משתמשי מיקרוגל מנוסים באמת (כמו ילדי מפתח משנות התשעים או רווקים נצחיים שחושבים שמכשיר החימום הפלאי הוא כל מה שאדם צריך במטבחו) בוודאי כבר יודעים שאסור לחמם ביצים במיקרוגל. הרשת מלאה בסרטונים של סקרנים שלמרות האזהרות – ניסו בעצמם, ואי אפשר להאשים אותם: לביצים המחוממות במיקרו יש נטייה מפתיעה להתפוצץ בצורה גרנדיוזית למדי בהתחשב בכך שאנחנו מדברים, ובכן, על ביצה קשה, אחד המאכלים השלווים והמשעממים שיש, או כך לפחות חשבנו.
אז מה בעצם מצולם בסרטונים האלה? ביצה קשה מוכנה ומקולפת, שמחוממת מחדש במיקרו. אחרי החימום – כל מגע קל שבקלים עשוי לגרום לה להתפוצץ כמו רימון יד עשיר בחלבון. יש כאן הכל: תמימות, מתח ובום!
אז בסרטונים רואים, מן הסתם, את הצד המשעשע (עבור מי שמטבח מכוסה בפירורי חלמון משעשע אותו): הפיצוץ ידוע מראש, כולם נזהרים, כולם צוחקים. כשזה קורה בצורה פחות מתוכננת בצלחת או (השם ישמור!) בתוך הפה – זה כבר עסק רציני, כואב ואפילו מסוכן.
באתר ה-New York Times מדווחים כי לאחרונה נבדקו לעומק הגורמים לפיצוצים, וגם הטענה כי הווליום של פיצוץ שכזה עשוי לפגוע בשמיעה. תוצאות הבדיקה פורסמו השבוע בכנס האקוסטיקה האמריקאי בניו אורלינס, לא פחות - ומה שקדם לבדיקה המקיפה היה, כמה צפוי, תביעה משפטית: לקוח במסעדה שביצה קשה התפוצצה בפרצופו טען כי בנוסף לכוויות – הוא סובל גם מירידה בשמיעה. הייתכן? צמד מומחי אקוסטיקה גויס למשימה, ולא פחות ממאה ביצים נבדקו. לחלקן הגדול לא קרה דבר, אך כשליש מהן התפוצצו ובגדול.
המומחים הקפידו על התנאים שיצרה המסעדה הנתבעת - ביצה קשה מוכנה שמחוממת מחדש בתוך מכל מים - ולביצים הוצמדו מיקרופונים במטרה למדוד את הווליום של הפיצוץ. אחרי כמה ניסיונות שגררו ניקוי של המיקרוגל ועוד כמה שדרשו ניקוי כללי יותר של השטיח – החליטו השניים לכסות את הביצים במגן עשוי גרב ניילון, חסר השפעה מבחינה אקוסטית אך משמעותי מאוד מבחינת הנזק ההיקפי.
עשרות ביצים התפוצצו והוקלטו, ועבור הלקוח התובע המסקנות הן לא משהו: עוצמת הקול של הפיצוץ נעה בין 86 ל-133 דציבלים במרחק של עד 30 סנטימטר, לא נתון בעייתי במיוחד. למעשה, עוצמת הקול של פיצוץ הביצה נמוכה מזו של יריית אקדח, המגיעה ל-186 דציבלים ולא נחשבת למזיקה. מה שכן, המחקר גילה עובדה אחרת שמסבירה את הפיצוץ עצמו וגם עד כמה הוא עשוי להיות מסוכן.
אז למה ביצה קשה מתפוצצת?
החוקרים מצאו הבדלי טמפרטורה גבוהים בין המים שבהם חוממו הביצים לבין החלמון עצמו. הטמפרטורה של החלמון חצתה את 100 המעלות, טמפרטורת הרתיחה של מים. במילים אחרות: החלמון המחומם היה חם מספיק כדי להרתיח מים. אבל איזה מים הוא מרתיח, ואיך זה גורם לפיצוץ?
התשובה קשורה לתהליך ההיווצרות הביצה הקשה: בזמן הבישול (הראשוני, עוד לפני החימום החוזר במיקרו) החלמון מתגבש, מה שאומר שהמולקולות שלו מצטופפות. בין המולקולות הצפופות נוצרים כיסי מים קטנטנים. כשאנחנו מבשלים ביצה, החום שלה בחוץ זהה לחום שלה בפנים, ואנחנו נותנים לה להתקרר לפני שאנחנו אפילו מקלפים אותה. כשהביצה מחוממת מחדש במיקרו – היא חמימה למגע מבחוץ, אבל בפנים החלמון מגיע לטמפרטורה גבוהה יותר ופשוט מרתיח את מולקולות המים הכלואות בו, וכך בתוך הביצה הקשה יש כיסים קטנים של מים רותחים. לרוב, הכוח שמפעילה הביצה עצמה שומר עליהם בפנים עד שהביצה מתקררת, אבל כל תזוזה קלה עלולה להביא את המים לנקודת האידוי – המולקולות שלהם מתפשטות והם מפוצצים את הביצה מבפנים. כן, כן – פיצוץ של אדי מים רותחים, ישר בתוך הפרצוף שלכם. לא כיף.
אז החוקרים אמרו את דברם, ובכל זאת יש לנו תחושה שמדענים מטעם עצמם עם סמארטפון וזמן פנוי ימשיכו לפוצץ ביצים. אנחנו ממליצים לכם להימנע מהתענוג.