רמי הלוין, בעל בלוג מאפיות פריזאיות, מעדכן בבלוג שלו כי 184 מתוך 230 בתי המאפה בפריז התחילו למכור את הבגט בוורסיה הרכה והחדשה שלו, וזאת, לדבריו, במטרה להתאים את הלחם הצרפתי האייקוני לטעם הלקוחות. מסתבר, שהצרפתים בכלל לא אוהבים את הלחם שלהם קשה כל כך: דומיניק אנרקט, אופה ברובע ה-16 של פריז, טוען כי הוא מוכר 1,500 בגטים בכל יום - ואת רובם הוא לא היה רוצה לאכול בעצמו.
הבגט שבר לצרפתים את השיניים
"רוב הלקוחות בוחרים את הבגט הלבן ביותר והכי פחות אפוי שיש בחנות", מספר אנרקט. לדבריו, במטרה להגדיל את המכירות, הוא נוהג להוציא את הבגטים מהתנור לפני שהם מוכנים ואפויים לחלוטין, וכך קהל הלקוחות שלו מרוצה מהם יותר. "לעיסת הבגט עשויה להיות חוויה כואבת, ולכן כיכר אפויה פחות – פחות שוברת את השיניים של הלועסים", מסכימה גם העיתונאית קמילה אוגר. פאולה גרסיה, לקוחות קבועה במאפיות, מוסיפה טרוניה נוספת על הבגט - וטוענת כי אם לא אוכלים את הלחם המאורך בתוך שעה, הוא נעשה קשה וישן, ובלתי ניתן לאכילה.
השינוי המפתיע בטעם הקהל עורר תגובות זועמות במדינה. "פריכות היא הסימן המסחרי של הלחם הצרפתי", אמר הסופר וחובב הבגטים ז'אן פיליפ דה-טוניק. "זוהי פגיעה באחד מסמלי המורשת הלאומית הצרפתית", מחה גם סטיבן קפלן, פרופסור באוניברסיטת קורנל. בנוסף, תזונאים בפריז מזהירים מפני אכילת הלחם החדש: לחם שאינו אפוי מספיק, לטענתם, עלול לגרום לתופעות לוואי כמו צרבת וגזים; העיכול שלו דומה לעיכול של מסטיק, והוא אינו מומלץ לבריאות.
צריכת הלחם בצרפת נמצאת בירידה מאז שנת 1950, אבל הלחם הוא עדיין מצרך נפוץ בכל בית צרפתי: מרכז המחקר הצרפתי "קרידוק" מצא כי 98% מהצרפתים אוכלים לחם כל יום. למרות הכל, הצרפתים נחשבים לחובבי באגט מושבעים, והוא מהווה 75% מכלל צריכת הלחם.