בתחקיר "זהירות ירקות" שישודר הערב בערוץ 2, שואלת גלית גוטמן אילו חומרים קיימים בסלט הירקות שהיא נותנת לילדיה, ואם יכול להיות שהירקות והפירות הנמכרים בישראל משווקים לצרכנים כשיש בהם שאריות של חומרי הדברה, קוטלי חרקים וחומרים נוספים.
לירן עצמור, עורך ובמאי התוכנית, מספר כי בתחקיר נערכה בדיקה מקיפה של 50 דגימות, על חמישה סוגי ירקות ופירות בעשר נקודות מכירה ברחבי המדינה, ברשתות הדיסקאונט ובחנויות האורגניות. "בבדיקה ביקשנו לבדוק אם קיימות חריגות בחומרי ההדברה. מדובר בסדר גודל משמעותי של בדיקות, בהתחשב בכך שכלל הבדיקות שנערכות בתחום על ידי משרד החקלאות מגיעות ל–600–700 בסך הכל בשנה".
לפי ממצאי התחקיר, כמעט כל הרשתות הגדולות משווקות סחורה שעשויה להיות בעייתית בעקבות שאריות של חומרי הדברה, קוטלי חרקים וקוטלי פטריות. חלק מהרשתות גם משווקות מוצרים עם שאריות חומרי הדברה, וגם אם הן עומדות בתקן, לצרכן אין אפשרות לדעת זאת.
בתפוחים שנבדקו בשופרסל נמצא חומר ההדברה פירמאתניל במינון נמוך. בעגבניה נמצאה חריגה מינורית בקוטל חרקים, ובפטרוזיליה נמצא ריכוז נמוך של קוטל עשבים, שלא היו אמורים להיות שם. במגה, לעומת זאת, נמצאו גם כן שאריות של חומרי הדברה בירקות, אך מגה היתה הרשת היחידה שנבדקה ועמדה בכל התקנים הנדרשים ללא חריגות.
ברשתות הדיסקאונט נמצאו תוצאות חמורות יותר: בתפוחים המשווקים ברשת אושר עד, למשל, נמצאו שאריות נמוכות של כלורופיריפוס (זרחן אורגני) ובמלפפונים חריגה בריכוז כימוקסניל (קוטל פטריות). הממצאים החמורים ביותר היו בפטרוזיליה שנמכרה ברשת, שם נמצאו שלושה קוטלי עשבים שלא אמורים להימצא במוצר, בנוסף לקוטלי פטריות וקוטלי חרקים, עם חריגה של 85%.
גם ברשת רמי לוי שיווק השקמה נמצאו שאריות נמוכות של כלורופיריפוס בתפוחים, חריגות של קוטלי חרקים - מטומיל ספיר ומסיפן בעגבניות, ולא פחות מעשרה חומרי הדברה בפטרוזיליה, שחלקם אמנם עומדים בתקן, אך מתוכם נמצאו גם שני קוטלי חרקים בחריגה, כמו מטומיל עם 1,200% יותר מהמותר בתקן.
בתגובה לממצאים, טען רמי לוי כי כל סחורתו נבדקת בעזרת מעבדה חיצונית, "דרך המעבדה". "לאחר שקיבלתי את הנתונים, העברתי אותם למעבדה שגם שלחה להפקת התוכנית מכתב שהבדיקה היתה לא תקינה, מאחר שהכמויות לא היו מייצגות", אמר לוי. "למרות זאת, הפסקתי לעבוד עם ספק הפטרוזיליה הזה, ואם יהיה צורך בסופו של דבר לתבוע את המעבדה או את הספק, גם את זה אני אעשה".
"לא סכנת נפשות"
ברשתות האורגניות, שם נבדקה התבואה האורגנית, עלתה תמונה מעט שונה ואולי אף מעודדת. בזמן שהירקות האורגנים הגדלים בישראל, כמו מלפפון, עגבניה ופטרוזיליה, נמצאו עומדים בתקן ללא יוצא דופן בכל אחת מהרשתות, בתפוחים ובמשמשים מיובאים עלו כמה בעיות.
