1. בורקס ולימונדה בבורקס רמלה המקורי
יוווו, כמה טעים הבורקס של בני משפחת מלוקה. זה עם התרד, אבל גם זה עם הגבינות. הבצק, הבצק שם פשוט נותן עבודה מופלאה. מדובר בבצק פילאס טורקי שמכינים במקום, הוא שמנוני באופן מושלם (שזה די שמנוני), והפציחות שלו מלמטה מלמדת על כישרון-על להוציא את המאפה מהתנור בדיוק בזמן, ולא שנייה אחת מאוחר או מוקדם מדי. הבורקס מוגש עם ביצה קשה, ויש גם לימונדה שהיא מהטובות בז'אנר. 10 שקלים בלי ביצה, 12 עם.
ז'בוטינסקי 13, רמלה.
2. משקה פלודה בתבליני ההורים
תבליני ההורים היא חנות אפלולית, כמעט מכושפת, שתמצאו בה כל תבלין או חטיף הודי העולה על דעתכם. בכניסה נדמה שמדובר במחסן, ונדרשים שני צעדים כדי להגיע לאזור הממכר האמיתי - אבל אז, הו אז, התחושה היא כאילו נכנסתם למערת קסמים. בכל סנטימטר של החנות יכה בכם ריח עז ושונה - לרגע זה הל, אחר כך קמח חומוס ואז שום יבש - ולפעמים כמה ריחות ביחד, ועוד שילוב, ועוד קסם, ועוד הפתעה. בוגרי הודו יתמוגגו, האחרים יחשבו כמה חבל שהם לא בוגרי הודו.
אנחנו זללנו שם בהנאה סוכריות שומר קטנטנות, שנראות כמו סוכריות של עוגת יומולדת ואמורות לסייע בעיכול אחרי האוכל - אבל השוס האמיתי היה הפלודה, משקה שזו לנו ההיכרות הראשונה איתו, שכל כולו טעם ורעננות. הבסיס הוא חלב, ואילו מצטרפים סירופ ורדים, אטריות קורנפלור (גם אנחנו לא ידענו שיש דבר כזה) וזרעי בזיליקום (אומרים שזה טוב לצינון הגוף), ומעל הכל כדור של גלידת פיסטוק. מערבבים טוב, לוקחים לגימה, ומבינים שהקיץ הישראלי אולי לא חייב להיות גרוע כל כך. 18 שקלים לכוס.
המעפילים 13, רמלה.
3. כעכים עיראקיים, 10 ב-13 שקל, במאפיית שרעבי
העיראקים קוראים להם כעכת, אנחנו מעדיפים לדבוק בשם "בייגלים ממש טעימים עם טעם מתקתק שמזכיר אניס". אנחנו זללנו אותם חמים חמים מהתנור, ובדיעבד התברר שטעינו. רק כשהם טיפה מתקררים אפשר להרגיש בעושר הטעמים (העדין, אל תטעו) של החווייג' לעוגות, שמבדיל את הכעך הזה מכעכים אחרים. מצד שני, לכו תאשימו אותנו שהסתערנו.
ז'בוטינסקי 13, רמלה.
4. חצילים בדוכן של פאטמה
מה אומר לכם הצירוף "חציל בלאדי"? לא, כי לנו הוא אומר "חציל שמישהו רוצה שנחשוב שהוא יותר איכותי ממה שהוא באמת". ברצינות, המילה בלאדי עברה בשנים האחרונות תהליך קשה של זילות, שלא השאיר ממנה כמעט כלום. ולמה כמעט? כי עדיין יש דוכנים כמו זה של פאטמה, אישה מהממת וכריזמטית להפליא, שמביאים ירקות מחברון ואצלם כל חציל הוא חציל. אם אתם כבר שם, תצטיידו גם בעלי גפן טריים.
5. הקבב במסעדת "אצל נאג'י"
40 שנה קיימת המסעדה הזו בשוק רמלה, ונראה שהיד עוד נטויה. המון דברים טעמנו שם, כולל הקובה שהיא גאוותה של המסעדה, אבל יותר מהכל נעם לנו הקבב. קבב עיראקי, משופד יפה יפה וטעים כמו שלא ידענו שקבב יכול להיות. 27 שקלים לקבב בפיתה. ואם אתם כבר שם - עשו לעצמכם טובה ותטעמו גם את מעי הכבש הממולאים (45 שקלים). גם אם אתם חננות באוכל, את זה חבל שתפספסו.
ז'בוטינסקי 12, רמלה.
6. החמוצים של כרמל ובניו
חנות ותיקה של חמוצים, סלטים וגבינות,שבראשה עומד כרמל, שהוא גם ראש הועד של השוק. חובבי הזיתים יוכלו למצוא שם את מבוקשם בכל גודל, טעם וצבע, אבל הגאווה הגדולה של כרמל היא העמבה, שלדבריו כרוכה בתהליך הכנה של לא פחות משנתיים. אנחנו לא טעמנו, אבל יש לנו הרגשה שיש שם משהו מיוחד.
ז'בוטינסקי 15, רמלה.