רישום תאריכי התפוגה על מוצרי מזון בישראל מבלבל את הציבור, שאינו מבחין בין מועד שאחריו צריכת המזון מסוכנת לבריאות, למועד שאחריו המזון פחות איכותי, ואולי פחות טעים, אך עדיין אכיל. שינוי מדיניות הרישום עשוי לחסוך למשק 45 מיליון שקל בשנה, וכ-1,000 שקל למשפחה - כך עולה ממחקר שביצעו סטודנטים במכללה החברתית כלכלית בשיתוף המשרד להגנת הסביבה.
לטענתם, הבלבול משרת יצרנים, שמגדילים כך מכירות, ומאידך גיסא מחייב את הרשתות בעלויות של החזרות מוצרים ליצרן, ואת היצרנים בעלויות של פינוי פסולת. שינוי שיטת הרישום יתרום גם למניעת בזבוז מזון ולשמירת הסביבה, ויאפשר מתן תרומות גדולות יותר לנזקקים. המחקר הוצג באחרונה על ידי נציגי המשרד להגנת הסביבה בפני ועדה במכון התקנים, שדנה בשינוי סימון תאריך התפוגה על אריזות מזון.
לדברי רותם שמאי, מנהלת אגף מדיניות סביבתית במשרד להגנת הסביבה, כ-20% מאובדן המזון נובע מבזבוז של צרכנים, שזורקים בטעות מזון ראוי למאכל בגלל אי־הבנה של סימון תאריכי תפוגה. לדבריה, שיפור הדרך שבה מסומנים תאריכי התפוגה על מוצרי המזון, יידוע צרכנים בנוגע למשמעות הסימון ותנאי האחסון של המזון, זוהו בעולם כאסטרטגיות היעילות ביותר לצמצום בזבוז מזון במשקי בית ולחיסכון כלכלי למשקי הבית.
לפי בדיקה שפירסמו בתחילת השנה לקט ישראל וחברת הייעוץ BDO, בישראל מתבזבז בכל שנה מזון בסך 18 מיליארד שקל, שהם 1.6% מהתל"ג. 14% מהמזון מתבזבזים בשלב החקלאות, 7% בשלב האריזה, 8% בשלב הייצור התעשייתי, 12% בשלב ההפצה וכ-16% בשלב הצרכנות. שלב ההפצה והשיווק אחראי לבזבוז של 13.7 מיליארד שקל בשנה.
תאריך תפוגה מדויק אינו מעיד על איכות
רישום תאריכי התפוגה הוא נושא שנוי במחלוקת בקרב חברות מזון ורגולטורים, ולחלק מהחברות יש עניין ברישום תאריכי תפוגה מוקדמים, כדי להגדיל מכירות. במדינות מפותחות כבר בוצעה רפורמה בנושא, שמצמצמת את זריקת המזון שלא לצורך.
"ברגע שיש תאריך תפוגה על המוצר, אתה מעלה אוטומטית את הסיכוי שיזרקו אותו", אמרה רונה בן ציון גלעזר, שהנחתה את חוקרי הפרויקט. "שוחחנו עם יצרנים ואנחנו יודעים שזה גורם מייד להגדלת המכירות. חלק מהם לא היה מודע כלל לתקנות, שמאפשרות לרשום רק שנה או חודש תפוגה, ולא יום או שעה על המוצר. יש מקרים שבהם התאריך לא אומר כלום למעשה, אבל הלקוח זרק וקנה מוצר חדש. יש גם עניין של מוניטין, כי אם מדפיסים לכאורה שעה ויום תפוגה זה מוכוון איכות, אבל זה לא אמיתי. הפסטה לא תהיה פחות טרייה אחרי 17:00", הוסיפה.
תאריך תפוגה משפיע על שלושה גורמים לאורך חיי המוצר - היצרנים, הקמעונאים והצרכנים. "תאריך תפוגה ארוך יותר נותן ליצרנים אורך נשימה וירידה בפחת משיקולי לוגיסטיקה", אמרה בן ציון גלעזר. לדבריה, בגרמניה מחייבים יצרנים ורשתות להשאיר ללקוח שליש ממשך החיים של המוצר מרגע הרכישה. לדברי אבירם יאור, מהחוקרים שבדקו את הנושא, את ההפסדים בגין החזרת מוצרים שפג תוקפם על ידי הלקוח סופגות בעיקר רשתות קטנות בעיקר. חלק מהרשתות דוגמת שופרסל החלו למכור מוצרים שתאריך התוקף שלהם קרב במחיר מוזל.
