בארץ
הטעם החדש של בן אנד ג'ריס. בן אנד ג'ריס, שלא מפסיקים לרקוח טעמים יצירתיים עם שילובים מעניינים וממכרים, עשו זאת שוב, עם שני טעמים חדשים בסדרת ה-core שלהם. אחד הוא "בום צ'וקולטה" – גלידת קרמל עם עוגיות שוקולד וגלידת מוקה עם חתיכות פאדג' וליבת שוקולד, והטעם השני הוא "עוגת גבינה ועוגיות" – גלידת שוקולד וגלידת עוגת גבינה עם עוגיות שוקולד וליבת עוגת גבינה. טרם שמנו את ידינו על הטעמים החדשים, מוזמנים לספר לנו בתגובות אם כבר ניסיתם.
בואו, הצטרפו גם אתם ל"מי כבר טעם"
דגני בוקר ריסס פאפס. מה שמשך את מרב תשומת הלב סביב המוצר הזה היה המחיר שלו (תסתכלו על המדבקה), אבל נניח את זה לרגע בצד. אנחנו אוהדים ותיקים של ריסס - קאפס ולא קאפס - ולרוב המוצרים של המותג אנחנו לא יכולים לסרב, אבל במקרה הספציפי של דגני הבוקר הדעות היו חלוקות. היו שאהבו אותו מאוד מאוד ונהנו מחמאת-הבוטנימיות העשירה, ואחרים שלא הבינו מה השוס הגדול. אה, ואל תצפו לנוכחות שוקולדית, כי אין כזו.
מיונז סרירצ'ה. את המיונז הזה קיבל אחד מחברי המערכת שלנו מקופנהגן, ולפי השמועות יש לו גרסאות גם בארץ. אנחנו טרם מצאנו. מדובר בסוג של ספייסי מיונז עם בונוס רציני: הוא טבעוני. לגבי החריפות, היא מעודנת יותר מזאת של הסרירצ'ה, אבל מה זה משנה בכלל? תראו כמה הבקבוק הזה חתיך.
פרינגלס ראנץ' ופרינגלס דבש חרדל. אחרי שנחשפנו לפרינגלס בטעמים סוטים כמו חמוצים וקטשופ, אנחנו חייבים להודות שהטעמים האלה נשמעים יחסית רגועים. החברים בקבוצה סיפרו שהראנץ' מזכיר את הגליל הירוק המוכר והאהוב בטעם שמנת חמוצה ובצל, רק פחות חמוץ ובצלי, ואת הדבש חרדל תיארו כמי שרוצה להיות שברי הבייגלה הממכרים של סניידרס ופחות מצליח.
הרשי'ז קנדי קיין. האמת העגומה היא שאנחנו מפרסמים כאן את המוצר הזה בעיקר כאזהרה. אל תתבלבלו עם השוקולד הלבן עם שברי העוגיות של הרשי'ז (המוצר המוצלח היחיד של הרשי'ז בערך) – מדובר פה בשוקולד לבן לא איכותי במיוחד, שמפוצץ בשברי קנדי קיין, שהן סוכריות מנטה בצורת מקל סבא, והטעם שלו תואר כ"משחת שיניים".
עוגיות mnm's. אנחנו ממשיכים בקו האזהרה. העוגיות האלה, שנראות כל כך טוב על האריזה, מטעות מאוד מאוד, והן אכזבו כמעט את כל מי שטעם מהן. התמונה במקרה הזה רחוקה מהמציאות שנות אור, עד כדי כך שקשה לנו לקלוט ש-mnm's הצליחו לאכזב אותנו כל כך.
שוקו-בונס קריספ של קינדר. אם קראתם על החטיפים שגילינו בחודש שעבר, אתם כבר מעודכנים שאנחנו סאקרים של קינדר. את השוקו בונס של קינדר אנחנו כבר מנשנשים שנים, לכן כה התלהבנו למראה הגרסה הקריספית שלו. למרבה הצער השקית החגיגית מכילה רק 4 בונבונים, שמזכירים פררו רושה בגלל הציפוי, ונמסר לנו שהם מעולים. אנחנו בוחרים להאמין.
בעולם
שלל שוקולדים של לינדט. אנחנו אוהבים את לינדט. רק לאחרונה סיפרנו לכם על כדורי השוקולד הלבן והמנגו שלהם, שיצרו בקרב המערכת שלנו חלוקה ברורה למחנות של אנשים מבאסים ואנשים מרימים, ועכשיו התמונה הזאת, שצולמה בברלין, מציגה שלל מוצרים נוספים מעוררי חשק. אנחנו זכינו לטעום מהשוקולד המריר והאשכולית האדומה, והוא היה פגז.
שלגון אזוקי קוריאני. גם התמונה הזאת הגיעה אלינו מברלין, שמסתמנת לאט לאט כיעד הבא שלנו לחופשה. אז למי שלא מכיר, שעועית אזוקי משמשת כקינוח לגיטימי ופופולרי במטבח האסייתי, ובמקומות מסוימים היא נמכרת כמו שוקולד. אם לצטט את תמר, מי שהעלתה לקבוצה את השלגון המגרה: "על האריזה כתוב מתוק וטעים והכל אמת לאמיתה! טעם מעודן ומרענן כמו מוצ'י (או דאיפוקו) קפוא. ארכוש שוב בהקדם".
צ'יטוס אקסטרה חריף. איך צ'סטר הצ'יטה ממשיך להישאר כל כך קול עם המשקפיים שלו ולא נחנק? את הצ'יטוס הזה הביאו לנו ארצה משיקגו, ואנשים אמיצים גם טעמו אותו ואמרו שיש אמת בפרסום, ושגם אם נדמה אחרי נגיסה ראשונה שניתן להכיל את החריפות בקלות, אחר כך היא מתגנבת הממזרתא ועוקצת חזק. רשמנו לנו לביקור הבא בארה"ב.
* המוצרים נרכשו בשוויצריה הקטנה, מעדניית דלישס ושופרסל.