מאז ערב ראש השנה סובלים הצרכנים ממחסור בחלק מהירקות, ובמיוחד מעליית מחיריהם. אתמול החריף גם המחסור בביצים ובעופות ברשתות השיווק ובמכולות.
המחסור הוא חלקי - בנקודות מכירה מסוימות ברחבי הארץ אפשר למצוא את המוצרים, ובאחרות הם חסרים בחלק משעות היום. המחסור בביצים, עופות וירקות צפוי להחריף ביום ראשון, ערב החג, ורק בימים רביעי או חמישי יחזרו המדפים להתמלא.
מהן הסיבות לאי־יציבות במחירים ולמחסור במוצרים טריים?
מזג האוויר החם במיוחד שפקד את ישראל באוגוסט ובתחילת ספטמבר פגע בתנובת העגבניות והמלפפונים. העגבניות סבלו גם מפגיעת וירוס. בקרן למתן פיצויים לחקלאים בגין נזקי טבע, קנט, התקבלו כ-350 תלונות על פגיעות חום בגידולי העגבניות, היקף הגבוה פי שלושה משנים קודמות באותם חודשים. לעומת זאת, התלונות על פגעי חום במלפפונים נותרו ללא שינוי יחסית לשנה שעברה, כ-100. לפי תחשיבי התאחדות האיכרים, תנובת העגבניות פחתה ב-40% בגלל החמסין וב-10% נוספים בגלל הווירוס. ההיצע נמוך והביקוש הגבוה לקראת החגים הביאו לעליית מחירים.
גם המלפפונים נפגעו מהחמסין, ומחירם הסיטוני זינק באחת ל-10 שקלים, ואף 10.5 שקלים לק"ג. עם זאת, לפי מקורות בענף, נראה שמגדלים "תפסו טרמפ" על הביקוש הגבוה לפני החגים ועל הירידה בהיצע בגלל פגעי השרב, והעלו את המחיר מעל לנדרש מבחינת שיווי המשקל של היצע וביקוש. בהתאחדות האיכרים טענו כי חקלאי מושב אחיטוב, האחראים לאספקת 75% מהמלפפונים בישראל מפולגים ואינם משתפים פעולה זה עם זה, אך לא ידעו להסביר כיצד הצליחו לשכור שירותי יחסי ציבור במשותף.
יתר על כן, לפני שלושה ימי עבודה נמסר מההתאחדות כי בעקבות שיחה עם אנשי אחיטוב התברר כי המחסור במלפפונים יימשך עוד שבועיים - אך יממה לאחר מכן ירדו המחירים בשיעור חד, וממשרד החקלאות נמסר כי אין כל מחסור במלפפונים.
המחסור בביצים נובע ככל הנראה מתכנון לקוי של שוק הביצים בידי מועצת הלול ומשרד החקלאות. המחסור בבשר עוף נובע מהסמיכות בין החגים היהודיים והמוסלמיים, שהשביתו חלק מהמשחטות.
מה עשה משרד החקלאות נוכח המחסור החלקי והזינוק במחירים?
באוגוסט כבר היה ברור שהגידולים נפגעו ושצפוי מחסור, אך משרד החקלאות לא נערך למניעתו. מקורות בענף ציינו כי אין זה מפתיע, לאור העובדה שרבים מעובדי משרד החקלאות הם "שפוטים של החקלאים, ואם החקלאים ירצו להעלות מחירים במשרד לא יפריעו להם".
שר החקלאות, אורי אריאל, החל לפעול רק כשהמחירים התחילו לעלות בפועל וכאשר בעיתונים בישרו על מחסור קרב במוצרים ערב החגים. בתחילת ספטמבר הודיע אריאל על הסרת המגבלות על כמות הירקות המיובאים הפטורים ממכס, מירדן ומשאר העולם. ממשרד החקלאות נמסר אז כי אריאל גם פנה לשר האוצר, משה כחלון, ולרשות המסים בבקשה לאשר באופן זמני יבוא של 10,000 כבשים חיים ו-1,000 טונות של בשר כבש קפוא בפטור ממכס עד סוף 2015.
השבוע הכריזו כחלון ואריאל על הרחבת היבוא, אך הפעם הגבילו אותו בכמויות ובשיווק - כדי למנוע הצפה של השוק ולהבטיח שתחילה יימכרו העגבניות המקומיות. עוד הוחלט על האצת הטיפול ביבוא בנמלים, בין השאר בידי אנשי משרד החקלאות. משרד החקלאות גם מנסה להבטיח, באמצעות משרד האוצר, רשת ביטחון ליבואנים שלא יצליחו לשווק את סחורתם.
