לא משנה כמה מדבר כל העולם על תזונה בריאה ומפוקחת - מקומם של החטיפים לא נפקד מסדר היום הקולינרי של רובנו, או לכל הפחות של ילדינו. מכירות החטיפים הרקיעו שחקים ב-2013, והענף כולו יודע פריחה.
ידוע שחטיפים מלוחים רחוקים מלהיות בריאים או מזינים, ובכל זאת, אומרת רונית טואף, דיאטנית ראשית ברשת הולמס פלייס, "מרבית ההורים לא רוצים למנוע מהילדים אכילת חטיפים".
עד כמה באמת גרוע ערכם התזונתי של החטיפים הנמכרים יותר בשוק? בעזרתן של טואף ושל עדי זוסמן RD, דיאטנית ומאמנת בריאות ויו"רית הפורום לטיפול בהתנהגויות אכילה, מדרג "גלובס" על-פי מרכיביהם את המותגים החזקים על-פי נתוני נילסן, המבוססים על נתוני אמת מהקופות של כ-97% מהשוק המבורקד.
מכיוון שהחטיפים כולם אינם מומלצים לאכילה כדי לספק את אבות המזון, פחמימות וחלבונים, דורגה הבחירה בעיקר על-פי כמות השומן.
מבחינה זו, בולט יחסית לטובה בייגלה, עם 4.4 גרם שומן ב-100 גרם מוצר. במקום השני ביסלי (18.3 גרם שומן) ואחריו דוריטוס (24 גרם). בכל שאר החטיפים, תכולת השומן עומדת על 30-34 גרם. בעייתי מכולם הוא תפוצ'יפס, עם 35 גרם שומן. בחינה של כמות השומן הרווי מתוך סך השומן המצוי בחטיף מביאה לדירוג כמעט זהה.
"לא ניתן להכשיר את השרץ", אומרת זוסמן. "ממצאי הבדיקה הם כתב אישום לתעשיית המזון. לא ברור מה גרוע יותר: כמויות השומן בכלל והשומן הרווי בפרט, או כמויות הפחמימות הריקות, והנתרן שניתן לספור אותו לא במיליגרם, כמקובל, אלא בגרמים ממש. האם כמויות חומרי הטעם והריח גרועות יותר מהחומרים המשמרים, שהתחפשו ל'מעכבי חימצון' ומחזקי טעם, ומאפשרים לככב על האריזה לתווית 'ללא חומר משמר'. הדבר הטוב ביותר שמצאתי בחטיפים היה שחלקם, לפחות - ללא צבעי מאכל".
לדברי מנכ"לית נילסן ישראל, שגית עטר, בראש טבלת המוצרים הנמכרים נמצאים המותגים שזכורים לנו מהילדות: "הטרנד הבריאותי מתחזק, אך בחטיף אנשים מחפשים את הכיף".
קלוריות: פרינגלס הכי גרוע
"אם חשוב לכם ערכו הקלורי של המוצר", אומרת טואף, "מומלץ לבחור חטיפים שניתן למצוא באריזות קטנות - כמו דובונים (20 גרם - 107 קלוריות), בייגלה (30 גרם - 110 קלוריות), במבה (25 גרם - 133 קלוריות) או אפרופו (25 גרם - 135 קלוריות). שאר החטיפים שנבדקו ערכם הקלורי גבוה יותר, כשהעתיר ביותר בקלוריות הוא פרינגלס - אריזה בקופסת פח, בת 182 גרם, מכילה 975 (!) קלוריות".
שומנים: כמויות עצומות
כל החטיפים שנבדקו, מספרת זוסמן, כוללים כמויות עצומות של שומנים בכלל - כ-35 גרם ל-100 גרם מוצר, וכמויות לא הגיוניות של שומן רווי - בין 5 ל-14 גרם. מאחר שכולם מכילים שמנים צמחיים, יש להסיק מכך שכל השומנים הרוויים הם מוקשים, כלומר - שומני טראנס. אלה השומנים שמזיקים ביותר מבחינת היצרות כלי דם והתפתחות טרשת עורקים. מחלה מודרנית המובילה ישירות לבעיות לב, כלי דם, סכרת ומחלות "עודף" נוספות.
נתרן: הכי הרבה בבייגלה
כל החטיפים מכילים כמויות עצומות של נתרן, הנמצא כגורם ראשי להעלאת לחץ דם, שוב טרשת עורקים, מחלות כליות ועוד. "כמות המלח היא רכיב חשוב שלא תמיד אנו ערים לתכולתו במזונות שאנו אוכלים", אומרת טואף. "חשוב לנסות לצמצם את כמות הנתרן בתפריט היומי ולחטיפים עתירי מלח השפעה רבה. כמות המלח הגבוהה ביותר נמצאת בביגלה - 1200 מ"ג ב-100 גרם והכמות הקטנה ביותר נמצאה בבמבה".
כולסטרול: לא אמור להיות שם
"מכעיס לראות את הנתון הזה מוצג בניתוח החטיף", אומרת טואף, "שכן כולסטרול הוא שומן שמקורו בחי, ולכן לא אמור להימצא ממילא בחטיף. חברות מזון אוהבות לשלב אותו בפירוט הרכיבים לעתים אף מדגישות את המידע הזה על גב האריזה - 'המוצר אינו מכיל כולסטרול'... דוריטוס, אפרופו ודובונים חסכו מהציבור את המידע המיותר".
