בפורים - אחד החגים הכי שמחים שיש, ניתנת לגיטימציה לעולם החרדי לפרוק כל עול. בסמטאות השכונות מסתובבות תהלוכות אחשוורוש עליזות, ילדות מחופשות לאסתר המלכה (לא תראו כאן תחפושות של בראץ' ודרגון בול) ובחורי ישיבה מסתובבים מבושמים מיין. טלו עימכם לסיור קורטוב של סקרנות אנתרופולוגית לגילוי טפח מעולם אחר, בשכונה שהזמן בה קפא מלכת והצטיידו ברעבתנות לשלל מטעמי פורים, שהם הרבה מעבר לאוזני המן.
יין ישמח לבב אנוש
פורים הוא החג היחיד בשרשרת החגים היהודית שמותר ואף מחויב בו להשתכר "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי". כלומר: עד שלא יידע האדם להבחין בין טוב לרע. מדובר במימרה מעורפלת ופרשנויות לה רבות. אחד מההסברים המרתקים טמון בתורת הקבלה המציעה פרשנות לכיצד לשלב נכון בין שני כוחות הנמצאים בתוכנו: האגו - המונע מהאדם להרגיש את הרוחניות וסמלו במגילה הוא המן ולעומת הכוח הרוחני שסמלו מרדכי. תפקיד שני הכוחות הללו הוא לקדמנו, בני האנוש, לעבר השלמות. כשנעשה זאת, נוכל לחוות את הקשר עם הכוח העליון ולהתמלא בתענוגי "עד דלא ידע".
עד כשכל זאת יקרה, מומלץ לסור לחנות היין יין ישמח שבאחת הסמטאות ולהתפעל מכוח הקנייה העצום של הרחוב החרדי. פורים הוא חג היין במגזר החרדי ועל כן מיתון ומצוקות פרנסה אינם רלוונטיים כשמדובר באחת ממצוות החג החשובות. ביין ישמח ניתן לראות אברכים, תלמידי ישיבה ואת גבירי הקהילה ממלאים את המצווה באדיקות. החנות המהודרת של אברהם גרוסמן, המחזיקה את מיטב יינות הבוטיק ויקבי היוקרה הכשרים מהארץ ומחו"ל, היא בפירוש עוף חריג בנוף החנויות ברחוב החרדי, שאינן מצטיינות בפאר ובוודאי שאינן אוחזות במותגי יוקרה. גרוסמן, ששב מארה"ב, שם תרבות שתיית היין כבר נפוצה בקרב הציבור החרדי, פתח את החנות לפני מספר שנים מתוך אמונה שמה שטוב ליהודי ברוקלין יהיה טוב גם למאה שערים.
"רק הפלצנות של ז'רגון מונחי היין טרם הגיע למגזר החרדי", מחייך גרוסמן בביישנות ומתכוון למינוחים כגון עפיצות וטנינים שאינם שגורים בפי החרדים. בינתיים, מסתפקים כאן רק בטעים או לא טעים.
יין ישמח, רחוב: יעקב מאיר 3, גאולה, ירושלים. טלפון: 02-5378966
בין קוגל לעמלק
התעמקות קלה במסורות החגים היהודיים מגלה כי כולם מבוססים על העיקרון הבא: ניסו לחסל אותנו, שרדנו, עכשיו בואו נאכל. לעיקרון מבורך זה נלווים מגוון מאכלים ייעודיים לכל חג וחג, שחלקם מעוגנים במסורת היהודית ואחרים מקורם בסיפורים אנקדוטאליים העוברים בחצרות ובקהילות היהודיות מדור לדור.
בחודש הדר יש מנהג לאכול קוגלים. זאת בשל המצווה העתיקה של חיסול עמלק (אויב עם ישראל). מסופר על חצר חסידית אחת, שנשותיה התעצלו לאפות את כל מבחר הקוגלים הנהוג לקראת פורים. הבעלים כמובן מיהרו להתלונן אצל הרב וזה הסביר לעקרות הבית את חשיבות אכילת מיני הקוגל: כדי לחסל את העמלק צריך את כול הסוגים, שכן ראשי התיבות של עמלק הם ראשי התיבות של סוגי הקוגל שצריך לאפות בפורים והם - עייר (ביצים) קוגל, מייל (קמח) קוגל, לוקשן (אטריות) קוגל (אטריות) וקרטופל (תפוחי אדמה) קוגל.
בין אם אתם שואפים לחסל את עמלק או לא, מיני קוגלים ניתן לטעום במעדניית הדר גאולה, אחד המוסדות הבולטים והוותיקים בשכונה, המצטיין באוכל יהודי חלבי למהדרין. בהדר גאולה תוכלו להצטופף עם אברכים, נשים וטף בירכתי החנות הקטנה (מדובר באחד המקומות הבודדים המאפשרים ישיבה מעורבת של גברים ונשים) ולאכול מתוך צלחות נייר ובסכו"ם פלסטיק קוגל ירושלמי שחום ומפולפל, קוגל אטריות וצימוקים מתוק וקוגל תפוחי אדמה בעל קרום פריך ונהדר.
במעדניית הדר גאולה, רחוב: מלכי ישראל 13, ירושלים. טלפון 02-5382832
רב הנסתר על הגלוי
כיסונים או בשמם היהודי: קרפלך אף הם ממאכלי החג המסורתיים. גם בנושא הכיסונים מתרוצצות השערות סתומות מדוע דווקא קרפלך.
במעדניית "מעדני זהב" של זאבי בנט, גילה את אוזני רב אחד, שסיפור מגילת אסתר אפוף עמימות ומסתורין, ורב בו הנסתר על הגלוי.
על שום כך, אוכלים מאכלים שהם מכוסים ולא יודעים בדיוק מה יש בהם, כמו הבצק שעוטף את הבשר בכיסונים ועלי הכרוב העוטפים את המילוי, שאף הוא נכלל ברפרטואר מאכלי החג.
הסבר נוסף המוצע לאכילתם של הקרפלך, שאוב מהתרבות האידית המתרגמת מלית באידיש כחבוט, קצוץ. את הקרפלך אוכלים בכל החגים שבהם מכים; יום הכיפורים - על חטא, הושנא רבא - בענף הערבה ובפורים את המן הרשע.
מעבר לסיפור הנחמד, חובה עליכם לקחת הביתה מהמעדנייה (שם לא ניתן לשבת ולאכול), קרפלך נפלאים ממולאים בבשר בקר או במלית כבד ועוד שלל ממטעמי השטייטל של פעם - הייזלך (צוואר תרנגולת ממולא), רגל קרושה וחמין בסופי שבוע.
מעדני זהב, רחוב: מלאכי 5, ירושלים. טלפון: 02-5378342