משרד החקלאות איפשר גם יבוא ביצים מחו"ל, אך באיחור מסוים, שתרם למחסור. מלשכת שר החקלאות נמסר כי אריאל פנה למחלקת הכשרות ברבנות בעניין העופות וביקשם להאריך את שעות עבודתם של משגיחי הכשרות, שהיו אמורים לעבוד חצי יום בלבד בחול המועד. בעקבות התערבותו המשגיחים היו אמורים לעבוד ימים מלאים בשלישי וברביעי השבוע, וחצי יום היום.
מתי יגיע היבוא לשוק?
במשרד החקלאות טוענים כי סחורה מיובאת כבר נמצאת בשוק, אלא שאי־אפשר לזהותה. בהתאחדות האיכרים אומרים שלא ידוע להם על כך. ממשרד האוצר נמסר כי משרד החקלאות ינפיק רישיונות יבוא, ואלה יאפשרו הבאת סחורה לשוק בתוך 8-14 יום. עם זאת, חלק מהרישיונות כבר חולקו, ומאפשרים כניסת עגבניות בשבועות האחרונים.
למה אין יבוא עגבניות ומלפפונים מרצעות עזה?
במשרד החקלאות אומרים כי קשה לבדוק את מקור הסחורה מעזה ואת מצבה התברואתי. עם זאת, קיים נוהל ברור לאישור העברה של מוצרי חקלאות מעזה, ובאמצעותו מועברים זה כחצי שנה עגבניות וחצילים לשוק החרדי, השומר על כללי שנת השמיטה. אין מניעה ביטחונית להעברת הסחורות, ובמשרד מתאם הפעולות בשטחים אף בוחנים דרכים להכנסת יבוא מסוגים אחרים מרצועת עזה כדי להקל על המצוקה הכלכלית בה.
מי שחוסם את היבוא מהרצועה הוא משרד החקלאות בלבד, שאינו מפעיל את הפרוצדורות הנדרשות לאישור היבוא. לא נותר אלא לתהות אם הדבר נובע משיקולים פוליטיים או מסיבות בריאותיות, כפי שטוענים במשרד.
מה אומרים החקלאים על עקיפתם באמצעות יבוא?
החקלאים מתנגדים ליבוא, שמגדיל את ההיצע ומוריד מחירים, ונאבקים בו בכל כוחם. מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי הירקות, אמר כי החקלאים אינם יכולים להישאר אדישים לנוכח יבוא ירקות. לדבריו, "היבוא אינו תרופה ליוקר המחיה ואינו מבטל את פער התיווך. במקום לטפל בבעיות האמיתיות, פונים לחוליה החלשה, לחקלאים, שבכל השנה משקיעים את כל הונם בגידולי הירקות במשק ואינם אחראים לתנודות במזג האוויר.
"בכל העולם המערבי דואגים לסבסד את החקלאים כדי שימשיכו לגדל ללא קשר לתנודות בשוק, ואצלנו לא רק שלא תומכים, אלא אף פוגעים בהם במישרין. היבוא לא יוריד מחירים בשל עלויות ההובלה והשינוע, ורק היבואנים יעשו מזה קופה".
נשיא התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, אמר כי "היבוא הוא סידור קל לממשלה, אבל כבר הוכח שאין הוא מוריד מחירים, וברגע שהמצב הביטחוני יורע תגלה הממשלה שאין לה מהיכן לייבא. אין תחליף לתוצרת האיכותית של ישראל - לא בשגרה ולא בחירום. אפשר וצריך לתמוך ישירות בחקלאים, ולהכניס את ענף החקלאות לתכנון לאומי. יש ללמוד מהמדינות המפותחות כיצד מתכננים את ענף החקלאות וכיצד תומכים בו. תפקידו של שר החקלאות לדאוג לאספקת מזון, ותפקיד החקלאים לייצר".
אז מי אשם במחסור ובמחירים הגבוהים?
החקלאים מאשימים את הממשלה, ובמיוחד את משרד החקלאות, בחוסר תכנון, וכן את הסיטונאים והרשתות הגדולות שלחצו להורדות מחירים וגרמו לחלק מהחקלאים להיפלט מהענף - ואילו בממשלה מאשימים את מזג האוויר. במרבית רשתות המזון מגלים הבנה למצבם של החקלאים, אם כי בכמה מרשתות השיווק הקפידו ליטול חלק מהאחריות: "אני חושב שהשוק הגיע לקצה", אמר איתן יוחננוף, בעלי רשת יוחננוף. "הרשתות, כולל אני, מכרנו ירקות במחירים נמוכים ממחיר הקנייה, ובכך כיסחנו את החקלאים - ויש לזה מחיר. הרבה חקלאים הפסידו כסף ויצאו מהתחום, וזו אחת מהסיבות למחסור שאנחנו עדים לו עכשיו".
