כמה שלא ננסה להדחיק את זה, מערכת המזון העולמית נמצאת היום על סף תהום. במספרים המצב הוא ש-1.3 מיליארד טון של מזון, שהם 40 אחוז מהמזון המיוצר בעולם, הולכים לפח, ומנגד יש כמעט מיליארד בני אדם שסובלים מרעב. בנק המזון העולמי (GFN) קם על מנת לתת מענה לפער הזה, שמהווה את הבעיה המוסרית-כלכלית-חברתית החמורה של דורנו – ולחבר בין מזון עודף לאנשים רעבים.
לאחרונה התארח בארץ ג'ף קליין, נשיא ומנהל בנק המזון העולמי, החולש על עשרות סניפים בשלושים מדינות ברחבי העולם, וביניהם "לקט ישראל" אצלנו. לכל הבנקים האלה מטרה אחת: להציל תוצרת ואוכל שהיה אמור ללכת לפח – ולשנע אותו לאנשים רעבים. רק כדי לסבר את האוזן, השנה חולקו מחדש כחצי מיליארד קילו מזון.
>> במקום לקנות אוכל, בואו להסתכל עליו בפייסבוק שלנו
לחיי הירקות המכוערים
אחת הגזרות שבהן פועל בנק המזון העולמי היא העלאת קרנם של פירות וירקות לא מושלמים: גדולים או קטנים מדי, לא סימטריים או סתם שונים בדרכם. על כן קליין שמח לשמוע על מודל הצריכה שאנחנו מכוונים אליו בשוק האיכרים: לשוק הזה החקלאים מביאים את כל מה שגידלו – סוג א' לצד "סוג ב'" (במרכאות כי עבור הסופרמרקט הפסיפלורה המקומטת היא סוג ב' כשלמעשה היא הכי טעימה). בטטות קטנות, ירקות "מכוערים" וטעימים להפליא, הכל מוצג זה לצד זה. החקלאים יכולים להביא את כל מה שגידלו, וגם הקונים מקיימים צרכנות אחרת – קונים מעט יותר, כמה פעמים בשבוע ורק מה שעונתי.
עוד באוכל טוב:
- 350 שקל לארוחה זוגית במסעדת יפו תל אביב? שווה!
- עוגת תפוזים וקוקוס חורפית. מריחים?
- פשטידת תרד ועלי קייל שתשמור עליכם חזקים
זה חשוב במיוחד כשמבינים שמאות טון של תוצרת טובה נשארים בשדה רק כי לחקלאים אין למי למכור אותה במקרה שתפוחי האדמה יצאו קטנים מדי או אם המלפפונים יצאו קצת עקומים. אז אמנם רשת טסקו יצאה במחלקה שלמה שמוקדשת לירקות הללו בתמחור נמוך והפכה ללהיט (וישנו גם קמפיין מצוין בצרפת לירקות המכוערים), אך עדיין יש פערים עצומים בין המזון שנזרק לאנשים רעבים. בנק המזון נכנס לפעולה במקרים כאלה, עם משאיות וצוות מתנדבים מוכשרים שמלקטים את כל התוצרת ומעבירים אותה למי שצריך.
בשיחה עם קליין אני מגלה שלפני שהקים את יוזמת בנק המזון הוא היה בכלל מנהל השקעות, פיננסייר מניו יורק שבחר לעזוב את העולם הפיננסי, לאסוף את משפחתו ולנסוע להתנדב בקוסטה ריקה.
"תמיד ידעתי שאני רוצה לעבוד במשהו שבו אוכל לעזור לאנשים", הוא אומר. "הגעתי לעסקים כי הייתה לי משפחה לפרנס ונהניתי מהקריירה העסקית שלי, אבל ב-2001, עם אסון התאומים, השמים התחילו להתקדר והתחלתי לחשוב שצריך לעשות שינוי. רציתי שהילדים שלי יגדלו עם ערכים נכונים. ואז הגיע המשבר הכלכלי ב-2008 – היו כל כך הרבה מקבצי נדבות ברחוב, ראיתי כל כך הרבה כאב – אי אפשר היה להתעלם מזה".
ואז הרגשת שהתפקיד הזה מחכה שתאייש אותו?
"הבנתי שהממשלה לא תתקן את המצב. שדווקא אנשי עסקים יכולים להוביל את השינוי. מאוד התחברתי לנושא של רעב כי כשמישהו רעב – שום דבר לא משנה. הארגון היה בינלאומי ועבד עם חברות גדולות, כך שידעתי שיש לי מה לתרום ושהכישורים שאני מביא איתי יועילו".
מה זה בעצם בנק מזון עולמי?
