מכירים את קבוצת "מי כבר טעם" בפייסבוק? אין זמן טוב מזה להצטרף!
לקינדר ולנו יש מאז ומעולם מערכת יחסים מיוחדת. אנחנו רוחשים למותג אהבה, והוא שומר על יציבות ומבטיח לא להיעדר מהמדפים, ולא משנה לאן נלך. אומנם ידענו משבר גדול, שארך אי אלו שנים, כשהוחלפה ביצת ההפתעה המוכרת והאהובה בגרסה החדשה וההרבה-פחות-כיפית, עם הקרם והכדורים, אבל כשחזרה ביצת הקינדר לחיינו התחברנו מיד שוב, כאילו לא הופרדנו מעולם, והיחסים עלו כפורחים. לאהבה הזאת הצטרפה גם חיבה גדולה לעוגות האישיות של קינדר - קינדר דליס - שדבר פטיסרי גדול הן לא, אבל נשנוש טעים וכיפי לאמצע היום הן בהחלט ומאוד כן. ואז טסנו לאיטליה, וגילינו שאנחנו לא יודעים כלום.
לא פחות משמונה סוגים חדשים של עוגות אישיות מצאנו שם, ואנחנו בטוחים שלו היינו מעמיקים בנושא היינו מוצאים עוד. חלקן הגדול היו תחת המותג קינדר וחלקן תחת פררו - שהיא, מתברר, חברת האם של קינדר (וגם של נוטלה וטים טם). משטעמנו שניים-שלושה מהסוגים, הבנו את גודל הבגידה. מדובר בנשנוש כל כך כיפי, שפשוט לא הוגן למנוע אותו מאיתנו ככה כאילו כלום. אפילו העוגונת בטעם קפה הייתה מצוינת, והתחבבה על כל טועמיה, מבוגרים וילדים כאחד. אז רוצים לראות מה אתם מפספסים? בבקשה:
ומה עוד?
מזועזעים? גם אנחנו היינו, אבל שימו לב שזה לא עוצר בעוגות. הנה עוד כמה מוצרים שמצאנו במרכולי טוסקנה, שהיינו מאוד מאוד שמחים לפגוש גם ברמת גן (טוב נו, גם תל אביב תופס).
אסאי מצופה שוקולד לינדט. כשהשוקולד הכי טעים שיש פוגש את הפרי הכי מסקרן שיש - מתקבל ממתק שהוא לא פחות ממושלם. איכותי, עדין, טעים טעים (ניסינו לחסל את כל החבילה במכה, כמעט הצלחנו).
מסטיקים טיק טק. כן כן, מתברר שהמותג המוכר מייצר גם מסטיקים, כאלה שנראים בדיוק כמו הסוכריות. אנחנו פגשנו אותם בשלושה טעמים: מנטה, ליקריץ וטרופי. ניסינו את השניים הראשונים, וחוץ מהעובדה שצריך להכניס לפחות חמישה מסטיקונים כאלה לפה בשביל להרגיש שלועסים משהו, הם היו חביבים מאוד.
פרינגלס האם אנד צ'יז. טוב, אנחנו מבינים למה אי אפשר למצוא את הפרינגלס האלה בארץ. האם אנד צ'יז זה בכל זאת לא הצירוף הכי שגור פה. והאמת? לא אסון גדול. טעים הצ'יפס הזה, אבל אי אפשר לומר שהוא שונה באופן מהותי בטעמו מביסלי.
קולה זירו סטיביה. אין לנו מה להתלונן, צורכי הקולה זירו שלנו מסופקים יפה, ובכל זאת - אם יש קולה זירו בגרסה עם סטיביה, למה אנחנו לא מקבלים גם (ולא, כי זה לא טעים זאת לא תשובה)?
בקבוקוני קולה. ובפינת הקטנוניות: בבקבוקון הזה יש 330 מ"ל של זירו - כלומר בדיוק כמו בפחית. אז מה כל כך בער לנו להשיג אותו? הוא פשוט כל כך חמוד, שאי אפשר היה להתאפק (מספיק עמדנו בפני שישיית פחיות הקולה הזערוריות, כמו שהיו מחלקים פעם בטיסות).