מכירים בצק עוגיות? לא, לא בצק שתכף ייכנס לתנור ואז יהפוך לעוגיות, בדיוק לא זה - אלא בצק עוגיות שאוכלים ככה, כמו שהוא, בצקי ומענג. בארצות הברית מדובר כבר שנים בלהיט, ולארץ הוא הגיע בין השאר בזכות גלידת בצק העוגיות של בן אנד ג'ריס, אחת האהובות של המותג אי פעם, שמאכלסת לצד הווניל המסורתי גושים של בצק עוגיות גולמי, מתוק להחריד ומושחת להפליא.
אז כן, האמריקאים מתים על בצק עוגיות (קוקי דואו), וגם אצלנו נערך מדי פעם ניסיון לאזרח אותו - האחרון המשמעותי היה של מאפיית נולה, שפתחה בשוק TLV דוכן שמגיש אך ורק בצק עוגיות, בחמישה טעמים שונים. אבל אתם יודעים איך הישראלים, מוצאים תמיד על מה לקטר - ובמקרה הזה התקשו לאמץ את הטרנד בעיקר בגלל שמה פתאום לאכול ביצים חיות, הרי סלמונלה וזה. התשובה לאותם מצקצקים הייתה שאין בעיה, אפשר להכין בצק עוגיות בלי ביצים, הכל בסדר - אבל אז גילינו משהו נוסף.
בקיצור, הפעם אנחנו כאן לא בשביל להרים אלא בשביל לבאס - ולספר לכם שלא, בצק עוגיות באמת לא בריא לכם, ודווקא לא בגלל הביצים. מסתבר שמה שהופך את המעדן האמריקאי הזה ללא ידידותי לאדם הוא דווקא הקמח, רכיב שלא היינו חושדים בו גם אם היה עומד לבדו במסדר זיהוי. מסתבר שקמח הוא חומר גולמי שפשוט לא מיועד לצריכה כפי שהוא, אלא אחרי אפייה בלבד - שכן אינו מפוסטר והוא מועמד להעברת חיידקים כמו אי קולי הידוע לשמצה (תחשבו על זה: קמח זה חיטה, חיטה זה שדה, שדה זה בעלי חיים. בעלי חיים זה קקי של בעלי חיים. מבינים לאן אנחנו חותרים?).
כשמסתכלים על זה ככה מבינים שביצים, על הפיקוח הקפדני יחסית שהן עוברות, הן מוצר הרבה יותר בטוח לצריכה מאשר סתם קמח. מבאס? מאוד, בעיקר את אלה (אנחנו) שגם כשהם אופים עוגיות רגילות נהנים לנשנש מהבצק הלא אפוי כאילו אין מחר.