שומרים על המשקל? סופרים קלוריות כתחביב לשעות הפנאי? ברכותינו, אתם כנראה צורכים חלק מהמוצרים שברשימה הבאה שלנו. אז יש את המשקאות הדיאטטיים והמזונות מופחתי השומן, שכולם יודעים שהם לא מאוד בריאים אבל עדיין ממשיכים לצרוך אותם - אבל מעבר להם, מתברר שיש עוד כמה מאכלים שאנחנו מרשים לעצמנו לטחון בדיאטה, וממש ממש חבל שאנחנו עושים את זה. אם לא בגלל הדיאטה אז בגלל הבריאות.
רוטב דל שומן לסלט
באופן כללי, שילוב של שמן וחומץ הוא אחד השילובים המושלמים. כשיש יחס של 3:1 לטובת השמן, נוצרת אמולסיה בין שני המרכיבים שיוצרת רוטב אחיד ומושלם. כדי להוריד את אחוז השומן צריך לצמצם בכמות השמן, אבל אז האמולסיה נפגעת. אז מה עושים? על מנת להשאיר את הרוטב במרקם הנכון, חברות המזון מחליפות את השמן בחומרים כמו סירופ תירס עתיר בפרוקטוז (שיותר גרוע מסוכר), חומרי התחלבות מלאכותיים ושאר מרכיבים לא טבעיים.
להכין רוטב לסלט בבית זה גם הרבה יותר בריא וגם הרבה יותר משתלם כלכלית. הרי טיפת השמן שתשימו בסלט עולה הרבה פחות מהרוטב התעשייתי והסינתטי שאתם קונים בסופר. "החשיבה שצריכה להנחות אתכם היא אכילה של מאכלים כמה שיותר גולמיים", מחזקת דיאטנית הבית שלנו, מיכל נוי מסטודיו C. "מיץ לימון טרי, קצת שמן זית, כמה תבלינים אם רוצים וזהו". ומי שקשה לו עם מיץ לימון (טבעי, כמובן), יכול להחליף אותו בחומץ טוב. יש כל כך הרבה סוגי חומץ טעימים בשוק - בלסמי, בן יין (אדום או לבן), אורז, תפוחים וכו', שבאמת כבר לא כדאי לקנות רוטב מוכן.
פריכיות אורז
כולנו מנשנשים פריכיות בדיאטה, רצוי עם גבינה הכי דלת שומן שיש, ומרגישים שדפקנו את המערכת. אבל למרות שהן נחשבות "בריאותיות" ודלות קלוריות, מסתבר שלפריכיות אורז יש מדד גליקמי של מעל 100% - מה שאומר שאכילה שלהן גורמת לעלייה מהירה ברמת האינסולין בדם. ייצור מוגבר של אינסולין הוא אחד מהגורמים הכי משמעותיים בהיווצרות מחלות מודרניות כמו מחלות לב, סוכרת, לחץ דם גבוה ועוד. כמו כן, רוב סוגי פריכיות האורז מכילים רמה גבוהה מאוד של נתרן, שזה בעברית – מלח. ומלח זה רע, לכולם.
מבוהלים, שאלנו את נוי הכצעקתה. "זה הכל שאלה של מינונים וגיוונים", הייתה התגובה. "אין ספק שפריכיות עדיפות על פרוסת עוגה, אבל כדאי לא להגזים".
ספריי שמן
ספריי שמן הוא מוצר פופולרי בקרב אופים, וגם אצל אלה מאיתנו ששומרים על הגזרה – שפריץ קטן ויש לכם תבנית או מחבת משומנים היטב. "מה שטוב בו זה שהוא יכול למדוד את כמות השומן פר מנה", מסבירה נוי. "אבל בחלק מהתרסיסים התעשייתיים יש משהו שנקרא 'חומרי הדף', שהם חומרי גז בישול כמו פרופן ואיזובוטן, שאנחנו לא אמורים לנשום או לאכול. מה שאני באופן אישי עושה זה ממלאת מיכל רב פעמי, שאפשר לקנות בחנויות לכלי בית, בשמן רגיל, ובזה משתמשת".
בננות מיובשות
לא הרבה יודעים, אבל החטיף הפריך שמרגיש לנו כל כך טבעי - בכלל מטוגן בשמן. בבננות מיובשות, שימו לב, יש 33% אחוזי שומן (כמו בגבינת שמנת) וב-100 גרם יש 519 קלוריות. "חשוב לדעת שבננות מיובשות הן לא כמו תפוחים מיובשים, שאין בהם שמן בכלל", מסבירה נוי. "באופן יומיומי כדאי להימנע מהמוצר הזה, ואם אתם נתקלים בו ככיבוד על שולחן אירוח, אפשר להתכבד בכמה יחידות בודדות. באופן כללי כדאי לאכול פירות יבשים בצורה מתונה, כי הם מכילים סוכר וגופרית, שתפקידה לחזק את הצבע שלהם. עדיף דווקא לבחור את אלו שנראים פחות טוב – הפירות החומים, הרכים ולא הזוהרים, שאין בהם צבעי מאכל".
"באופן כללי", מסכמת נוי, "חשוב להיות מודעים לבחירות שאנחנו עושים. זה אומר להמעיט במוצרים תעשייתיים ולהעדיף דברים גולמיים וטבעיים, כאלו עם דחיסות קלוריות נמוכה יחסית".