עם זאת, אין בכוונתו של יוחננוף להפסיק להשתמש בירקות כמוצרי לוס־לידר (מוצרים הנמכרים במחירי הפסד כדי למשוך לקוחות) - בעיקר עקב התחרות העזה בין רשתות המזון וההאטה בתחום בשנתיים האחרונות. "נמשיך למכור בזול כי השוק עושה את מה שהוא צריך לעשות", אמר. "שוק חופשי גורם לאיזון טבעי, וזה בסדר גמור".
ברשת טיב טעם הפנו אצבע מאשימה לממשלה. "ההתנפלות על החקלאים אינה במקומה", אמר מנכ"ל הרשת, עדי כהן. "החקלאים הם הסגמנט הכי מסכן במדינת ישראל. הם גרים בפריפריה, לא רואים שקל, ועובדים קשה - הכל תולדה של מדיניות ממשלתית רבת־שנים. הממשלה ידעה מבעוד מועד על הבעיה ולא נערכה ליבוא. אם המדינה היתה יוצרת אפשרות לייבא בהתראה של יומיים, כדי להשלים את כל מה שחסר פה, לא היה חסר כלום. אבל הממשלה מאפשרת לגופים כמו מועצת הלול לייצר מחסור, כי קובעים מכסה - אז אין סחורה ואין ביצים.
"מדיניות ממשלתית נכונה, שהיתה תומכת בחקלאים באופן שוטף אך בעתות של משבר מאפשרת יבוא מהיר ושוק חופשי בענפים שכיום מפוקחים באופן מונופוליסטי, כמו מועצת הלול, היתה מונעת את המחסורים האלה. לראיה, ברשת טיב טעם, שכשרות לא מהווה בה פרמרטר, לא היה מחסור של שום מוצר במשך כל החגים - לא בעופות, לא בירקות ולא בביצים".
מנגד, בכיר ברשת שיווק גדולה, שביקש להישאר בעילום שם, טוען כי החקלאים ניצלו את פגעי מזג האוויר כדי להעלות את המחירים יותר מהנדרש. "אולי הם היו צריכים להעלות את מחיר העגבניות מ-3 שקלים לק"ג ל-6 שקלים בגלל החמסינים, הווירוסים ועוד סיבות - אבל 11 שקל לק"ג עגבניות?"
על דבריו של יוחננוף כי גם למבצעי הרשתות יש חלק במצב החקלאים אמר הבכיר: "המחיר הסיטוני נקבע בידי החקלאים עצמם, והחקלאים מקבלים את המחיר שהם קובעים. כשרשת עושה מבצע על ירקות, הוא לא על חשבון החקלאי, אלא על חשבון הרשת - אז שלא יבלבלו את המוח. לכן גם נראה את המחסור בעגבניות ובשאר הירקות נגמר כשבוע אחרי החג. הביקוש יקטן, יהיו יבולים חדשים, והמחיר יירד".
מה צפוי לקרות עתה בשוק הירקות?
אם קמעונאים וצרכנים יקטינו את ביקוש ולא ירכשו ירקות שמחיריהם גבוהים, המחירים יירדו. מכיוון שהתברר שאין מחסור במלפפונים, הצרכן יקבע את מחיריהם לפי החלטת הקנייה שלו. אם יחזור לקנות בכמויות גדולות - המחירים יעלו. אם יקנה מעט - המחירים יישארו נמוכים.
בעגבניות קיים מחסור שייחלש, לפי ההערכות בענף, בתוך עשרה ימים, כששתילי העגבניות שנפגעו יניבו את היבול החדש שלהם. עד אז עשויות להגיע לשוק עגבניות מיובאות, שאם יהיו בכמות גדולה הדבר עשוי להביא להורדת מחירים. ללא יבוא מרצועת עזה או מאירופה, לא צפויה ירידת מחירים לפני הבשלת העגבניות הישראליות, אלא אם הקמעונאים והצרכנים יפסיקו לקנות עגבניות.
>> המשחתות כמעט ולא עובדות, המחסור בעופות יימשך
>> בתחתית סדר העדיפויות: הצרכן
