יש מקומות שמגיעים אליהם בשביל האוכל, ויש כאלה שפוקדים גם בגלל השם, הסיפור או הסלבס בשולחן ליד. קבלו את המסעדות שכולם מדברים עליהן, ולא רק בגלל שטעים שם
רפי אדר. כן כן, עדיין מדברים עליו | צילום:
רועי ברקוביץ'
יש מסעדות שאנחנו מגיעים אליהן כדי לאכול, ויש כאלה שאנחנו בעיקר רוצים להיראות בהן, לסמן וי ולהרגיש שעכשיו איזה כיף לנו, גם אנחנו חלק מהסצנה. אם אנחנו מצליחים לקלוט איזה סלב בשולחן ליד, בכלל שפר עלינו מזלנו. ברור שחלק גדול מהמסעדות הטרנדיות גם מאכילות את האורחים שלהן במזון משובח – מה שרק הופך את כל העניין למענג עוד יותר. רוצים להיות חלק מהטרנד? הנה המסעדות שעליכם לפקוד. ואתכם הסליחה, הפעם הכל בתל אביב. כלומר, חוץ ממחניודה.
פרונטו החדשה
הרצל 4 (מאחור), תל אביב
מה הסיפור: לאחר 22 שנה סגר רפי אדר את המסעדה שלו ברחוב נחמני, ומיקם אותה מחדש בשדרות רוטשילד, ממש ליד המכון הצרפתי. כאן נעלמו המפות הלבנות שהיו כמעט הסמל המסחרי של המקום, ובמקומן ניצבים עתה שולחנות עץ חשופים. בפרונטו הנוכחית יש בר רחב ועבודות אמנות, ויש גם רכש חדש – שף דיוויד פרנקל, שחזר מחו"ל ומתהדר ברזומה מרשים הכולל עבודה ב"נומה", מסעדה דנית שנחשבת לאחת הטובות בעולם.
מה הדיבור: פרונטו פתחה את שעריה החדשים רק לפני שבועות ספורים, אבל היא כבר מייצרת באזז. כבר מיום הפתיחה המקום עמוס מלא במיני חשוּבוֹנִים, ביניהם גם סלבס בגילאים מתקדמים, שעדיין "קורעים את העיר". לסוס הזקן, מסתבר, יש עדיין כוחות למכביר.
מה בתפריט: אוכל איטלקי. ברוסקטה מוצרלה ואנשובי, פרחי קישואים עם מוצרלה ועגבניות מיובשות, טונה מילנזה, קלמארי צרובים בגריל עם תפוחי אדמה וקרם פרש שחור, אוסובוקו טלה, מוסר ים בגריל, עם מנגולד ושמנת חמוצה, ניוקי פירות ים, טירמיסו ועוד ועוד טובין איטלקיים.
של מי: המסעדן רפי ארד, לשעבר שופט "מאסטר שף".
פרונטו החדשה. המפות הלבנות הלכו, הבאזז נשאר
שילה
בן יהודה 182, תל אביב
מה הסיפור: שרון כהן, ירושלמי במקור, מצליח לנהל את מטבח המסעדה שלו כמו בברצלונה, עם הרבה אנרגיה ושמחה. כנראה בזכות אלה הוא הצליח, בשקט ובאלגנטיות, לצבור לעצמו קהל מעריצים תל אביבי. המסעדה קרויה על שמה של כלבתו האהובה.
מה הדיבור: שילה חייבת להופיע ברזומה של כל בליין לפחות כמה פעמים בחודש. למרות הטרנדיות הגורפת של המקום יש בו משהו שמשדר נינוחות ורוגע, ממש כמו ברצלונה – מושא הערצתו של השף.
מה בתפריט: קלמרי צרוב על חציל קלוי וטחינה אתיופית, קלמרי, אספרגוס ומלוחייה עם סלסת עגבניות שרופות וצ'יפוטלה מעושן, סלט תמנונים, שעועית ירוקה ושמן אגוזים, נתח קצבים צרוב על גרגירי חומוס, מנגולד ויוגורט וזה רק קצה הקרחון.
של מי: השף והבעלים – שרון כהן.
מסעדת שילה. ברצלונה בתל אביב, חובה על כל בליין
הבראסרי
אבן גבירול 70, תל אביב
מה הסיפור: המקום פתוח 24 שעות ביממה, ויש בו תנועה בלתי פוסקת של סלבס ואנשים יפים. המלצרים והמלצריות הלבושים בלבן נבחרים בפינצטה, והמקום מתהדר בשירות הכי טוב ונעים בתל אביב. אם לא הזמנתם מקום מראש תצטרכו להיעזר באלת המזל, שתפנה לכם מושב על הבר.
