מאז עליית הטבעונים לשלטון כבר הספקנו להתרגל לתחליפי בשר וגבינה למיניהם, אבל כשזה מגיע לגלידה - קשה שלא לתהות האם גם כאן יצליחו חלב האורז, הסויה והקוקוס להקהות את זיכרונה של השמנת בלבנו. עברנו גלידרייה-גלידרייה כדי לגלות מה עוד יש להן להציע מלבד סורבה, והאם השוקולד הוא שוקולד
פתגם ישן של אוסקר וויילד שהמצאתי ממש הרגע גורס כי "אם יש דבר אחד יותר גרוע מלהיות טבעוני, זה להיות לא טבעוני ולאכול אוכל טבעוני". ואכן, יש המון סיבות לעבור לתזונה טבעונית – החל משיקולי מוסר, דרך בריאות ועד אחריות סביבתית – אבל עדיין לא שמעתי על אף אחד שהפך לטבעוני בגלל שפיצה מגבינת קשיו טעימה לו יותר ממוצרלה.
לכן, בכל פעם שמזמינים אותי לדגום מנות מיוחדות לטבעונים אני מתחבר לצד הסקפטי שלי. 52 (!) גלידות טבעוניות יצא לי לטעום במסגרת הכתבה הזאת (חלקן סורבה, חלקן על בסיס תחליפי חלב טבעוניים) ולומר את האמת - חלקן היו לא רעות בכלל.
מלבד טעמי הסורבה המסורתיים, לווניליה שלושה טעמים על בסיס תחליפי חלב מהצומח המיועדים לטבעונים.
המושלמת: גלידת קרם עוגיות לוטוס על בסיס חלב שקדים. כשיש חתיכות של ביסקוויט לוטוס בתוך הגלידה - למי בכלל אכפת שזו לא שמנת אמיתית? הגלידה כל כך מעולה שאפשר היה לטעות ולחשוב שמדובר בגלידת שמנת חלבית.
המיוחדת: חמאת בוטנים, קוקוס ומולסה. דווקא שילוב הטעמים ביחד עם הבסיס הבנאלי של חלב סויה הפך אותה למעט סתמית. היא לא רעה, אבל לא מתקרבת להצלחה של קרם הלוטוס.
המאכזבת: גלידת הווניל-לימון עם ספייסי קינמון על בסיס חלב אורז. המרקם של חלב האורז לא באמת מזכיר גלידת שמנת קטיפתית. בנוסף, הקינמון בגלידה עמד על התפר שבין "טעם נרכש" לפשוט "פיכסה".
בונוס: בווניליה גם מציעים גביעי גלידה (ופלים!) טבעוניים, כך שהפנייה שלהם לתומכיה של טל גלבוע אינה רק קריצה יחצנית, אלא מהלך אמיתי הפונה לקהל היעד הספציפי הזה.
המעולה: פאדג' שוקולד. גלידה טעימה, מתוקה במידה ומרירה במידה. אומנם המילה "פאדג'" לא בדיוק מתאימה כאן, אבל כגלידת שוקולד היא עושה את העבודה מצוין.
המאכזבת: טעמי הסורבה. כאן כבר מדובר בטעם נרכש. גלידת התפוז-גזר תשב טוב אצל חובבי החמיצות - אבל רק אצלם. גם הסורבה בטעם מלפפון-ליים (גלידה בטעם מלפפון!) עובדת רק כגימיק, ולא ראויה להיחשב לקינוח של ממש.
בונוס: הגלידה של גילדה לוקחת בהליכה את תחרות האריזה היפה. להבדיל משאר הגלידות, שמגיעות בקלקר הלבן המסורתי, בגילדה משתמשים באריזות בצורת ריבועים שחורים ונאים בגודל אישי שכיף לקחת הביתה ולאכול מהם.
אניטה. הכי קרוב לג'לטו האיטלקי | יח``צ:
אפיק גבאי
אניטה: הכי קרוב לשוקולד
יש כאלה שמוכנים להישבע שהגלידות של אניטה הן הכי קרוב לג'לטו האיטלקי שאפשר להשיג בישראל. לטבעונים מוצע מגוון עשיר של טעמי סורבה על בסיס 80 אחוז פירות, אבל גם טעמים "מטובענים" ומעולים.
המצוינת: סורבה שוקולד מריר. למרות השם המאיים, מדובר בהפתעה הטובה ביותר שהייתה בכל מבחן הטעימה הזה. פשוט גלידת שוקולד-שוקולד. כן, זה פרווה ולא, זה לא באמת ג'לטו איטלקי – אבל זה הכי קרוב שיש מבלי לפגוע בבעלי חיים.
המפתיעה: גלידת החלבה הטבעונית יכולה לסגור בכיף את הפינה המתוקה של הארוחה שלכם.
המאכזבת: גלידת הקוקוס, המבוססת במפתיע על חלב קוקוס, מומלצת לחובבי הקוקוס ורק להם.
אם חיפשתם סורבה איכותי ואמיתי, אתם יכולים לחזור לנוח על הספה: בד"ר לק עדיין מוכרים את הסורבה הכי טוב שיצא לנו לטעום כבר למעלה מ-25 שנה. נכון להיום - ועד שהרשת תתיישר סופית עם הטרנד - לא תמצאו כאן טעמים "חלביים" מיוחדים לטבעונים.
המצוינים: טעמי הפירות הקלאסיים (אל תחמיצו את המנגו!), טעם קסיס מדהים וסורבה טרופי שמציע אננס עם נגיעות קשאסה. אם עוצמים את העיניים אפשר ממש לדמיין שאתם שוכבים על חוף בדרום אמריקה עם חתיכת פרי תחובה לכם בפה. מושלם.