"זו רשת בינלאומית מדהימה. יש לנו עשרות סניפים בעולם, אנחנו מספקים להם מידע טכני והדרכה על איך להקים בנק ואיך לשנע את המזון, והם ממשיכים משם. בין השאר אנחנו מנחים אותם ליצירת ושיתוף פעולה עם גורמים ממשלתיים, חברות גדולות ועמותות. אנחנו מערבים את הממשלה המקומית בעניין, כדי שתתמוך, ובונים רשת של בנקי מזון באזורים סמוכים כדי שמדינות יוכלו לסייע אלו לאלו. הממשלות אמנם לא תמיד יכולות לפעול, בגלל שלל אינטרסים ושיקולים, אבל הן עדיין חייבות להיות חלק מהדיון. חייבים את השילוב הזה בין הגורמים ושכולם יהיו מחויבים. אחרת זה יתפרק מאוד מהר".
יש בנקים של מזון גם במדינות מפותחות?
"בהחלט! רעב נמצא בכל מקום, בצורות שונות וברמות שונות. אנחנו נוטים לקשר רעב למדינות כמו אפריקה, אבל גם במדינות מפותחות יש פערים חברתיים שמקצינים ויוקר מחיה. בהונג קונג וסינגפור, שהן מדינות עשירות, יש שכבות נמוכות רחבות של עובדי ניקיון שלא יכולים לשכור דירה. אחד מתוך שבעה אנשים בעולם חי על פחות משני דולר ליום. נסי לדמיין את זה. רעב קיים בכל מקום. גם בישראל, שהיא ארץ מפותחת, יש קשישים וילדים רעבים, זה לא רק הומלסים, יש אבטלה ואנשים שאין להם כסף בסוף החודש".
אז בזבוז מזון היא תופעה בלעדית של חברת שפע מערבית?
"ממש לא, יש המון בזבוז מזון במדינות מתפתחות ומוכות רעב כמו אפריקה – רק מסיבות אחרות, שקשורות בדרכי שינוע ולוגיסטיקה, שגורמות לכך שכמות אדירה של אוכל מתקלקלת בדרך מהשדה למי שאמור לאכול אותה. רבע מבזבוז המזון במדינות הללו היה נפתר אם רק הייתה תשתית ראויה של קירור".
איך אתה מסביר את המצב הזה שהגענו אליו, של רעב קיצוני מצד אחד ושפע ובזבוז קיצוניים מצד שני?
"יש מעגל שוטה של דרישה כלכלית ושרשרת ייצור מזון. בסופר חייב להיות מדף שופע תפוחים כדי למכור, אז חקלאים מגדלים הרבה יותר ממה שצריך והצרכנים צורכים הרבה יותר ממה שצריך. כמו בהרבה נושאים אחרים בתהליכי מודרניזציה, לא הייתה פה מחשבה מה יהיו ההשלכות החברתיות והסביבתיות של ייצור יתר. היום כולנו חייבים להתמודד עם ההשלכות האלה, והיום העולם אומר – זה לא מקובל יותר".
הוא באמת אומר את זה?
"אני מרגיש שכן. בעבר החברות לא היו רגישות לבזבוז – בין אם זה בזבוז של מזון, אנרגיה, מים או אדמות. כולם רצו רק להרוויח כסף. אנשים עדיין רוצים להרוויח כמובן, אבל הם מבינים שצריך לשנות משהו בדרך. והקול הזה מגיע מממשלות, עמותות, חברות ואנשים פרטיים. חברות תמיד ירצו למקסם רווח, העניין הוא לעשות את זה בדרך יותר מקיימת".
לא נזיר ולא צ'יריוס
כמו שאפשר להבין, קליין אינו הנזיר שמכר את הצ'יריוס שלו. לדבריו השינוי יכול לקרות רק בגבולות הקפיטליזם. "כשאני מדבר עם חברות דגני הבוקר הגדולות בעולם את רואה שהן חושבות על העתיד – האם יהיה להן מספיק אדמה, מים או כוח אדם לגדל את הדגנים שיהפכו לקורנפלקס? הן מבינות שיש הכרח כלכלי לחקלאות יותר מקיימת, להשקעה בחקלאים קטנים – זה לא שינוי שיכול לקרות אם אין הכרח כלכלי. יש פוקוס מדהים היום של החברות הגדולות, כי אין להן ברירה".
אתה אופטימי? אני קצת מופתעת, מודה.
"כן, רק ברגע הזה יכול להיות שינוי, כשהם מבינים שיש איום על האספקה שלהם. אני בחור של כלכלה קלאסית, ומאמין שרק ככה יכול להיות שינוי".
ואתה באמת חושב שהצלה של מזון שהולך לפח יכולה לפתור את בעיית הרעב בעולם?