מה הדיבור: כל מי שמעוניין להגיע לאיזושהי פוזיציה במטרופולין התל אביבי חייב להראות את פניו מדי פעם בבראסרי. המקום נמצא ממש במרכז העיר, ליד כיכר רבין, ותמיד תוכלו לפגוש בו מישהו שהוא משהו. כאן כתב גדי טאוב את ספרו "אלנבי" המספר על חיי הלילה הסוערים של תל אביב. בקיצור, מקום חובה.
מה בתפריט: מסעדה ביסטרו בניחוח צרפתי/ניו יורקי. בתפריט הרבה מאוד בשר, ביצת עין על טוסט אמנטל ושינקן, רביולי במילוי סרטנים עם עגבניות קלויות ואספרגוס, פילה מוסר ברוטב חמאה ולימון, ועוד המון מנות משובחות ומתוקים שווים. מושקע וטעים מאוד.
של מי: הלנון והמקרטני של המסעדנות הישראלית – רותי ומתי ברודו (חכו, הם עוד יחזרו).
רוטשילד 12
שדרות רוטשילד 12, תל אביב
מה הסיפור: עוד מקום של רותי ומתי ברודו, וגם כאן העיצוב הוא חלק בלתי נפרד מהחוויה. רוטשילד 12, המחוברת למעשה לקפה 12, נמצאת בבניין לשימור – העובדה שמדובר בבניין לא משופץ מקנה לה אווירה חתרנית. המרפסת מאפשרת מבט רחב על שדרות רוטשילד וההולכים בהן, והאוכל מעולה ולא יקר.
מה הדיבור: כאן תוכלו ליהנות מכל העולמות. גם אוכל טעים, גם התחככות (לעתים ממש פיזית) בידוענים למיניהם, וגם תרבות! הטובים במוזיקאים מופיעים כאן בחלל כמעט ביתי, ובקומה העליונה, שאיננה משופצת ויונים מרחפות בין רעפי הגג הגלויים שלה, התקיימה לאחרונה תערוכת צילומים שמשכה אליה את כל מי שהוא משהו. זהו בהחלט מקום לראות ולהראות בו - ביום ובלילה.
מה בתפריט: תפריט מגוון וקליל. מאפים מעולים (כדאי לבוא גם לארוחת בוקר), קרפצ'יו, שקשוקה, קיש כרישה, ביצים רכות עם מקלוני לחם, גבינה לבנה וסלט עגבניות, סלמון מעושן עם סלט מלפפונים, חזרת וחלה טרייה ועוד פינוקים משמחים.
של מי: הזוג ברודו.
צפון אברקסס
לילנבלום 40, תל אביב
מה הסיפור: המסעדה הממוקמת באחוריו של אברקסס, הבר. האוכל מוגש על נייר ומלח מפוזר על השולחנות במו ידיה של המלצרית. והכי חשוב: כאן תוכלו ליהנות מהגיגיו הפיוטיים של השף אייל שני.
מה הדיבור: אם לא נראית כאן – אתה כנראה באמת לא קיים.
מה בתפריט: בשרים, דגים ופירות ים. התפריט משתנה מדי יום, וכולל הרבה עגבניות.
של מי: השף אייל שני, הפרסומאי שחר סגל והסו-שף בני ליפשיץ.
אייל שני. גם הוא עוד יחזור
טוטו
ברקוביץ 4, תל אביב
מה הסיפור: המסעדה ממוקמת במגדל המוזיאון, בחלל גדול שאמנם אינו מציע פרטיות אבל בהחלט מציע אפשריות נרחבות להיכרויות.
מה הדיבור: מי שרוצה לעשות את דרכו מעלה בעולם המשפטנות, כדאי לו לחשוף את פרצופו בטוטו. המסעדה קרובה מאוד לבית המשפט, ולכן ניתן לפגוש שם את מיטב העוסקים בתחום. אבן שואבת למשפטנים ולחובבי מזון משובח.
מה בתפריט: איטלקי. פיצה חריפה עם סרדינים, סלט אינטיאס ים תיכוני ועוד הרבה דברים טעימים.
של מי: ירון שלו.