עוד באוכל טוב:
- איך לא חשבו על זה קודם? כרובית ביוגורט וזעתר
- המאפייה ההורסת ששמטה לנו את הלסת
- חדש וחלומי: סנדוויץ' הגלידה החדש של בן אנד ג'ריס
לאשר תרומה של מזון פג תוקף
בישראל נהוגים שני סימוני תאריכים על מוצרי מזון. הראשון הוא "לשימוש עד", שנובע משיקולי בטיחות המזון, ומצוין על מוצרי חלב ובשר ומזון מוכן. הסימון מיועד למזון רגיש לקלקול מיקרוביאלי, שיש בו סכנה מיידית לבריאות. סימון נוסף הוא "עדיף להשתמש לפני", שנובע משיקולי איכות, ומצוין על מוצרים קפואים ומיובשים ושימורים. הסימון מיועד למזון שאינו רגיש לקלקול מיקרוביאלי.
העולם התקדם יחסית לישראל, ובאיחוד האירופי יש מוצרים הפטורים מתאריך תפוגה, ובהם חומץ, מלח, סוכר ואלכוהול. בארה"ב יש סימון תפוגה נוסף שאומר "ניתן להקפיא עד", המעודד צרכנים להקפיא ולהאריך את חייהם של מוצרים. בגרמניה קמעונאים מוכרים מוצרים שקרובים לתאריך התפוגה במחיר עלות, כדי להימנע מפינוי פסולת שעולה כסף. בדנמרק הוקם מרכול ראשון באירופה, WeFood, המציע מוצרים פגי תוקף אך ראויים למאכל בהנחות של 30%–50%. בניו זילנד ובאוסטרליה ניתן למכור מזון שתאריך הפקיעה שלו מסומן כ"עדיף להשתמש לפני" גם לאחר תאריך התפוגה, כל עוד הוא סגור באריזתו המקורית. מוצרים כפסטה יבשה או אורז, שניתנים לאחסון יותר משנתיים, פטורים מסימון תפוגה (למעט מזון לתינוקות).
הצרכן הישראלי אינו מבדיל בין שני סוגי הסימונים הקיימים ופקיעת התוקף המדויקת מעניקה לו ביטחון. תאריכי תוקף של מוצרים משפיעים גם על תרומת מזון. החוק בישראל אוסר תרומת מזון פג תוקף ומטיל אחריות משפטית על מי שמוכר אותו. לכן חלק גדול מהמזון שניתן לתרום נזרק ולא עובר לתרומות לנזקקים.
להאריך את חיי המדף של שמן זית
המחקר הניב שישה צעדים (ראו תרשים) שיסייעו לנצל את המוצר הראוי למאכל ולא לזרוק אותו בטרם עת. החיסכון למשק חושב על בסיס סקרים שנערכו בארץ ובחו"ל, ועלויות ההטמנה של המזון שנזרק. העלויות למשק בית חושבו לפי נתוני הלמ"ס לגבי הוצאה משפחתית על מזון, ללא פירות וירקות, שמגיעה ל-24 אלף שקל בשנה. בדיקה נוספת נערכה לבדיקת שיעור החיסכון שעשוי לנבוע מכל הצעה ותרגומה לחיסכון בשקלים.
למשל, במוצרים בעלי חיי מדף ארוכים, כפסטה וקורנפלקס, ניתן לרשום "עדיף להשתמש לפני סוף" שנה, או חודש - במקום לציין יום ושעה מדויקים. אפשר גם לאמץ את רשימת המוצרים של האיחוד האירופי הפטורים לחלוטין מרישום תאריך תפוגה. כמו כן, ניתן להשוות את דרישות התקן בישראל ובאירופה, שבה חיי מדף של שמן זית הם שנה וחצי ובישראל שנה בלבד.
הצעה נוספת היא לכתוב "ניתן להקפיא עד" על מוצרים רגישים, כמוצרי חלב, לחם וארוחות מוכנות - במקום לכתוב את תאריך התפוגה. כך ניתן למשל להקפיא גבינות ולהשתמש בהן לאחר הפשרה במאפים.
המחקר מעריך כי ששת הצעדים ימנעו בזבוז של 86 אלף טון פסולת בשנה, יחסכו למשק 45 מיליון שקל בשנה ו-952 שקל למשפחה. הנהנים העיקריים מהשינויים יהיו הצרכנים, משמע שהם הנפגעים העיקריים מהמצב הקיים. גם רשתות ויצרנים ייהנו מהפחתת אובדן מזון, שכן הוא עשוי לייעל את הייצור ולהקטין את עלויות פינוי הפסולת.
יישום מחצית מההצעות כרוך בשינוי רגולטורי בלבד, שנמצא באחריות הממשלה ואינו כרוך בעלויות. שתי המלצות נוספות - להקמת מערך הסברה על סוגי המזון (רגיש לקלקול מיקרוביאלי או לא), וקידום תרומות מזון שפג תוקפן נמצאות גם הן באחריות הממשלה, אולם כרוכות בהשקעה תקציבית.
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
כתבות נוספות:
"הכנסות הבנקים לא צומחות - ועליהם להתייעל יותר"
קרן המטבע: תחזית או הטלת מטבע?
