מהמעורב של סימה ועד הגורמה של ארקדיה: מסעדות מיתולוגיות בירושלים
יש אנשים שבשבילם יום ירושלים הוא היום שבו היא אוחדה כבירת ישראל הנצחית. בשבילנו זה היום שבו הכי בא לנו על החומוס של פינתי והוופל של בבט, וגם על עוד כמה מוסדות ותיקים, שעושים אותה העיר המקסימה שהיא

יש כאלה שיום ירושלים גורם להם להרהר במנהרת הכותל או לחלופין שייח ג'ראח, בביבי ובתמונה ההיא של החייל הגיבור ליד הכותל. לעומתם יש אחרים, כמונו למשל, שיום ירושלים מטיס אותם במחשבות לוופל הבלגי של באבט. עניין של סדר עדיפויות. לרגל חגה של בירתנו הנצחית, החלטנו להיזכר ולהזכיר את מוסדות האוכל המנצחים שלה, ויש הרבה כאלה - מחומוס ומעורב ירושלמי ועד הגורמה הכי גורמה שיש. לכם נשאר רק לבחור, וכמובן לקפוץ לנשנש משהו.
מעורב ירושלמי: סטקיית חצות ומסעדת סימה
ברחוב אגריפס תוכלו למצוא ים סטקיות המגישותמעורב ירושלמיב"אש-תנור", הלאפה הירושלמית. אם תשאלו כל אחת מהן בנפרד תשמעו סיפור שונה על איך הן המציאו את המעורב. אנחנו שומרים אמונים לשתיים: הראשונה היא סטקיית חצות,הטוענת שהיא המציאה את המעורב בלילה קריר בשנת 69', על פיסת פח עם מתכון סודי. הוכחה רשמית כמובן שאין, אך מעורב מוצלח שמושך אליו לקוחות כבר ארבעים שנה - יש גם יש.
השנייה היא מסעדת סימה, שמתעקשת שהיא המציאה את המנה עוד בתחילת שנות החמישים, כגיוון לתפריט, ללא מור"ק של ממש. לנו אין איך לבדוק את זה, אך לקהל הנאמן של המסעדה כל השנים הללו זה לא באמת משנה, כל עוד הם יכולים לקבל את המנה שלהם בדיוק כמו שהם אוהבים.

חומוס: פינתי, טעמי, עכרמאווי, לינא
גם החומוסהירושלמי נושא את שמו ברחבי הארץ: את פינתי, למשל, כבר אפשר לפגוש במגוון סניפים, מתל אביב עד מודיעין - באיכות משתנה. ברחוב המלך ג'ורג' תוכלו למצוא את פינתי האמיתי, עם כל הצפיפות (שולחנות משותפים), הנוסטלגיה (בעיקר נוסטלגיה יש שם) והחמימות הירושלמית האדיבה.
מרחק שני רחובות מפינתי משגשג לו מוסד חומוס ירושלמי נוסף - טעמי. צפוף לא פחות, אדיב לא פחות, ממוזג קצת פחות. משנות החמישים לא השתנה התפריט של החומוסייה הזו, ובכך היא הצליחה למסד את עצמה כבסיסו של החומוס הירושלמי - מהיר, זול וטעים.
בסקאלה משלהם בעיר העתיקה, בין שער שכם לשער יפו, יושבים עכרמאווי ולינא, שמות נרדפים לחומוס איכותי למי שלא מפחד לחצות את גבולות הכשרות. הוויכוח בין שני המחנות על איכות החומוס עתיק כמו שער שכם עצמו.
הגורמה: ארקדיה, קבלייר, צ'לו, החצר, סאקורה
כמובן שלמטבח הירושלמי יש יותר להציע מאשר מעורב וחומוס. מסעדת ארקדיה הוותיקה של שףעזרא קדם, שהיא אחת ממסעדות העילית המשובחות בארץ, ממוקמת בחצר ירושלמית מקסימה. המסעדה מגישה מנות יצירתיות שמתבססות על ירקות עונתיים וחומרי גלם ייחודיים שאת חלקם מגדל השף בעצמו בהרי ירושלים.
מסעדות שף נוספות הן קבלייר וצ'לו, הצרפתית והאיטלקית בהתאמה, שפועלות בעיר כבר למעלה מעשור. מסעדה קצת יותר חדשה אך לא פחות מעניינת היא מסעדת החצר של שף מוטי אוחנה, שנפתחה בהשראת המטבח האורפלי של השף הוותיק פיני לוי. המסעדה מגישה מנות של חלקי בשר ייחודיים כמו טחול, שקדים, לחי ועוד. סאקורה, היפנית הוותיקה, מגישה כבר מעל לעשור מנות יפניות משובחות ומוקפדות מהטובות בארץ.

הכי מתוק שיש: החגיגה של בבט
אחרי כל האוכל הזה נותר רק לקנח באחד מהמוסדות המתוקים בעיר: החגיגה של בבט, כוךופל בלגיקטן שהביא את קרם הערמונים לרמה של שחיתות מוחלטת. נילי מירון, הקונדיטורית מאחורי השם המקורי, כבר הספיקה לעבור לתל אביב, אך המרכיבים ממשיכים להגיע ממנה, כמו גם המתכון הסודי לוופל המיוחד.