קמתם מוקדם בשישי בבוקר, החלטתם להקדים את עם ישראל והגעתם לשוק עוד לפני שהבסטיונרים שתו את השחור שלהם. לאחר מסע קניות של פירות וירקות מכל טוב הארץ, אתם מגיעים הביתה ומכניסים את התכולה למקרר. לא עובר זמן רב ואתם מגלים שהחסות התאבדו בטרם נכנסו לסלט, השום נרקב והחציל מר וממורמר. כדי שלא תעשו טעויות של טירונים בפעם הבאה שתגיעו לשוק, קבלו את מדריך למציאת הפירות והירקות המוצלחים ביותר.
ירקות
עגבנייה
על העגבנייה להיות מוצקה, גמישה ובעלת צבע אדום עמוק. ככל שהעגבנייה אדומה יותר, כך קיימים בה יותר ויטמינים מסוג A ו-C. אל תדאגו מכתמים צהבהבים, אך וודאו שאין עליה נקודות שחורות, פגמים או שריטות.
כשמגיעים הביתה: מומלץ להשאיר את העגבניות מחוץ למקרר עד שהן מאדימות לחלוטין. יש להוציא את העוקצים בראש העגבניות בעת הכנסתם למקרר, או להפוך אותם כלפי מטה.
פלפל
הפלפל מגיע במבחר צבעים. יש לבחור את אלו בעלי הגוון המבריק ביותר, ללא פגמים או קמטים. געו בפלפל ובדקו האם הוא מוצק ועם זאת גמיש. אל תבחרו פלפל כבד מדי.
כשמגיעים הביתה: מאחסנים בתוך שקית במקרר.
מלפפון
כדאי לקנות מלפפונים בצבע ירוק עז, רזים, מוצקים וקשים במרכז ובקצוות. יש לוודא שה"פרחים" שבקצה המלפפון נותרים במקומם - מלפפון בלי פרח מתקלקל מהר יותר.
כשמגיעים הביתה: מכניסים למקרר.
קישוא
בין אם מדובר בזן קישוא עגול או קישוא צר וארוך, יש לבחור קישואים בעלי קליפה דקה, עדינה וחלקה. הקישואים הקטנים בדרך כלל טובים יותר וכדאי לקחת את אלו השוקלים יותר ממה שנראים.
כשמגיעים הביתה: מכניסים למקרר.
חסה
החסות חייבות להיות בעלות עלים רעננים ובעלי צבע אחיד. עלים שהשחירו בקצוות וכאלו שנראים נבולים לא ייכנסו למקרר שלכם. החסה צריכה להיות ארוזה בשקית ניילון מחוררת וסגורה. ניתן לראות אם קצה הגבעול השחיר מאז הקטיף, סימן לטריות החסה. טריק נוסף הוא להפוך את האריזה ולראות אם אין חתיכות רטובות הדבוקות בתחתית השקית - אם יש מספר חתיכות כאלו, זה מעיד על רקבון.
כשמגיעים הביתה: מניחים את החסה באיזור הקר ביותר של המקרר.
תרד
בודקים שאין על עלי התרד סימני חרקים למיניהם או חורים. העלים צריכים להיות בצבע ירוק כהה, ללא עלים צהובים ויבשים.
כשמגיעים הביתה: מאחסנים במקרר, בשקית ניילון סגורה ומחוררת כדי למנוע התייבשות או רטיבות.
אבוקדו
את האבוקדו רצוי לקנות בכמויות קטנות. יש למצוא אבוקדו לא רך מדי כדי שיהיה ניתן לאכול אותו גם יום-יומיים אחרי הקנייה.
כשמגיעים הביתה: אם הם קשים שומרים בחוץ עד השימוש, ואם רכים שומרים במקרר ללא אריזה.
