קפה שחור
שומרים את הקפה השחור שלכם בפריזר? האמת היא שגם אנחנו עשינו את זה עד היום, עד שגילינו שמדובר בטעות. קפה צריך לשמור בטמפרטורת החדר, במקום אטום לאוויר ויבש עד כמה שניתן, משום שהוא סופח לחות (וגם טעמים וניחוחות) מהאוויר שסביבו.
על פניו, נראה שהפריזר הוא פתרון טוב לשמירה על טריות הקפה, אבל אם אתם מכניסים ומוציאים אותו בכל פעם שאתם מכינים לעצמכם ספל – הבדלי הטמפרטורות התדירים והחשיפה לאוויר במקפיא עלולים לפגוע בהרכב הקפה, לגרום לו לספוג לחות ולהרוס את הטעם והארומה, ואת זה אומרים בהתאחדות הקפה האמריקאית, לא סתם. אז מה עושים? קודם כל רוכשים קופסה אטומה היטב. אם אתם הולכים על הקופסאות עם מכסה הגומי בהן הקפה נמכר – זה בסדר גמור, אבל הקפידו לרכוש קופסה חדשה מדי פעם משום שהגומי נשחק ואטימות הקופסה לא מושלמת. כמו כן הקפידו לשמור את הקופסה על מדף במטבח, הרחק ממכשירים שפולטים חום כמו תנור או מנוע של מקרר.
אז מה, לא לשמור קפה בפריזר בשום אופן? לא ממש: הפריזר הוא אחלה של פתרון אחסון במידה ואתם קונים כמות גדולה של קפה. שמרו לכם בקופסה מחוץ למקפיא כמות לשבוע בערך, ואת יתר הכמות שמרו בהקפאה. גם במקפיא חשוב לשמור את הקפה בכלי אטום כדי למנוע כניסת לחות. אם אתם קונים פולי קפה שלמים וטוחנים בבית, שמרו על הפולים בהקפאה לפני טחינתם, ואת הכמות הטחונה שמרו מחוץ למקרר.
טחינה גולמית
האמת היא שאין שום סיבה טובה לשמור טחינה גולמית במקרר. גם אם נדמה לכם שעובר עליה משהו רע שם בחוץ כי נראה שהיא מתפרקת, זה רק שמן השומשום שנפרד ממנה, אך יתאחד פנימה בחזרה בקלות אם רק תערבבו אותה. למעשה, שכבת השמן שמצטברת בטחינה גולמית אפילו יכולה לסייע בשימורה. מה שכן: אם בזמן השימוש בטחינה אתם נעזרים בסכו"ם לא נקי - ובמיוחד בכלי אוכל שכבר היו אצלכם בפה – אנחנו ממליצים שבמקרה כזה כן תעבירו את הטחינה לאחסון במקרר, משום שיש סיכוי טוב שהחדרתם פנימה חיידקים.
קטניות, פסטות ושאר יבשים
שאלתם את עצמכם איך בדיוק מגיעים חרקים קטנים לתוך שקיות אטומות של אורז ופסטה? שתי אפשרויות, ושתיהן מבאסות: או שהם (או הביצים שלהם) היו שם כבר בשלב האריזה ופשוט בקעו וגדלו אצלכם בשקית, או שהם כרסמו את דרכם מבעד לשקית הניילון כי הם בהחלט יכולים לעשות זאת.
מה עושים? כדאי לשמור את המצרכים היבשים בקופסאות אטומות לאוויר, ולאחסן אותן במקום יבש וקריר. נכון שאין ממש 'קריר' כאן בישראל, אבל לפחות אל תמקמו את המזווה שלכם צמוד לתנור או מנוע של מכשיר חשמל גדול. כמו כן – הקפידו עד כמה שניתן שהמוצרים לא ייחשפו ללחות. במידה ומוצרים על המדף שלכם נפגעו מחרקים, כדאי שתיפטרו מהם ותעשו טיפול מונע גם לשאר המוצרים שנדמה לכם שלא נדבקו – הכניסו את אריזות האורז, הפסטה או הקמח שנראות נקיות מחרקים לשבוע עד חודש במקפיא. הקור יהרוג את החרקים, וגם את הביצים אם יש שם כאלה. ברמת העיקרון, אין בעיה לשמור שקיות סגורות של מוצרים במקפיא. זה יגן עליהם מחרקים, אבל גם ימלא לכם את המקפיא שלא לצורך. הקפידו על תנאים מתאימים: ללא לחות (במיוחד על כלי אחסון אטומים) ואתם אמורים להיות מסודרים.