המאכזב: לעומת הטעמים המוצלחים האלה, סורבה השוקולד של הדוקטור סבל מאנמיה קלה ולא עמד בסטנדרט.
באלדו מפנקים את הקהל חובב הסייטן בגרסה חדשה לשוקולד הטבעוני שלהם – הפעם על בסיס חלב סויה. אז נכון – אין מגוון גדול, אבל מי צריך יותר מזה? הגלידה מעולה, ולעומת רוב טעמי השוקולד הטבעוני שדגמנו – הפעם לא מדובר בשוקולד מריר, אלא בשוקולד "חלב", שאפילו מזכיר קצת שוקולד רוזמרי.
אלורה. היי, תראו איזה טעם מוזר הזמנתי. | יח``צ:
דניאל לילה
אלורה: זיכרונות אהבה ממקדונלד'ס
נכון להיום, מדובר בגלידרייה המומלצת ביותר לטבעונים. מעבר לסורבה מעולה, באלורה מפנקים את הטבעונים בטעמים ייחודיים שלא נופלים באיכותם מטעמי השמנת.
הכי הכי: קרמל ומלח ים אטלנטי על בסיס חלב סויה, שבאופן מפתיע מזכיר דווקא גרסה משודרגת של טעם הקרמל בסאנדיי הישן והטוב של מקדונלד'ס (וזה לא ברור מאליו שטבעוני ישתמש במקדונלד'ס כנקודה להשוואה איכותית). הנהדרת: גלידת חלבה על בסיס סויה. מעולה ולא בנאלית, עם מרקם שאינו מזכיר בשום דרך את גלידות הפרווה של החתונות. המאכזבות: אורז קינמון על בסיס חלב אורז. הגלידה פשוט לא עמדה בסטנדרטים שהציב המקום. גלידת הקוקוס (כן כן, על בסיס חלב קוקוס), מומלצת, שוב, רק לחובבי הקוקוס האדוקים (מי אתם, בעצם?). המיוחדות: סורבה שוקולד מתוק מאוד, אשכולית אדומה וקמפרי (לחובבי הגלידות החמוצות), סורבה פג'ויה והיציאה: לימון-בזיליקום, לטובת אלה שרוצים להגיד "היי, תראו איזה טעם מוזר הזמנתי". ולמי שתהה אז כן, יש לזה טעם של בזיליקום.
אלורה, מרמורק 12, תל אביב.
אייסברג: הכי מיוחדת
בתכלס, אם הייתה גלידריה אחת שהיו לנו ציפיות ממנה בסקטור הטבעוני זו אייסברג. עם הסבר על כל גלידה שהיה מרשים גם את אייל שני, באייסברג נכנסו בכל הכוח לאגף הזה, והחליטו שבמקום לטבען את הטעמים הישנים והמוכרים שלהם הם ימציאו טעמים חדשים במיוחד לטבעונים.
המצוינת: גרסת השוקולד הטבעוני. גלידה על בסיס חלב אגוזי לוז בטעם שוקולד מריר עם אגוזי לוז קלופים, קלויים ושבורים, בשילוב קקאו טרי ושוקולד מריר 70 אחוז. בדיוק מסוג הטעמים שלמדנו לצפות להם מאייסברג. טעמנו גלידות שוקולד טבעוניות טובות יותר במסע המוסרי הזה, אבל השילוב של הטעם האגוזי הופך אותה לגלידת השוקולד המיוחדת ביותר, לכל הפחות.
המצטיינת: בדיוק כמו בווניליה, גם כאן, הגלידה הטובה ביותר היא על בסיס חלב שקדים דווקא, הפעם בטעם חלבה ושקדים מלוחים, הכוללת שקדים טריים בקלייה אטית עם טעם חזק של טחינה גולמית (לא רק לחובבי הז'אנר).
המיוחדים: מגוון טעמי סורבה, כולל מספר טעמים ייחודיים כמו אגסים ביין, אשכוליות קמפרי וסורבה אננס ויוזו יפני.
הנפילה הגדולה: גלידה על בסיס חלב קוקוס בטעם קוקוס וצ'אטני מנגו ולימון. את הטעם הלא מוגדר הזה טעמו לפחות עשרה עורכים ב-mako. כל אחד לקח כפית אחת ואף אחד לא ביקש כפית שנייה. הטעם חזק מאוד ודומיננטי – אבל מזכיר יותר נודלס אסייתי מאשר גלידת קינוח. אפילו חובבי הקוקוס הקיצוניים צריכים להישמר.
ג'לה. הבוטנים שהפכו אותנו לחמאה | יח``צ:
אפיק גבאי
ג'לה: אלוהים נתן בוטנים
מי מהטבעונים שממשיך להגדיר את עצמו כחובב שוקולד גדול, מוטב לו לקפוץ לג'לה. במקום מציעים סורבה שוקולד (במרקם מעט מימי, אבל לא רע בכלל) וגם שוקולד על בסיס סויה. טעם שלישי ושוקולדי הוא השוקולד-קוקוס (ושוב, במיוחד בשבילכם, חובבי הקוקוס).
המוצלחת: גלידת לוטוס על בסיס סויה. מוצלח, אבל בווניליה, שם הלוטוס נעשה על בסיס חלב שקדים, היה טעים יותר. התמוהה: קפה ועוגיות אוריאו. מעניין אך מעט בעייתי. המלהיבה: במערכת נרשמה התלהבות מגלידה בטעם בוטנים מלוחים - שזו דרך קצת עקומה להגיד "גלידת חמאת בוטנים", אבל מה זה משנה? העיקר שזה טעים. הקלאסיקות: סורבה לימונענע מפתיע שמתאים לקינוח אחרי כל ארוחה כמעט – וגם טעמים סטנדרטיים יותר, כמו מנגו ותות.