הוטל מונטיפיורי
מונטיפיורי 36 תל אביב
מה הסיפור: הוטל מונטיפיורי אכן מתפקד כמלון בוטיק אקסקלוסיבי, שבו הלובי הוא גם מסעדת גורמה. האורחים מוזמנים ליהנות הן מניחוח המטבח והן מאשליה של ביקור במדינה אחרת, כי מלונות בסטייל כזה אין כמעט בארץ. גם כאן העיצוב הוא שם המשחק, ומדפים עמוסי ספרים מחממים את החלל ומעניקים לו אווירה ביתית.
מה הדיבור: סלבס ונציגים מאצולת הכסף הישראלית באים לעתים להשתעשע כאן ללילה. מדובר באחד המקומות הנחשקים ביותר בתל אביב, שמציע אינסוף סטייל, בכל המובנים. אם יש לכם סבלנות וזמן, המלצרים יעשו כמיטב יכולתם למצוא לכם מקום.
מה בתפריט: תפריט וייטנאמי עם השפעות אירופיות קלאסיות. טרטר דג ים ונאמס וייטנאמיים, ריגאטי פירות ים, אסקלופ בקר על תפוחי אדמה, פחזניות סנט אונורה אלוהיות ועוד ועוד מאכלי גורמה העולים על כל דמיון.
של מי: הצמד המנצח רותי ומתי ברודו.
הוטל מונטיפיורי. אחד המקומות הנחשקים בתל אביב
המזנון
אבן גבירול 21 תל אביב
מה הסיפור: אוכל בפיתה. לא מי יודע מה זול, אבל כל כך טעים שאפילו אם אתם לא מתרשמים מהפואטיות של השף – הריר שתזילו על המנות מחייב הגעה למקום. הסועדים יושבים סביב החלל שבו פועלים הטבחים, וכשהמנה מוכנה מבקשים מהסועד שימציא לעצמו שם בדוי ומצחיק – כנראה סוג של טייק אוף על הכריזה המביכה של רשת ארומה. העיצוב כולל קערות נירוסטה גדולות עם ירקות טריים, ובעיקר עגבניות. המנות במזנון מתחלפות מדי יום ונרשמות בגיר על לוח גדול.
מה הדיבור: המקום הכי קול בעיר. המזנון מצליח למשוך אליו זרימה אדירה מכל קצווי האוכלוסייה. כאן יכולים להתענג על הקולינריה המפולפלת אוליגרכים לצד מי שאינם מרשים לעצמם לדרוך במסעדת גורמה. מסתבר שאין כמו פיתה לקירוב הלבבות.
מה בתפריט: שרימפס, צוואר פר צלוי, סטייק קצבים ועוד – והכל בפיתה.
מה הסיפור: האוכל מוקפד בצורה בלתי רגילה. אמנם לא זול לאכול כאן, אבל מצד שני – זה יותר זול מאשר לטוס למסעדת גורמה בחו"ל. מול ים היא אכן מסעדה ברמה בינלאומית, ולכן נשארה טרנדית ומושא תשוקה לכל גרגרן ובליין.
מה הדיבור: אם אתם רוצים באמת להרשים מישהו, קחו אותו למסעדה הזאת. למרות השנים הארוכות שעברו מאז שנפתח, זה עדיין המקום הכי נחשב והכי טרנדי למזון משובח מן הים כאן בארצנו הקטנטונת. אנינות עם טאץ' של סנוביזם.
מה בתפריט: מאכלי ים כמובן. גספאצ'ו, קרפצ'יו ילוטייל ופירות ים, דג קוד על פונדו פטריות, סקאלופ ווקאמה, ועוד גורמה מן הים.
של מי: שלום מחרובסקי.
מול ים. המקום הכי נחשב והכי טרנדי כבר שנים
והירושלמית: מחניודה
בית יעקוב 10, ירושלים
מה הסיפור: המסעדה ממוקמת בפאתי שוק מחנה יהודה הירושלמי. התפריט המתחלף מודפס על נייר מהוה בפונט של מכונת כתיבה, ומכיל מנות מסתוריות נוסח "דג ים בשקר כלשהו" או "שים לי מנה יפה של שקדי עגל בפיתה עם עמבה ועגבניות". המטבח פתוח, והמוזיקה האקלקטית מעוררת את המלצרים, הברמנים והסועדים לרקוד. וכן, במחניודה לא חוסכים בערק. וכתוצאה מכל זה בלילות מתנהלת כאן מסיבה אחת גדולה.
מה הדיבור: סוף סוף גם ירושלים יודעת עדנה, ומתהדרת במסעדה טרנדית באמת שכדאי להעפיל אליה, אפילו מתל אביב. מקום שמח.
מה בתפריט: ישראלי ים תיכוני. תפריט משתנה בהתאם למה שיש באותו יום בשוק.