"כנראה שלא. אבל לפי הסטטיסטיקות החדשות יש נכון לעכשיו 805 מיליון רעבים, במקום 840 מיליון בפעם האחרונה שספרו, שזה מדהים. כל שינוי קטן הוא משמעותי בעיניי, וזו הדרך להתמודד עם רעב. אם לא הייתי אופטימיסט לא הייתי בעסק הזה".
קליין מספר לי על דוגמה מלהיבה שמראה שהמודעות לבזבוז המזון מתחילה לחלחל בהיקפים גדולים יותר: קולג'ים בארצות הברית גילו שהמגשים גורמים לסטודנטים להעמיס בקפיטריות הרבה מעבר למה שהם צריכים ועברו לצלחות. השינוי הלוגיסטי הקטן הזה הפחית את בזבוז המזון בעשרות אחוזים.
מה מצב בזבוז המזון בישראל יחסית לשאר העולם?
"כיום ישראל נחשבת במקום השני בעולם במדינות ה-oecd בבזבוז מזון, והאמת שאני די בהלם מהנתון הזה. היא לא גדולה מספיק בשביל בזבוז כזה".
גידי כרוך, מנכ"ל לקט ישראל, בנק המזון של ישראל שמארח את קליין בארץ, מודה: "אין אצלנו מודעות לבזבוז מזון, אנחנו מבזבזים מזון בבתים בישראל בלי לחשוב פעמיים". יש סיבות כלכליות לבזבוז – למשל פערי מחירים שגורמים לחקלאים להשאיר תוצרת על האדמה. גם בבזבוז אוכל מבושל אנחנו מצטיינים, אבל גידי מעדכן שבעקבות פעילותו המלונות באילת מצילים כיום אלפי ארוחות. "אנשים לא מבינים כמה בזבוז מזון יש בארץ, ולא רק בשדות חקלאים. באירוע מוסדי של בזק ל-3,000 עובדים הצלנו לא פחות מ-1,000 מנות".
ג'ף, מה ההשלכות האקולוגיות של בזבוז מזון?
"פליטת גזי חממה היא אחת הסיבות המרכזיות להתחממות הגלובלית, וייצור מזון גורם להמון מזה. האוכל העודף הופך למתאין – אז אם לא בא לכם להאכיל מישהו אבל אתם רוצים להציל את הסביבה, זו סיבה בפני עצמה להילחם בבזבוז מזון".
ארגוני הצלחת המזון מחויבים לפעול גם בתחום החינוך, ובעיקר החינוך הקולינרי. "חינוך קולינרי הוא חלק חשוב מאוד בתהליך", מסביר קליין. "גידי סיפר לי על אתיופים בארץ שלא ידעו מה לעשות עם ערימת חצילים שהובאה אליהם מלקט ישראל, והתחילו לשחק איתם כדורגל במקום לאכול אותם. אני זוכר שאחרי הצונאמי התחילו לשלוח ליפן אורז מכל העולם, ואז הנציג שלנו שם אמר לי שהם שולחים את האורז הלא נכון. אמרתי לו, על מה אתה מדבר? אורז זה אורז! מסתבר שזה היה זן שהם לא אהבו. נשלחה כמות עצומה ואנשים לא אכלו אותו. אני נדהם כל פעם מחדש מכמה אוכל קשור לתרבות. זה שאתה רעב לא אומר שתאכל כל דבר. ממש לא. יש גאווה, יש כבוד, יש מסורת. זה פקח את עיניי".
5 טיפים לחיסכון במזון
* לקנות פחות. להסתכל במקרר לפני שיוצאים לקניות, לצאת עם רשימה, לא להתפתות לכמויות עצומות. ירקות ופירות קונים ל-3-4 ימים הקרובים – לא יותר. אה, כן ולאכול משהו לפני.
* לעבור על המקרר, ולהעביר קדימה את מה שישן יותר.
* לבשל עם שאריות. מלחם ישן אפשר להכין קרוטונים נהדרים, פירורי לחם או מרק פאפא אל פומודורו, מבפירות עייפים אפשר להכין ריבה או קראמבל.
*לנצל את כל הירק. קונים ירקות בשלמותם ומשתמשים בכל החלקים - עלי שומר מוסיפים לסלט, גבעולי ברוקולי מתאימים בכל תבשיל.
*ללכת לקניות עם סל משלכם או עגלה. לא להתפתות לעגלות הגדולות בסופר – הן גורמות לנו להעמיס הרבה מעבר למה שצריך.
* שיר הלפרן היא יזמית ובעלים של שוק האיכרים ושוק הנמל בנמל תל אביב. בימים אלו היא מקימה את WIT – קרן השקעות ואקסלרטור בתחום החקלאות הטכנולוגית.