התוויות זועקות "ללא סוכר" - אבל בפועל מסתבר שזה לא מדויק; על הבקבוק כתוב "שמן זית וקנולה" - אבל עיון מדוקדק ברשימת המרכיבים מעלה שמדובר בשמן קנולה עם ממש קצת זית - מדובר בתופעה שאמורה להטריד כל צרכן בשוק המקומי, אבל בפועל רובנו פשוט לא מודעים לאי-דיוקים או לניסוחים המגמתיים שעל גבי האריזות, ונוטים להאמין למה שכתוב, כפשוטו.
ד"ר אורי מאיר צ'יזיק, מומחה להיסטוריה של הרפואה והמזון, דווקא לא מאמין לכל מה שמודפס ומודבק על בקבוקים בסופר, והוא מעלה לחשבון האינסטגרם שלו תוויות שמדגימות היטב את הבעייתיות המדוברת. כך למשל מסתבר כי בעוד התווית של שמן זיתולה מבטיחה שילוב של שמן זית ושמן קנולה, האותיות הקטנות חושפות כי המוצר מכיל 90 אחוז שמן קנולה ורק 10 אחוז שמן זית. אמנם זה עדיין עונה על ההגדרה של "שילוב", אך הצרכן הממוצע משער שהאחוזים מאוזנים יותר, מה גם שמחירו של המוצר קרוב יותר למחיר שמן זית מאשר לזה של שמן קנולה.
דוגמה נוספת היא התווית של שוקולד מריר, המציינת בבירור כי המוצר לא מכיל תוספת סוכר אלא רק רק סוכר המגיע מהמרכיבים הטבעיים של המוצר. למעשה, המוצר מכיל כ-40 אחוז של תחליף הסוכר מרטיטול, חומר דומה מאוד לסוכר סטנדרטי.
האם אנחנו בדרך לתקן חדש?
ד"ר צ'יזיק מציע לצרכנים לקנות כמה שפחות מזון מעובד, ובכל מקרה לבדוק מה כתוב ברשימת הרכיבים ומה אנחנו יכולים ללמוד מהרשימה. "בישראל יש פחות שקיפות מאשר בעולם, ואני מקווה שלאט לאט תתעורר המערכת ויהיה תקן חדש שמאפשר יותר שקיפות, ואנחנו נדע יותר מאיפה מגיע האוכל, מה הוא עבר בדרך וכמובן – מה הוא מכיל", הוא אומר.
מעץ הזית מסרו בתגובה: "זיתולה הינו שילוב של שמן קנולה ושמן זית. לזיתולה קהל צרכנים נאמן ושילוב השמנים מצוין על גבי התווית כמקובל".
משטראוס-עלית מסרו בתגובה: "המלטיטול מוגדר על ידי ארגון בטיחות המזון האירופי והרשויות בישראל כתחליף סוכר, ועל כן הוא אינו סוכר מבחינה כימית. אנו משתמשים בו בשל הערך הקלורי הנמוך שלו. אנו מקפידים על השקיפות בסימון מוצרינו לטובת הציבור. במוצר המדובר ציינו באופן ברור, ומעבר להוראות החוק, כי המוצר מכיל סוכר שמגיע מרכיבי המוצר הטבעיים".