ארטישוק
רצוי לקנות ארטישוק סגור יחסית, בעל עלים ירוקים בהירים, צפופים וללא פגמים. שימו לב גם לתחתית הארטישוק: אם הגבעול רענן והאם קיימים כתמים כהים המעידים על רקבון. בבאסטות מסוימות מוכרים ארטישוק עם גבעול ארוך יותר מהירק עצמו - והגבעול, כמובן, נכלל במחיר. מצאו ארטישוק ללא גבעול ארוך מדי, או, אם יש לכם מעט חוצפה, שברו את הגבעול המיותר לפני השקילה. רצוי לסחוב את הארטישוק בשקית בד ולא שקית ניילון - הקוצים שלו קורעים את השקית והוא הופך חשוף לסביבה.
כשמגיעים הביתה: שומרים בשקית פלסטיק או קופסה סגורה במקרר.
ארטישוק ירושלמי
ככל שהארטישוק צעיר יותר, כך קליפתו דקה יותר והוא מוכן לאכילה. יש להימנע מארטישוק שנראה מעט יבש, ולהקפיד שלא יהיו מקומט בקצוות - סימן המעיד על זקנתו.
כשמגיעים הביתה: שומרים במקרר.
תפוח אדמה
יש לבחור תפוחי אדמה לא מעוותים ובעלי קליפה ללא שקעים, בליטות או קמטים. בעת חשיפה ממושכת בשמש נוצרים בתפוחי האדמה כתמים ירוקים - אלו רעלנים המתפתחים בסמוך לקליפה. אם נמצאו כתמים כאלה לאחר הקנייה, אל תלחצו, פשוט קלפו והוציאו אותם.
הבחירה בתפוחי אדמה לבנים או אדומים תלויה בסוג הבישול. תפוחי אדמה אדומים מחזיקים מעמד יותר זמן. רצוי לבחור בתפוחי אדמה בגודל בינוני כדי שיתאימו לכל השימושים. אם אתם עומדים לקלף את תפוחי האדמה כדאי ללכת על הגדולים - יש בהם פחות קליפה ביחס לתוכן. מאידך, למאכלים רבים מתאימים דווקא תפוחי האדמה הקטנים, בקליפתם. ניתן לקנות אותם בחבילות ארוזות, או לפשפש היטב ולמצוא אותם בין תפוחי האדמה הרגילים.
כשמגיעים הביתה: מאחסנים במקום קריר ויבש.
בטטה
הגודל הבינוני הוא האידיאלי. בטטה גדולה בשלה מדי ועלולה להיות סיבית. יש לחפש את הבטטות שלא כורסמו על ידי מזיקים למיניהם.
כשמגיעים הביתה: לא שומרים במקרר כדי שלא יהיה לה טעם לוואי, אלא במקום קריר ומאוורר.
אספרגוס
על האספרגוס להיראות אחיד בצבעו, בעל עלים זקופים ונוקשים. קצה האספרגוס חייב להיות נקי מפגמים או כתמים. הדרך הטובה ביותר לבדוק את טיב האספרגוס היא על ידי כיפוף האספרגוס - אם הוא נשבר יש לנו מנצח, ואם הוא מתקמט נשאיר אותו בבסטה.
כשמגיעים הביתה: שוטפים, קוצצים את הקצוות בתחתית ומכניסים למקרר בשקית או כלי סגור. לא מאחסנים יותר מיומיים-שלושה.
שום
על קליפת השום להיות שלמה, ללא סדקים. ראשי השום צריכים להיות קשים, ללא עיוותים או סימנים המעידים על רקבון.
כשמגיעים הביתה: מאחסנים את השום במקום חשוך ויבש.
בצל
על הבצל להיות שלם, נוקשה וחלק, ללא גבעול המרמז על בשלות יתר. בצל מלוכלך לאו דווקא מעיד על איכותו, אם כי עבור ההרגשה והאסתטיקה כדאי לבחור בבצל יפה ונקי.
כשמגיעים הביתה: מאחסנים במקום חשוך ויבש.