ברשת ניצת הדובדבן, המוכרת משמש מיובש אורגני מתוצרת טורקיה ומשווקת אותו גם לרשת טבע קסטל, נמצאו שני קוטלי פטריות וקוטל חרקים במוצר שנבדק, בזמן שבתבואה האורגנית לא אמורים להישאר שאריות על המוצר. בעדן טבע מרקט נמצאו על התפוחים האורגניים שנבדקו קוטלי פטריות מסוג דיפנוקונזול בריכוז נמוך, אם כי גם שם הבדיקה היתה אמורה להיות נקייה לחלוטין.
בתוכנית עוברת גוטמן בין חקלאים קונבנציונליים לכאלה המתעסקים בגידולים אורגניים ומעלה את סוגיית הריסוסים בפני מומחים בתחום בריאות הציבור והטוקסולוגיה. הדעות בין המומחים חלוקות, ובעוד המתנגדים לריסוסים מתריעים מנזקים העשויים להיגרם גם מפירות וירקות העומדים בתקן, וכמובן מאלה שנמצאו בהם חריגות, משרד החקלאות והחקלאיים הקונבנציונליים מבהירים כי לא ניתן להתחמק מהריסוס וכי כל עוד עומדים בתקנים הנדרשים אין כל בעיה בריאותית.
אביב לביא, עיתונאי העוסק שנים בנושאי סביבה וחומרי הדברה, מנתח בסרט את הממצאים של בדיקות המעבדה, ולטענתו, התוצאות מראות כי ישראל אינה אזור אסון. "אנחנו לא במקום של סכנת נפשות, ובמובן הזה אני חושב גם שאנחנו נמצאים בגרף שיפור על ציר הזמן", אומר לביא. "אני חושב שנעשו שינויים על ידי משרדי החקלאות והבריאות, בעיקר בכל הנוגע לזרחנים האורגניים, לצד יישור קו עם התקנים המקובלים באירופה ופיקוח רב יותר". עם זאת, הוא מוסיף כי הוא מצפה שבעוד חמש שנים המצב בישראל ישתפר הרבה יותר.
לביא מסביר כי בניתוח הממצאים עלתה תמונה כללית שהציגה בעיה ברשתות הדיסקאונט בכל הנוגע לפטרוזיליה, המהווה ייצוג למשפחת הירוקים. "יש נטייה לרסס יותר את המוצרים האלה בגלל הכשרות, ולכן גם מי שחשובה לו הכשרות צריך לפעול לתקן זאת, מאחר ובסופו של דבר, בחישוב כלל החומרים שנמצאו בזנים האלה, גם אם מרביתם עומדים בתקן, נמצאו לרוב בין 25–30 כימיקלים המרכיבים סלט כימיה, וזה משמעותית הרבה".
"חוק הסטנדרטים" ייכנס בקרוב לתוקף
אחת הבעיות המרכזיות שעולות בתחקיר היא חוסר הידע העומד בפני הצרכן כשהוא ניגש למדף הירקות. בניגוד למוצרים ארוזים ומתועשים, אז קיימת רשימת הרכיבים על פי חוק, בכל הנוגע לפירות וירקות צריך הצרכן לסמוך על הרשת, המגדל ומשרד החקלאות שמפקח. בתגובה לכך אומר בכיר במשרד החקלאות כי אין אפשרות אמיתית לספק לצרכן מידע על כל חומר ריסוס שבו משתמש החקלאי, לצד העובדה שהוא לא יידע מה לעשות ברוב המקרים עם אותו המידע.
לפי הבכיר, הבדיקה שנערכה בתחקיר איננה סטטיסטית ולא ניתן להסיק ממנה לגבי כל התוצרת בישראל. הוא מוסיף כי מבדיקות משרד החקלאות לאורך השנה, החריגות בחומרים לא עוברות את ה–6% - תוצאה המקובלת במדינות המערב, לדבריו.
"חשוב לציין שהצריכה של ירוקים כמו פטרוזיליה היא אפסית לעומת עגבנייה ומלפפון, שאם שם היו נמצאים נתונים דומים, היו הרבה יותר סיבות לדאגה". דווקא תוצאות הבדיקה האורגנית הפתיעה אתו יותר, אך הוא מציין כי "גם אם הם נפלו זה היה ברמה 'הלגיטימית' וככל הנראה מדובר בחריגות הנובעות מזיהום סביבתי ולא מהגידולים עצמם".
