לא ברור מה עובר על השופטים של מאסטר שף העונה, אבל נראה שיש להם משהו נגד אינסטגרם. הם משתמשים במילה הזאת כדי לבקר את הדגשת הוויזואליה על חשבון הטעם, ובצדק רוב הזמן. אינסטגרם אולי רידדה את הקולינריה לתמונה מפולטרת שתפקידה להשיג לייקים, אבל גם הפכה ללוח השראה מטורף שמצליח לתת הצצה למטבחים הפרטיים של שפים מפורסמים לצד בשלנים ביתיים וצלמי אוכל שצמחו מתוך הרשת החברתית הזאת.
בואו נעשה רגע השוואה: חשבון האינסטגרם שלי מציג בגדול תמונות של הבן שלי ומנות רנדומליות שאני מכינה ו/או אוכלת בחוץ. את התמונות המצחיקות השארתי לסטוריז, כדי קצת לשמור על פאסון ברשת החברתית הוויזואלית הזאת. מספר העוקבים שלי: 601. חשבון האינסטגרם של סינייה ביי (Signe Bay), צלמת דנית וסטייליסטית, מציג פרחים, אוכל מגרה, עצים וטבע, כולם מרוחים בפילטר הטבעי של העגמומיות הנורדית. מספר העוקבים שלה: 263 אלף. יחי ההבדל הקטן.
הרי מה מבדיל אותנו, בני התמותה, מאושיות אינסטגרם (שאינם סלבס, שאוספים עוקבים מכוח האינרציה)? היופי, תשומת הלב לפרטים הקטנים ופריימים מדויקים. כאלו שלעולם לא נצליח להוציא, כי אין לנו אומץ להיעמד על כיסא באמצע המסעדה רק כדי להוציא תמונה טובה של מנת הפסטה שבדיוק קיבלנו, או כי בדיוק הילד שלנו מנדנד לנו להרים אותו על הידיים, רק כי הוא חייב השנייה הזאת בדיוק ממש ממש לראות מה קורה על השיש ולא מעניין אותו כלום. החיים שלנו רגילים ומביכים מכדי שנצליח להוציא אותם פוטוגניים. זה אולי עובד לנו לפעמים עם איזו תמונה מוצלחת שגורמת לחיים שלנו להיראות קצת יותר טובים ממה שהם, אבל בואו נודה על האמת - לא נצליח לשמור על הפאסדה הזאת לאורך זמן.
אז סיניה ביי. החיים שלה, אנחנו מנחשים, לא נראים ככה. אמנם יש לה שני ילדים, אבל היא מטיילת בעולם, מצלמת דברים יפהפיים, בעיקר אוכל, נותנת שירותי ייעוץ קריאטיביים וקוראת לעצמה "מספרת סיפורים ויזואלית". כשפגשתי אותה לפני כחודש בלונדון היו לה רבע מיליון עוקבים באינסטגרם, ובארבעת השבועות שעברו מאז הספיקו להתווסף לה עוד 13 אלף בעוד היא מדלגת בין ארצות, מצלמת ומעבירה סדנאות. אני הספקתי להתחסן נגד שפעת, לקבל חלושעס ולקנות 30 קרמבואים לגן של הבן שלי, שהיה אבא של שבת.
מיותר לציין שהיא גם נראית מדהים. דנית, נו. "אני בטוחה שהאור הנורדי, עם ההבעה הכמעט מלנכולית שלו, השפיע עלי מאוד, ועדיין ממשיך להשפיע", היא אמרה לי בראיון. "אור החורף הכחול והדליל שיש לנו בקו הרוחב הזה גם טבע בי את חותמו". קו הרוחב האמור הוא כאמור, דנמרק. קופנהגן ליתר דיוק - אחת הערים הכי נכונות של השנים האחרונות, שמובילה בתחום העיצוב והאוכל, ע"ע אחת המסעדות הכי טובות בעולם הממוקמת בה – נומה.