בצל ירוק
כמו יתר העלים הירוקים - ככל שהם ירוקים יותר, כך הם מלאים בערכים תזונתיים. על העלים להיות מתוחים, חפים מפגעים ובעלי ריח משולב של בצל ודשא. תוכלו לבדוק האם העלים אכן רעננים על ידי שפשוף העלים זה בזה - אם הם משמיעים חריקה, הם עוברים שלב. כדאי לבחור בעלים הקצרים יותר, הארוכים לעיתים סיביים וקשים לחיתוך.
כשמגיעים הביתה: מאחסנים במקרר, בשקית ניילון סגורה ומחוררת.
ברוקולי
הברוקולי צריך להיות ירוק כולו, צהבהבות עלולה להעיד על היותו ישן. על כיפתו להיות עגולה וללא היפרדות הפרחים.
כשמגיעים הביתה: אם הברוקולי נקנה ללא אריזה מעבירים אותו לכלי עם רשת או יוצרים שקית מחוררת: מניחים את הברוקולי בשקית רגילה, מוציאים ממנה את האוויר וסוגרים את השוליים בגומיות. מנקבים בשקית שני חורים זעירים בעזרת קיסם. עדיף לשמור את הברוקולי עד שלושה ימים.
גזר
יש לשים לב שהגזר לא צמח יתר על המידה והתבקע. אם הוא מתנדנד ולא מוצק ויציב, סימן שזמנו עבר. שערות לבנות על גוף הגזר מעידות על בעיה בגידול, ועדיף לוותר.
כשמגיעים הביתה: רצוי לאחסן את הגזר במקום הקר ביותר במקרר בשקית ניילון פתוחה. מומלץ לקטום את חלקו העליון כדי למנוע מהגזר לצמוח.
דלעת
אל תסתכל בקנקן, חוש את קליפתו: דלעת כתומה ונאה עלולה להתגלות כתפלה, ולכן כדי למצוא דלעת מוצלחת יש לחוש אותה: על הקליפה להיות אחידה, חלקה וקשה, ועליה להיות כבדה יחסית.
כשמגיעים הביתה: אם הדלעת נקנתה בשלמותה, מאחסנים מחוץ למקרר. מהרגע שנפתחה – יש לאחסנה במקרר.
חציל
החציל צריך להיות בצבע כהה, נוטה לשחור. קליפת החציל צריכה להיות מבריקה וחלקה, כאשר ממששים אותו עליו להרגיש גמיש אך לא רך. כדאי גם לבחון את הגבעול ולוודא שהוא לא נבול. אם החציל סגול או כבד, כך יש יותר סיכוי למרירות. בנוסף, החצילים הכבדים מלאי גרעינים.
כשמגיעים הביתה: מאחסנים במקרר, באזור לא קר במיוחד, עדיף בתא לא צפוף מדי.
פטריות
עדיף לבחור אותן במשקל, ולא בקופסה סגורה. יש לבחור בפטריות לבנות, קשות וסגורות בחלקן התחתון. אם חלק זה פתוח ורואים את תווי הפטרייה - היא איננה טרייה.
כשמגיעים הביתה: יש לאחסן את הפטריות במקרר.
מנגולד
עלי המנגולד צריכים להיות ירוקים, לא צהובים ונקיים מחרקים. רצוי לבחור בעלים הקטנים יותר- ייתכן והעלים הגדולים נקטפו אחרי הזמן והם פחות טריים.
כשמגיעים הביתה: עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר.
סלק
הסלק צריך להיות ללא חתכים ופצעים, ושלא יבצבצו מגופו עלים. רצוי לבחור בגודל קטן, מאחר והגדול עלול להיות יבש וסיבי.
כשמגיעים הביתה: מאחסנים בטמפרטורת החדר.
