שר הכלכלה נפתלי בנט והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעו כי החל מינואר 2014 רשתות השיווק לא יוכלו להציע לנו יותר מוצרים במחירים בהם אין אפשרות להחזיר לנו עודף (9.99, 5.55 וכדומה). אבל מומחים בתחום מסבירים שעם כל הכבוד ליוזמה המבורכת, שתעגל לפי בדיקה שערכה המועצה הישראלית לצרכנות 71% ממחירי המזון המוצעים ברשתות השיווק, נראה שהחוק הצרכני החדש לא ישנה לכיס שלכם.
מבצעים לחברי מועדון בלבד או בקנייה מעל סכום מסוים – לא תמיד אנחנו שמים לב שמתחת לשלט הענק המבשר על המבצע מופיעות גם כתוביות קטנות יותר, המגבילות את המבצע רק למקרים מסויימים. כשנגיע לקופה, בעיקר אם מדובר בתקופת הלחץ של החגים או בסופי השבוע כשהתורים ארוכים, הסיכוי שנעצור את התור, נחזור כל הדרך אל המדף ונחליף למוצר אחר - היא נמוכה.
פרסומת על "אלף מוצרים במבצע" – לפני כשבוע, לדוגמא, פרסמה מגה שתוזיל אלף מוצרים. זה נשמע מפתה, אבל בסופר יש בין 20-30 אלף פריטים, כך שיהיה מאוד לא פשוט לאתר את אלו המוזלים. במקביל, קחו בחשבון שייתכן שעל מוצרים אחרים יגבו מכם הרבה יותר.
אריזות חיסכון – עצם הכינוי הזה למארז גדול יותר לא הופך אותו לזול יותר. בבדיקה שערכנו גם כאן ב-mako עלה, כי לא פעם מחיר אריזת החיסכון יקר באחוזים ניכרים מקניית המוצרים בגודל הרגיל שלהם.
מבצע 1+1 – הרשתות לעיתים מכפילות או מעלות את המחיר למוצר בודד, מה שהופך את המבצע לפחות משתלם.
לעבור את כל הסניף כדי להגיע לחלב
אבל יש גם טריקים אחרים, הקשורים לאופן בו מציגים לנו את המוצרים. במועצה לצרכנות ריכזו את השיטות שיכולות לעבוד עלינו ולגרום לנו לקנות הרבה יותר:
1. הצבת שלטי "מבצע" גדולים באופן שלא תמיד ברור לגבי אילו מוצרים מתייחס המבצע.
2. הצבת מוצרים ליד הקופות לטובת "קניה ספונטנית" - שימו לב למחירים, וחשבו האם אתם באמת צריכים אותם.
3. הצבת ערימות גדולות של מוצרים מיד בכניסה לסניף, כך שהצרכנים מניחים שהם ב"מבצע" ומוסיפים אותם מיד לעגלה, עוד לפני שהתחילו עם קניותיהם והעגלה ריקה.
4. הצבת מוצרי היסוד בחלק האחורי של הסניף, על מנת שהצרכן יעבור בין רוב המדפים עד שיגיע למה שהוא צריך באמת.
5. סידור מוצרים הקורצים לילדים במדפים הנמוכים, בגובה העיניים של הילדים.
6. הגדלת גודל העגלה עצמה כך שייווצר הרושם אצל הצרכנים שהם לא העמיסו יותר מדי.
7. סידור מוצרים זולים במדפים הגבוהים יותר, במקום שהעין לא קולטת אותם.
8. הסרה או הסתרה של מוצרים בפיקוח או צמצום כמותם ויצירת מחסור.
9. הנחות על מארזים כשמדובר במוצרים בעלי תפוגה קרובה.
10. שימוש קבוע במדבקות המזוהות עם מבצעים (מדבקות אדומות ברשת מסויימת).
11. שינוי מחירים ומבצעים תכוף, כך שהצרכן לא יכול לדעת מה המחיר הריאלי של המוצר, וכתוצאה לא יודע האם המבצע משתלם או לא.
12. הסל הזול ביותר לפסח? ייקור מוצרים לאחר תקופות מבצעים (כדוגמת החגים) למחירים גבוהים מאלה שהיו לפני ההוזלות, כך שנחשוב שהוזילו לנו באמת את הסל.
13. רוצה לשמוע על המבצעים? הקראת מבצעים בקופה שגורמת לנו לקנות מוצרים שאנחנו לא זקוקים להם.
"מחירי ה-9.99 הם רק טיפה בים מול שיטות השיווק האחרות"
"בתור צרכנים שמגיעים מדי שבוע לקניות בסופר, הכלי היחידי שעומד לרשותנו מדי שבוע הוא השוואת מחירים", מציין ד"ר אמר, "אבל אין לנו את הזמן והיכולת לאסוף את כל המוצרים מאותו הסוג, להשוות מחירים ולקרוא בקפידה את הפירוט שבגב המוצר, ולכן אנחנו מחפשים אחר אינדיקטורים מהירים לאיכות. המבצעים והתוויות השונות שמדביקים על המוצר מהווים אינדיקטורים כאלה".
המחירים שנראים זולים יותר אך אינם מאפשרים להחזיר עודף הם דוגמא לאחד האינדקטורים הנפוצים הללו. מנתונים שמפרסמת היום המועצה לצרכנות עולה, כי שיעור המוצרים המסתיימים ב-9 גבוה ברשת מגה ב-30% לעומת שופרסל; הרשתות בהן נמצא כי היחס בין מוצרים עם הסיומת 9 לכלל המוצרים הוא הגבוה ביותר הן יינות ביתן (88%) ומחסני השוק (86%).
ד"ר אמר לא מתרגש מהחוק החדש. "מחירי ה-9.99 הם רק טיפה בים מול שיטות השיווק האחרות. הפתרונות היעילים היחידים, לדעתי, הם פתרונות שיקלו על הצרכן להשוות בין מוצרים: למשל שכל הפריטים הדומים ימוקמו באותו מדף בסופר, או לחלופין יצירת תו תקן צרכני שיעיד על איכות צרכנית ויסמן בצבעים שונים חברה שמשנה לעיתים קרובות את המחירים לעומת חברה ידידותית לצרכן".