נסעתי לפגוש את ביי במקום הכי נכון בלונדון, שכונת שורדיץ' במזרח העיר, במהלך יום סדנאות שארגנה חברת נספרסו. בין טעימות של קפסולות חדשות, הרצאות על ברזיל ודרום סודן וארוחה אחת מדהימה של השף אנתוני דמיטרי עטור כוכבי המישלן, השתתפתי גם בסדנה עם ביי ושותפה פר אולב, שלימדו אותנו לצלם תמונת אוכל מוצלחת בסלולרי. כיאה למעמד, צילמנו הרבה קפה והמון אקססוריז קשורים.
אז איך מצלמים תמונה מוצלחת?
"הטיפ הכי טוב שלי לצילום מזון טוב הוא תאורה", היא אומרת. "אור טבעי הוא הכרחי לצילום אוכל ממש מוצלח - אז תמיד קחו את המנה שלכם, או את מה שאתם מצלמים, קרוב לחלון". אם אין חלון – מאלתרים. מוצאים זווית שבה הסלולרי לא עושה צל על מושא הצילום, נעמדים על משהו שיגביה אתכם בשביל זווית טובה ומייצבים כמה שיותר את היד, כדי למנוע מריחות בצילום. אבל חכו, פה העבודה שלכם לא נגמרת. אינסטגרם אמנם מספקת אחלה פילטרים, אבל בשביל צלמים מקצועיים הפילטרים האלו ממש לא מספיקים. כדאי לכם להוריד כמה אפליקציות חינמיות או חצי חינמיות כמו VSCO ו-Snapseed ולתת לתמונות שלכם כיוונונים עדינים יותר, או פילטרים מעודכנים יותר.
אבל בכל זאת התכנסנו כאן בשביל לצלם קפה. ביי אוהבת לצלם את הדוגמאות היפות על קצף החלב שבקפוצ'ינו מלמעלה וכך גם את הקרמה של האספרסו. אם כוס האספרסו שקופה, גם צילום צדי יכול לעבוד נהדר, אם תתפסו אותו באור טוב. וכן, איכות הקפה תמיד משפיעה על התוצאה הסופית. מוטב שכוס הקפה לא תעמוד לבד בפריים – צוותו לה מאפה, עיתון, אפילו פנקס עם עט, כדי לתת סיפור מסגרת למה שאתם מצלמים.
כל התיאוריה הזאת היא אחלה, אבל איך בדיוק משיגים כל כך הרבה עוקבים? "תנו לתמונה לספר סיפור" אומרת ביי, תשובה די מתבקשת ממספרת סיפורים ויזואלית. "אני מפרסמת את מה שאני מרגישה שנכון לפרסם לאותו היום. זו יכולה להיות תמונה של טארט אוכמניות או צילום של יער יפה. אני חושבת שהטיפ הטוב ביותר הוא ללכת לפי האינסטינקט, האינטואיציה והסגנון שלכם".
עיון מדוקדק בחשבון האינסטגרם שלה מעלה משיכה חזקה לטקסטורות ועונות שנה. כל קרש עץ בולט בחריציו העמוקים, קצף הקפה מרגיש טרי יותר והפריכות של כל ירק ניכרת. כשסתיו, צבע התמונות שלה נמצא על הפלטה החמה של חום-אדום-כתום, ובקיץ אפשר היה להרגיש את השמש האירופית מלטפת את מושאי הצילום. חמושה בהשראה ומסוחררת ממילים כמו "אינסטינקט" ו"סגנון" העליתי לחשבון שלי תמונה של הדבר שאני מאוהבת בו בזמן האחרון – ממרח כוסברה ושום. זה היה צילום עילי עם אור בהיר וחזק שהתאים לשמש הצהריים החמה של אותו יום, ונתתי הדגשה לטקסטורה של הכוסברה. קיבלתי 29 לייקים. מספר עוקבים חדשים: 0. כנראה שאני עוד צריכה לעבוד על הטכניקה שלי.
* הכותבת הייתה אורחת של חברת Nespresso, והנה ממרח הכוסברה שלה: