עובדי מטה קבוצת הפארמה ומוצרי הצריכה כצט בהוד השרון נתקלים בכל בוקר בארגזי הירקות שנפרקים במטבחונים שבמשרדים. העובדים הממונים שוטפים, קולפים ופורסים מגשי ירקות של קולרבי, גזר, עגבניות שרי ושאר ירקות, שזמינים לעובדים במשך כל שעות היום. המקררים במטבחים מציעים לעובדים חלב סויה, חלב עזים או חלב 1% - לבחירתו של כל עובד.
בעמדת השתייה החמה יש כמה סוגים של תה ירוק. את התה וגם את הקפה שותים בחברה מכוסות זכוכית, וגם את האוכל אוכלים בכלים רב-פעמיים בלבד. בשעות הצהריים יכולים העובדים להזמין, בסבסוד החברה, ארוחות צהריים ממסעדות שונות וגם ממסעדות טבעוניות.
לדברי רויטל לוי פסי, מנהלת תחום גינקולוגיה ואורולוגיה בחברה ודיאטנית במקצועה, כצט כיום דוגלת באחריות חברתית, שבאה לידי ביטוי בין היתר בדאגה לעובדים ובמתן סביבת עבודה נעימה יותר. "ב-2010 החלטנו על שנת בריאות ומינינו פורום תזונה", אומרת לוי פסי, "קיימנו הרצאות בכל האתרים שלנו - במטה בהוד השרון, ובשלושת המפעלים בצפון ובקרית מלאכי. הצענו לעובדים פגישות אישיות, וההיענות הייתה גבוהה. הבאנו שף שעשה לנו סדנאות לבישול בריא משולב עם גיבוש חברתי. הפורום פרסם בכל שבוע ניוזלטר בנושא ובו מידע וטיפים לאכילה בריאה".
- מה נהגתם לאכול בעבר במטבחים?
"בכל מטבח חיכו לנו בבוקר צנצנות יפות מלאות עוגיות. סיימנו עם כל הצנצנות. הכיבוד בישיבות היה בייגלה, עוגיות ושתייה קלה - והפסקנו את זה. היום בישיבות יש רק ירקות חתוכים, מים וסודה".
גם משרד עורכי הדין מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', מספק לעובדיו ולאורחיו מגשים של ירקות ופירות המפוזרים בקפטריות ובחדרי המטבח ברחבי המשרד. אין במשרד עוגיות, עוגות וכיבוד אחר, רק ירקות ופירות. הם מגיעים שטופים, קלופים ונגישים כל העת, ומשמשים גם את העובדים לחיתוך סלט עבור ארוחת הצהריים שלהם.
בחגים ובאירועים מיוחדים, כגון סיום תקופת התמחות, המשרד מקפיד להביא פירות חתוכים לצד כיבוד אחר. בחגים המשרד מקיים ארוחות יוגורט וגרנולה. ובכל זאת, מדי יום חמישי בשעה 15:00, המשרד מציין "חמישי מתוק", ומחלק לקפטריות וחדרי המטבח ברחבי המשרד משהו קטן ומתוק לסיום השבוע.
"שמנים פחות פרודוקטיביים"
מה עומד מאחורי ההשקעה של מקומות עבודה בבריאות עובדיהם? לפי מחקר שנעשה לאחרונה בבריטניה, חולי סוכרת סוג 2, מחלה שמקורה באורח חיים לא בריא, מנצלים 32 ימי מחלה בשנה לעומת 17 ימי מחלה שלוקחים אנשים שאינם סוכרתיים.
לדברי פרופ' נעמה קונסטנטיני, מנהלת המרכז לרפואת ספורט של המרכז האוניברסיטאי הדסה, שמטרתו לקדם פעילות גופנית ואורח חיים בריא בקרב כלל האוכלוסייה, כולל מקומות עבודה, יש בישראל יותר מ-400 אלף חולי סוכרת מסוג 2, שנובעת במרבית המקרים מאכילה לא נכונה ומחוסר פעילות גופנית.
ולהשמנה יש השלכות כלכליות. "אנשים שמנים הם פרודוקטיביים פחות", אומרת קונסטנטיני. "הדבר בולט בעיקר בארה"ב, שם מקום העבודה משלם עבור ביטוח הבריאות של העובד, וההשקעה ברפואה מונעת מאוד משתלמת למעביד. עובדים בריאים הם לא רק פרודוקטיביים יותר, אלא שבעי רצון יותר. לצערנו, במרבית המפעלים לא חושבים קדימה, כי מסתכלים רק על ההשקעה ולא על התוצאה. לדוגמה, במקומות עבודה שמעסיקים נהגים - וידוע כי נהגים שמנים מעורבים יותר בתאונות דרכים - מעדיפים לשלוח את הנהגים לניתוחים בריאטריים כגון קיצור קיבה, שעולים מאות אלפי שקלים, ולא להוציא הרבה פחות על תוכניות קידום אורח חיים בריא".
