היופי ברוגלך, חוץ מזה שהם רוגלך, הוא שאפשר להקפיא אותם וללא כל קושי להפשיר בכל פעם אחד או שניים. מבחינתנו זה אומר ביטחון שבכל רגע שנזדקק לרוגלע יוכל להיות לנו אחד, ובימים כאלה, שבהם איפה אנחנו ואיפה ודאות, הוודאות הזאת עושה לנו טוב.
ואלה הרוגלך המטורפים של ליאור משיח
אמרתם מתוקים במקפיא אמרתם קסטה - וזאת שאנחנו מציעים לכם כאן היא גם קלה מאוד להכנה (לא צריך מכונת גלידה), גם מהירה, גם טעימה מאוד מאוד וגם יחסית דלת קלוריות. אמרנו יחסית.
מתכון של גיל חובב לעוגה שיש בה מעט מאוד קמח והרבה מאוד פירות יבשים ואגוזים. חוץ מזה יש בה גם ביצים וסוכר, והאמת היא שזהו. פורסים דק, רואים את הפסיפס היפה שנוצר (האמת צריכה להיאמר: העוגה עצמה, מבחוץ, היא די מכוערת), מעבירים למקרר או למקפיא וזוללים לפי הצורך. זה לא כי בא לכם מתוק, מה פתאום. זה הכל בשביל הערכים התזונתיים.
שבלולי קינמון, ממש כמו רוגלך (ע"ע), הם מאפים שמקפיאים אחד אחד ואז אפשר ליהנות מהם בלי להצטרך להפשיר תבנית שלמה. ואנחנו מדברים פה על חתיכת הנאה. רק שימו לב: הציפוי לא יעבור הקפאה טוב כל כך, אז עדיף להקפיא אותם בלי (אפשר גם לאכול אותם בלי, הציפוי הוא רק השחיתות שמעל השחיתות המושחתת ואינו באמת נחוץ).
מתכון לשבלולי קינמון (סינרולים)
אם אתם בעניין של שבלולי שמרים - יש לנו גם שבלולי שמרים שוקולד שמחכים שתכינו אותם (והם מלכתחילה בלי ציפוי)
מכירים את שיטת הגליל בהכנה של עוגיות חמאה? בגדול זה הולך ככה: מכינים בצק, יוצרים ממנו צורת גליל (או "גליל" מרובע) ושולחים למקפיא. כשהבצק קר ויציב פורסים את הגליל לעוגיות, ורק אז אופים בתנור. היתרונות: 1. עוגיות זהות בגודלן, כמו של מאפייה, 2. יכולת לשלוט בזמן האפייה - את גליל הבצק אפשר לשמור גם חודש במקפיא, כל עוד הוא עטוף היטב. ואתם מבינים מה זה אומר: ביניכם לבין עוגיות מטריפות ניצבים רק חיתוך ואפייה. מהז'אנר הזה הרשו לנו להמליץ לכם על 3 מתכונים:
עוגיות קפה ואגוזי פקאן של רביבה וסיליה
עוד מתוק שנהנה מהחיים במקפיא הוא טראפלס - בקופסה אטומה הם יחזיקו שם מעמד בלי סוף זמן (בטוח פחות ממה שייקח לכם לחסל אותם). אילו טראפלס למשל? אנחנו ממליצים על אלה:
בהצלחה ובתיאבון!