מערבה מכאן

בתוך כל הכאוס של החיים, מאוד מרגיע למצוא אנשים שיודעים מה הם עושים. קמרון ואניטה מסן פרנסיסקו הם בדיוק כאלו. הם יודעים לכתוב, הם יודעים לבשל, הם יודעים לצלם והם יודעים את חוקי האינטרנט. התוצאה היא הבלוג "נשואים פלוס ארוחת ערב", שבו מתעדים קמרון ואניטה, שמכנים את עצמם "גיקים של אוכל", את הרפתקאותיהם במרחבי הממלכה הקולינרית.
הוא כולל קישורים למתכונים המקוריים, כמה מילים מנוסחות בקפידה על חווית האכילה או ההכנה וכן את המתכון עצמו שממנו הגיעה המנה המצולמת. יש גם קישור לאלבום פליקר מרהיב ובו צילומים של כל שלבי ההכנה. ככה זה גיקים, תמיד פועלים על פי כל הכללים.

הדבר המעניין באמת, כמו תמיד בבלוגים של אוכל, הוא ההצצה אל מאחורי הקלעים. כלומר, כבודו של המתכון במקומו מונח, ויש כבוד, במיוחד כשבא לך לרענן קצת את החיך שלך, אבל בלי הפסקאות האלו, שמתארות כמה מלהיב היה למצוא את המתכון, כל חווית הקריאה מרגישה כמו חתירה נחושה מדי למטרה. אני מתכוונת למשל לפסקאות כאלו, שכתב קמרון על גבינת הלימון (Lemon Curd) שהכין: "אחד מהפוסטים הראשונים שאני זוכר שקראתי בבלוג "תאנים עם ברי" היה גבינת הלימון החושנית למראה של בריאנה, שכללה פרצוך מחייך מתוק להפליא בלימון. הצצה מהירה בתפריט הותירה אותי המום: איך לא ידעתי שהכנת גבינת לימון היא כל כך פשוטה? למה שילמתי סכום כסף השווה לכופר קטן עבור גבינה מחנות, כשבעצם הרכיבים הטובים ביותר נמצאים בחצר האחורית שלי? עם עץ הלימון ועץ הברגמוט בחצר הקטנה שלנו, המתכון הזה היה בדיוק מה שהייתי זקוק לו".

• בלוג
• סן פרנסיסקו