ועוד כמה נתונים: מחקר של ביה"ס לעסקים של הרווארד מ-2011, בחן אילו מקומות עבודה המשיכו את התוכניות לעידוד אורח חיים בריא למרות המשבר הכלכלי. מהמחקר עלה, כי תוכנית בריאות הכוללת פעילות גופנית ותזונה, יכולה להחזיר עד פי שישה מההשקעה בה. עוד עולה מהמחקר, כי עלויות רפואיות של העובד יורדות ב-3.27 דולרים על כל דולר שמושקע בתוכניות בריאות, ועלות של היעדרויות מהעבודה יורדת ב-2.73 דולרים על כל דולר שמושקע בתוכניות בריאות.
חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון, למשל, שהכירה במשמעויות של השקעה בעובדים, נתנה בונוס של 150 דולר לכל עובד שירד 10% ממשקלו, והצליחה להביא להאטה בעלייה בהוצאות על בריאות העובדים בחברה.
מיץ במקום מים? יש לזה מחיר
אחת החברות הגדולות שהנהיגה שינוי בריאותי באמצעות הדסה אופטימל היא החברה לישראל. "זה התחיל מהמנכ"לים", מספרת רקפת אריאלי, תזונאית קלינית וספורט בהדסה אופטימל. "עידן עופר רצה שהמנכ"לים יתנו דוגמה אישית לעובדים, מתוך ידיעה שברור שיש לאורח חיים השלכה על החיים היומיומיים. ההתערבות שלנו בחברה כללה סקירה מקיפה של המדדים הבריאותיים של המנכ"לים, מפגשים אישיים וקבוצתיים בחברות והרצאות. כל האוכל בישיבות השתנה. הייתה תחרות על המדדים של כושר גופני, לא על משקל, ואחרי חצי שנה היה שיפור משמעותי בכל המדדים. הזוכים במקומות הראשונים קיבלו פרסים יקרי ערך. הפרסים מאוד משמעותיים".
- ומה עם העובדים מן השורה?
"בעקבות הצלחת תוכנית המנהלים הוחלט להעבירה לרמת העובדים. בכיל שבבעלות החברה לישראל, נכנסנו להתערבות במפעלים עצמם ובתרכובות ברום בצורה הכי משמעותית. היו שם מאות משתתפים. בנינו פרופיל בריאותי לכל עובד, ותזונאי המרכז, אלון עידן, הגיע אחת לחודש למקום להרצאות ולמעקב אחרי ההתקדמות בתוכניות האישיות. כל עובד קיבל מד צעדים שניתן לסריקה, ועקבנו אחרי הפעילות שלו באופן חודשי. גם שם הייתה תחרות על הפעילות".
- ומה עם המזון?
"יש שם חדרי אוכל ענקיים. הטבחים עברו הדרכות: פחות טיגון, הגשה אסתטית יותר, שהאוכל לא ישחה בשמן, אלא שמן הזית יוגש בצד. לחתוך ירקות יותר גדול כדי שלא יאבדו צורה. הרציונל היה שמשאירים את הלא בריא - את השווארמה והצ'יפס - אך מוסיפים לצידם אוכל בריא. החלטנו שנבוא באקט חינוכי, ולא בכפייה.
"בנוסף, שילטנו את חדר האוכל - כל האוכל הבריא סומן באצבע שמופנית למעלה בצבע ירוק והאוכל שאינו בריא, באצבע למטה באדום. רשמנו כל מיני היגדים: למשל, שלט ליד שקדי המרק שמסביר מה ההשלכה של תוספת כמה כפות כאלה במרק; או אם אתם שותים כוס מיץ במקום כוס מים, בכמה ק"ג תעלו בשנה. בשנה השנייה קיימנו ימי העשרה וימי ספורט ועברנו לפעילות קבוצתית, במסגרת קבוצות של אורח חיים בריא. היו תוצאות מאוד יפות. המערכת השקיעה הרבה כסף, וקיבלה תמורה גדולה".
כך מכינים כיבוד בריא וזול לישיבות
מנכ"לית "עתיד", עמותת הדיאטנים בישראל, ד"ר אסנת סטון, ניסתה לפתור את מלכוד הבורקסים המפתים בישיבות ובכנסים, ופיתחה עם הצוות שלה הצעה מפורטת לכיבוד בריא לישיבות במחיר נגיש של עד 10 שקלים למשתתף. ההצעות מגוונות, ומבוססות על שילובים בין ירקות, פירות, לחם מלא, דגני בוקר בריאים, יוגורטים, אגוזים ופירות יבשים.
הטבלאות, שאותן ניתן לראות באתר העמותה, מציעות כמויות מדויקות לכל עשרה אנשים, ומבוססות על תחשיבים מדויקים של משקל של כל פריט, כך שלא יהיה עודף שייזרק.
"היה לנו חשוב לסדוק את הפרדיגמה שכיבוד בריא הוא בלתי אפשרי, כי זה יותר יקר", אומרת סטון. "רצינו להראות שבתוספת מחיר לא משמעותית ובתקציב סטנדרטי, אפשר להגיש כיבוד בריא. המחשבה השנייה הייתה פרקטית, שלמי שנותנים את התפקיד הזה יהיה נוח והוא יידע מה הוא צריך לקנות. הופתענו שזה יצא כל-כך זול, אפילו שהחישוב שלנו נעשה לפי מחירי לוקסוס של עגבניות שרי ומלפפון בייבי - כלומר, ניתן עוד להוזיל את זה".
