מ-30 כפיות ביום תורידו ל-5
איגוד הלב האמריקני מצא כי האמריקאים צורכים 22-30 כפיות סוכר ביום. לפי הסנדיי טיימס, ארגון הבריאות העולמי מנסח בימים אלו הנחיות חדשות, לפיהן הוא ממליץ להפחית את כמות צריכת הסוכר המוספת (כלומר זאת שנוספת באופן מלאכותי למוצר ולא מצויה בחומרי הגלם שלו באופן טבעי) למזון ולמשקאות קלים מ-10 כפיות סוכר ליום ל-5 כפיות בלבד - בעקבות החשש שצריכת הסוכר הגדולה של האוכלוסייה עלולה להגדיל את הסיכון לחלות במחלות לב.
הסוכר נמצא בכל מקום, גם במאכלים שאינם מתוקים. היצרניות מוסיפות סוכר או מלח למוצרים המעובדים במטרה לגרום לצרכן להתמכר אליהם ולאכול מהם עוד ועוד, ובמציאות הצרכנית בישראל של היום קשה מאוד למצוא מוצרים שאינם ממותקים. סוכר מצוי באופן טבעי בפירות (פרוקטוז), במוצרי החלב (לקטוז) ובפחמימות (עמילן). בתצורה המעובדת שלו תגלו אותו ברשימת הרכיבים שעל אריזת המוצר באחד מבין שמותיו הרבים: סוכרוז, גלוקוז, סירופ תירס, סירופ מייפל, דבש, תמצית מאלט, דקסטרוז, מלטוז, דקסטרין ומלטודקסטרין. בסוף חודש ינואר יכנס לתוקפו חוק המחייב סימון שומן טראנס ופחמימות במזון; סימון זה יחייב לפרט גם את סך הסוכרים במוצר, לעומת הסימון היום שכולל את סך הפחמימות בלבד.
יופלה: כמעט 4 כפיות סוכר
אז כמה סוכר יש באמת במאכלים ובמשקאות היומיומיים שלנו? לפי הדיילי מייל, פחית קוקה קולה מכילה 10 כפיות סוכר, חטיף שוקולד מארס קטן מכיל 5 כפיות סוכר וקערת קורנפלקס של קוקו פופס מכילה 4 כפיות סוכר. גם פחמימות מתפרקות בגוף לסוכר, ולכן תפוח אדמה קטן, חצי כוס פסטה או פרוסת לחם מקמח לבן מכילים כל אחד מהם כ-3 כפיות סוכר. פרי ממוצע מתפרק גם הוא ל-3 כפיות סוכר, ובננה אפילו ל-6. "הערך התזונתי של פירות הוא גבוה, היות והם מכילים וויטמינים ומינרלים שעולים על החיסרון בנוכחות הסוכר - אך גם אותם חשוב לזכור שלא מומלץ לאכול ללא הגבלה", מזכירה ענת טימין, דיאטנית קלינית מומחית לסוכרת ממרכז DMC לטיפול בסוכרת.
"ככל שהסוכר מופיע בשורה עליונה יותר בטבלת הרכיבים של מוצר, משמע שהכמויות שלו במוצר זה גבוהות יותר", מסבירה טימין. "במעדן דני, למשל, נמצא ברשימת הרכיבים חלב מפוסטר, סוכר, עמילן תירס ועוד, ולכן ניתן להבין שכמות הסוכר במעדן הזה גדולה. במעדן של 150 גרם יש 3-4 כפיות סוכר". גם במעדנים שנתפסים אצלנו כבריאים יש כמויות סוכר לא מבוטלות: דניאלה ויופלה תות, למשל, מכילות גם הן 3-4 כפיות סוכר.
הכי גרועים הם המשקאות הממותקים
אם תסתכלו על רשימת הרכיבים שעל שקית מרק עגבניות עם קרוטונים, תמצאו במפתיע את הסוכר לאחר שקדי המרק והשמנים מהצומח. לפי טימין, השקית מכילה לפחות כפית סוכר אחת. גם בשקית קטשופ קטנה, לדבריה, מסתתרות 2 כפיות סוכר; בקורנפלקס רגיל יש 4 כפיות סוכר בכוס של 30 גרם, "אבל הישראלים אוכלים הרבה מעבר לכוס אחת לארוחה, אז מי שממלא קערה בקורנפלקס צריך לדעת שהוא צורך 8 כפיות סוכר ביום", היא אומרת.