פירות
תפוח עץ
תפוחים הם הפרי הפשוט ביותר לבחירה. אם הם יפים, הם ככל הנראה יהיו טעימים באותה המידה. ככל שהתפוח יותר "מושלם", הוא בדרך כלל יהיה טוב: יש לוודא שאין עליו כתמים, שקעים רכים, חורים או כל פגם אחר שיכול להצביע על רקבון קרב ובא. לכו על התפוחים הנורמליים - לא הנוצצים והמבריקים ביותר וגם לא החיוורים ביותר. לחצו מעט על התפוח, עדיף שלא יהיה רך במיוחד, רכות היא סממן לכך שאורך חייו קצר.
כשמגיעים הביתה: מאחסנים במקרר. רצוי לא לאחסן תפוחי עץ יחד עם פירות וירקות, התפוחים פולטים גזים שגורמים לירקות ולפירות אחרים להירקב מהר יותר.
בננה
אין דבר כזה "בננת דבש", זהו שקר צהוב שסיפרו לנו אימהותינו ואימהות אימהותינו במשך שנים. השחור שעל הבננה מעיד על רקבון. על הבננה להיות נקייה חלקה, אם היא ירוקה זה אומר שייקח לה זמן הבשלה ארוך. כדאי לקנות את הבננות כשהן מתחילות להצהיב, ולא כשהן בצבע צהוב זועק.
כשמגיעים הביתה: לא מאחסנים במקרר, אלא בטמפרטורת החדר.
אפרסמון
יש לבחור באפרסמון בגודל בינוני, הוא העסיסי ביותר וחלק במרקמו. מצאו את הפרי בעל גוון הכתום העמוק ביותר.
כשמגיעים הביתה: מאחסנים במקרר.
אבטיח
כולנו מכירים את טקס התיפוף על האבטיח. עבור הטקס הזה יש צורך בתרגול של שנים כדי להגיע למציאת האבטיח המתוק ביותר. באופן כללי, קול חלול מעיד על אבטיח בשל, שהוא לרוב גם מתוק יותר. אך באותה נשימה יש להזהר גם מפרי חלול וזקן, שעלול להיות יבש או רקוב.
אם אתם לא ספצים במלאכת התיפוף, ישנם מספר טריקים נוספים: כתם צהוב אחד על קליפת האבטיח מעיד על כך שהיה מונח על הקרקע במקשה. ככל שהכתם בולט יותר, כך האבטיח הבשיל יותר זמן. רצוי להימנע מאבטיחים שעל קליפתם מופיע יותר מכתם צהוב אחד, שעלול להעיד על הבשלת יתר. כעת בחנו את הגבעול: הוא צריך להיות רענן וירוק. צבע בהיר לגמרי יעיד כי הפרי עדיין לא הבשיל, וגבעול נפול יצביע על בשלות יתר. אם אתם עדיין לא בוטחים בסימנים הללו, לכו על חצאי האבטיחים, הצבע האדום מעיד בדרך כלל על אבטיח מתוק. שימו לב שאין חלקים רקובים או יבשים.
כשמגיעים הביתה: מאחסנים במקרר.
מלון
משתמשים בארבעה חושים עיקריים כדי לבדוק את טריות המלון: הריח, השמיעה, הראייה והמישוש. לוחצים קלות על מקום חיבור הגבעול. אם המקום מעט רך - המלון בשל. שאלו את הבסטיונר מהו סוג המלון - למלון מסוג "גליה" נחפש צבע צהוב ומעט ירוק, אך לא כתום. למלון "אננס", מלון אביבי, נחפש את הצבע הכתום המעיד על איכותו. יש להריח את כל חלקי המלון, ואם קיימים בו חלקים יותר רכים, בדקו מה ריחם – האם הוא ריח מתקתק או מעט פחות? אם הריח משתנה, כנראה שהוא נוטה להירקב. עם זאת, למלון בעל ארומה חזקה מדי תהיה תוחלת חיים קצרה יותר.
כשמגיעים הביתה: מאחסנים במקרר.
גם לכם יש עצות לבחירת ירקות ופירות? ספרו לנו בתגובות