לפי משרד החקלאות, בקרוב ייכנס לתוקפו החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, הידוע בשם "חוק הסטנדרטים", האמור להסדיר סוגיות אלה בדיוק ולהטיל אחריות כבדה יותר על המשווקים. לדברי שר החקלאות, יאיר שמיר ,"ישראל היא המדינה הראשונה בעולם שיצרה מסגרת חוקית כזו לירקות ופירות, ועתה ארה"ב פועלת לחקיקת חוק דומה".
לפי המשרד, עם כניסת החוק לתוקף, הצרכן יקבל מידע מלא אודות התוצרת שאותה הוא רוכש, כמו מי גידל אותה, איך גידל ואיפה, כשבנוסף החוק מבטיח שמירה על שרשרת איכות ובטיחות של ייצור פירות וירקות.
בנוסף, לראשונה יחויבו המשווקים לעמוד בתקני איכות בסיסיים כדי שתוצרת תוכל להיות משווקת. משרד החקלאות מצהיר גם כי בכוונתו לחייב את משווקי התוצרת הקמעוניים למיין ולהפריד בין הסוגים של כל ירק או פרי ולסמנו בהתאם. העובדה שכיום לא נהוגה ברשתות ובחנויות הפרדת תוצרת על פי איכותה פוגעת בצרכן, שנאלץ לשלם עבור מוצר שאיננו הומוגני מבחינת איכותו.
במשרד החקלאות טוענים כי כתוצאה מהחוק יוכל הצרכן לזהות את התוצרת, את רמת איכותה, את שרשרת הגידול והשיווק שעברה, לדעת כי היא בטוחה לצריכה, ובהתאם לבחור אילו רכישות לבצע וכיצד, הן ברשתות והן בשווקים.
שופרסל: "מחויבים לסטנדרט הנדרש"
מרשת שופרסל נמסר בתגובה כי "שופרסל מבצעת אלפי בדיקות בשנה להימצאות חומרי הדברה בתוצרת המיועדת לשיווק, כדי לעמוד בסטנדרטים הגבוהים בתחום בקרת האיכות. לגבי תפוחי העץ, מדובר במוצרים מיובאים מארה"ב, שנבדקו בכניסה למדינה על ידי רשויות הבריאות ושוחררו לאחר אישור. Pyrimethanil הוא חומר מותר לשימוש בארה"ב ברמות הרבה יותר גבוהות ממה שנמצא בפועל. לגבי העגבניה, Diafenthruion הוא חומר מותר לשימוש שנמצא ברמה מזערית מעל למותר. לגבי הפטרוזיליה, Chlorthal Dimethyl - מדובר ברמות נמוכות ביותר.
מרשת אושר עד נמסר: "מחלקת הירקות והפירות מופעלת על ידי זכיין שמחויב לעמוד בכל הסטנדרטים הנדרשים. מבדיקה שערכנו היתה כנראה בעיה נקודתית והחקלאים שסיפקו את המוצרים הוזהרו להקפיד על הסטנדרטים הנדרשים, וכל חריגה נוספת תגרום להפסקת העבודה עמם".
מעדן טבע מרקט נמסר כי "עדן טבע מרקט קונה את כל המוצרים האורגניים מספקים אורגניים המפוקחים על ידי משרד החקלאות וארגוני הפיקוח האורגניים. התפוחים שנבדקו הגיעו מאיטליה וקיבלו את כל האישורים לשיווקם כמוצר אורגני. מבדיקות שערכנו עולה כי כנראה היתה תקלה בשרשרת ההובלה או אחסון הסחורה, ומכאן תוצאות הבדיקה. כמות החומר שהתגלתה נמוכה מהכמות המאושרת למכירה בתפוחים רגילים, ולכן אינה מהווה סכנה לבריאות לקוחותינו".
מרשת ניצת הדובדבן נמסר: "ניצת הדובדבן מייבאת מוצרי מזון אורגני מכל העולם. כל המוצרים מפוקחים על ידי חברת אגריאור. המשמש האורגני נבדק על ידי היצרן ועל ידינו ונמצא נקי מכל חומר משמר או חומר הדברה. ניתן לראות את תוצאות הבדיקה באתר האינטרנט שלנו".
הכתבה פורסמה במקור באתר TheMarker
לכתבות נוספות:
>> תקלה ארצית: אי אפשר להשתמש בכרטיסי אשראי
>> באילו כבישים הנהגים עושים צחוק מהמהירות המותרת?
"זהירות ירקות" ישודר הערב ב-21:00 בערוץ 2