"במידה והסובר מופיע בשלושת המקומות הראשונים ברשימת הרכיבים, התוספת שלו במוצר משמעותית", מדגישה הדס חלימי, מקדמת בריאות מחוזית ודיאטנית קלינית באגודה לבריאות הציבור. "אנשים חושבים שאין סוכר בקורנפלקס רגיל אבל הוא מופיע במקום השני ברשימה", היא אומרת. "גם בקטשופ, הסוכר מופיע במקום השני ואפילו במלפפון חמוץ ותירס בקופסת שימורים הוא מופיע במקום השלישי", היא מוסיפה.
לדברי דורית אדלר, מנהלת היחידה לתזונה ודיאטה בהדסה עין כרם וחברה בעמותת עתיד, המשקאות הממותקים הם הרעה החולה של המזונות עתירי הסוכר. "אין להם כל השפעה על תחושת השובע, למרות שהם מכילים עשרות כפיות סוכר", מציינת אדלר. "יש להפסיק לקנות משקאות ממתוקים, משקאות אנרגיה ומשקאות ספורט - ולשתות מים בלבד".
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר את דו"ח "מאזן אספקת המזון בישראל לשנת 2013", המראה את הערך הקלורי ואת התכולה הטבעית של המזון העומדת לרשות הציבור. לפי הדו"ח חלה עליה באספקת הסוכר והממתקים בישראל, ומקריאת הנתונים ניתן לגזור כי צרכן ממוצע בישראל יכול להגיע לצריכה של 30 כפיות ביום של סוכר מוסף בלבד. "המשמעות היא שהישראלים צורכים פי 3 סוכר מהכמות המומלצת", מציינת טימין.
אז כמה מתוק באמת מותר לנו? "זה נושא מורכב", קובעת אדלר. "ההמלצות העולמיות מתרכזות בכך שרצוי לאכול 10% סוכר מסך צריכת הקלוריות היומית: אם אדם צורך 2,000 קלוריות ביום, מומלץ שיאכל רק 200 קלוריות של סוכר מוסף, שהן 50 גרם סוכר ביום - כ-10-11 כפיות ביום".
הסוכר הוא אחד הסמים של העולם המודרני
"סוכר הוא לא פחות מזיק מסיגריות. הסוכר הלבן המעובד, הסוכר החום והקמח הלבן הם ממתקים מלאכותיים, ולעניות דעתי משלושת החומרים האלו אסור לנו לאכול בכלל", אומר אורי מאיר צ'יזיק, יועץ תזונתי ומומחה להיסטוריה של התזונה. לטענתו, הגוף שלנו צורך סוכר מכל שאר אבות המזון כמו לחם, פירות וירקות - ולכן הוא לא זקוק לסוכר מעובד בכלל. "ישראל נחשבת לצרכנית סוכר גדולה ביותר. אנחנו נמצאים בעיצומה של מגפת הסוכרת, כאשר 10% מהאוכלוסייה נמצאת בסיכון לחלות בסוכרת", הוא אומר.
תופעות לוואי נוספות של אכילת סוכר מרובה יכולות להיות, על פי צ'יזיק, גם הפרעות קשב וריכוז, השמנה וקשיים בנשימה. "הסוכר הוא אחד הסמים של העולם המודרני", הוא מוסיף, "ואנחנו צריכים למצוא לכך פיתרון. בישראל ובעולם אין חקיקה או תקנות בנושא, ולכן יש לפעול בדרכים אחרות: אם סוכר יעלה יותר, אנשים יצרכו אותו פחות ולכן יש לשקול להטיל מס גבוה יותר על מוצרים בעלי כמות סוכר גבוהה".
"משרד הבריאות חייב לפעול בנושא מאכלים עתירי סוכר", מסכימה גם אלדר שיש צורך בפיקוח על כמויות הסוכר במזונות. "תעשיית המזון מקדימה אותנו בתחכום שלה ולכן יש צורך ברגולציה. אבל לפני שמטילים מיסים על מזונות עשירים בסוכר, חייבים להוזיל את סל המזון הבריא".