כשמוסיפים לפירה חמאה, הוא מקבל טעם חמאתי. הגיוני. אם רוצים טעם חמאתי יותר - אפשר להוסיף כמות גדולה יותר של חמאה, תודו שזה לא מפיל אתכם מהכיסא. אז כל זה טוב ויפה, אבל הסיבה שאנחנו התכנסנו כאן היא כדי ללמוד איך מחזקים את החמאתיות של הפירה בלי להוסיף עוד חמאה. וזה כבר מרגש (לפחות אותנו).
הרבה מהמתכונים לפירה מבקשים לחמם חמאה וחלב יחד עד להמסה של החמאה, ואת הנוזל הזה להוסיף לתפוחי האדמה המבושלים לפני שמועכים אותם לכדי פירה. אז מה שאנחנו גילינו (כלומר, ב-FOOD52 גילו, ואנחנו נפעמנו לקרוא) זה שאם מוסיפים לתפוחי האדמה קודם את החמאה המומסת לבדה ורק אחר כך את החלב - התוצאה מתקבלת חמאתית הרבה יותר.
מתברר שלטריק הזה יש הסבר מדעי - משהו שקשור לתאים של התפודים, שנפרדו זה מזה והתנפחו בבישול ואז סופחים את השומן של החמאה - אבל לנו לא אכפת. אם זה עובד - וזה עובד! - ממש לא אכפת לנו למה.
אז בפעם הבאה שאתם מזמינים אורחים והם תוהים איך זה שהפירה שלכם תמיד עשיר וטעים יותר, פשוט משכו בכתפיכם בתמימות. אנחנו יודעים שזה מה שאנחנו הולכים לעשות.