עוד טיפ: הדביקו למכסים של הקופסאות עלי דפנה יבשים, הם ידועים כמרחיקי מזיקים מכל הסוגים.
קמחים
קמח מכל הסוגים (כולל קורנפלור) צריך לשמור במקום קריר ויבש. אריזת הנייר המקורית שלו מספיקה עד לפתיחתו, אז כדאי להעביר אותו לכלי אטום לאוויר עשוי זכוכית או פלסטיק. קמח אוהב טמפרטורות נמוכות, מה שהופך את המקרר למקום האיכסון האידאלי עבורו, אבל (ומדובר כאן באבל חשוב) הוא גם סופג בקלות לחות וריחות, אז אם אתם מחליטים לשמור אותו במקרר, הקפידו עוד יותר על כלי אטום לחלוטין. ניתן גם לשמור קמח במקפיא, אטום היטב, לתקופות ממושכות. קחו בחשבון שקמח מחיטה מלאה נשמר קצת פחות טוב מקמח לבן רגיל אם אתם לא מאחסנים אותו בקירור (או מאחסנים במקרר תקופה ארוכה). שורה תחתונה: תמיד לפני השימוש בקמח בדקו שהוא נראה תקין בצבע ובצורה.
סוכר
מתברר שדווקא הסוכר לא עשוי מסוכר. כלומר, הוא כן, אבל הוא הכי לא מפונק: שמרו סוכר בכלי פלסטיק סגור שימנע כניסת נמלים וחברים אחרים - וזהו זה. הוא ממש לא חייב להיות כלי אטום לאוויר, וגם אם אתם רואים קצת גושים בסוכר שלכם, הם ככל הנראה התגבשו בגלל הלחות, אבל זה לא פוגע בטעמו של הסוכר או באיכותו ואין שום בעיה להתשמש בו גם כך.
דבש
דבש תמיד שומרים בטמפרטורת החדר, במקום קריר ויבש. טמפרטורות קיצוניות פוגעות בו, אך בעוד שעם קור אין לו בעיה ממשית והדבר היחיד שיקרה לו הוא שהוא יתגבש במהירות, חום קיצוני עלול לפגוע בטעמו. אם אתם חוששים שהמטבח שלכם חם מדי, אפשר לשמור את הדבש במקרר. תהליך ההתגבשות הוא למעשה תוצאה של מולקולות הגלוקוז שמסתדרות בצורה שונה, אך זה מצב הפיך לחלוטין ולא מעיד על דבש ישן, מקולקל או לא טהור. אם הדבש מתגבש, פשוט הניחו את הצנצנת בכלי עם מים חמים וערבבו עד שהוא יחזור למרקם החלק והרגיל שלו. ניתן גם להקפיא דבש אם אתם לא מתכוונים להשתמש בו תוך חודשים ספורים מיום פתיחתו.
סויה, טבסקו, רוטב דגים
כל הרטבים האלה לא באמת צריכים מקרר גם אחרי הפתיחה, כל זאת בתנאי שאתם משתמשים בהם בקביעות, וכשאנחנו אומרים "קביעות" אנחנו מתכוונים לזה שאתם מחסלים בקבוק תוך שנה לכל היותר. במקרה של סויה ורוטב דגים – הם עברו תהליך התססה ולכן קשה לקלקל אותם. גם הטבסקו הוא לא משהו שבקטריות ממהרות להתנחל בו. עם זאת, בניגוד למוצרים אחרים שעלולים להיפגע במקרר בגלל הלחות, כאן אין שום בעיה לאחסן את המוצרים האלו בקירור במידה ויש לכם מקום.