ויטמינים ומינרלים: חטיף אינו תחליף
טואף: "גם אם הם מצויים בחטיף, אינם צריכים להוות מקור לתזונת הילדים. חשוב שהורים לא יתפתו להאכיל את הילד בחטיף מתוך מחשבה שזה חטיף בריא כי הוא מכיל ברזל, סידן, סיבים. לעולם חטיפים לא מומלצים כתחליף לאוכל מאוזן".
חומרים משמרים ושמנים מזוקקים
מיותר לציין את החומרים המשמרים, תערובות שמנים מזוקקים, קמח לבן ועמילנים מעובדים שכולם נקשרים כיום למחלות והפרעות בריאותיות רבות, ואפילו להפרעות קשב וריכוז בקרב ילדים.
"השילוב ה'מנצח' בין פחמימות ריקות, שומנים, מחזקי טעם ומלח יוצר אצלנו מה שמקובל כבר כיום לכנות 'התמכרות לאוכל'", מסבירה זוסמן. "שימו לב עד כמה קשה לנו לעצור באמצע השקית כשאוכלים את החטיף. לא מרגישים שובע ולא מגיעים לסיפוק עד שהשקית מתרוקנת. הרשרוש הנעים מתקשר אסוציאטיבית לטריות, הטעמים המחוזקים באמצעות מונוסודיום גלוטומט ומחזקי טעם אחרים מקשים עלינו מאוד לעצור. כך קורה ששקית של 100 גרם שמכילה יותר מ-500 קלוריות, 10 גרם שומן, 60 גרם פחמימות 'ריקות' וחצי מכמות הנתרן המומלצת ביום - נאכלת בהיסח דעת, והכי גרוע - אנחנו רוצים עוד. אם לא היום, אז מחר בוודאי".
מול הטלוויזיה
סקר של חברת TNS גילה כי כ-75% מהישראלים אוכלים במהלך צפייה בטלוויזיה. כ-62% ציינו כי יעדיפו לאכול חטיפים מלוחים בזמן צפייה בטלוויזיה, במקום השני ציינו הנשאלים את העדפתם לפירות (60%) ולאחר מכן לחטיפים מתוקים. כן כ-50% ציינו כי יעדיפו לפצח גרעינים ופיצוחים. הבחירה הבריאה יותר, ירקות, קיבלה את האחוז הנמוך מכולם (41%).
הסקר, שנערך בינואר 2014, עבור "החברה הישראלית ליתר לחץ דם", בדק עד כמה מודעים הישראלים להרגלי האכילה שלהם מול הטלוויזיה. זאת בהמשך למחקר מקיף שנערך באוסטרליה, שלפיו אחד המנגנונים העיקריים שבאמצעותם צפייה בטלוויזיה משפיעה על בריאותנו היא דרך העלייה בצריכת החטיפים המלוחים תוך כיי צפייה.
"אכילת חטיפים עתירי מלח ונתרן תוך מעלה את גורמי הסיכון ללקות בתסמונת המטבולית, המייצגת שילוב של גורמי סיכון", מזכירה ד"ר יונית מרקוס, חברת הנהלת החברה הישראלית ליתר לחץ דם", העולה במקביל לשכיחות העולה של מגפת ההשמנה העולמית. לכן יש להעדיף חטיפים בריאים ודלי מלח ושומן בזמן צפייה בטלוויזיה, כדוגמת ירקות וסיבים תזונתיים".
"אכילת חטיפים לאורך היום וכארוחות ביניים דווקא ממלאת תפקיד חשוב באספקת רכיבי תזונה שונים וחשובים ובשמירה על חיוניות ותפקוד הגוף והמוח לאורך היום, בפרט בקרב ילדים, כאשר היא נעשית בצורה הנכונה", אומרת הדיאטנית שמרית הלר (Msc, Rd). "הבעיה מתחילה כאשר ילדים אוכלים יותר מדי חטיפים לאורך היום, וכן כאשר רוב החטיפים אינם מזינים, אלא כאלה המספקים כמויות גדולות של קלוריות, שומן (פעמים רבות ממקור צמחי לא ידוע) ונתרן. אותה בעיה ממשיכה כאשר רוב החטיפים נאכלים מול הטלוויזיה והמחשב, תוך היסח הדעת, ובלי תשומת-לב לטעם, לריח ולמראה של האוכל".
9 דרכים להתמודד עם הפיתוי ולמצוא חלופות טובות יותר
הדיאטנית שמרית הלר מספקת עצות להורים שמחפשים את שביל הזהב בין החטיפים לילדים:
1. לקרוא תוויות: למדו את הילדים לקרוא תוויות מזון, טבלת הסימון התזונתי, והקנו להם הבנה בסיסית ויכולת השוואה בין מוצרים.
2. הגודל קובע 1: הקפידו על קניית חטיפים באריזות קטנות. אל תתפתו לחטיפי הג'מבו הגדולים גם אם הם יותר זולים.
3. הגודל קובע 2: הקפידו על הכמויות שצורכים הילדים, ובעיקר הקפידו על כך שהילדים יאכלו בצלחות/קערות קטנות.
4. מגוון דל: אל תשאירו מגוון גדול של חטיפים בבית. הקפידו על סוג אחד של חטיף בשבוע בלבד. הקפידו על קנייה המספיקה לשבוע. אם הכמות נגמרת, אין להוסיף ולקנות יותר.
5. איפה אוכלים? הקפידו על אכילת החטיף ליד השולחן ולא ליד הטלוויזיה /המחשב.
6. כמה שיותר טבעי: בחרו בחטיפים טבעיים כמה שיותר, כלומר כאלה שיש בהם כמה שפחות תוספות של שמן, סוכר, חומרי טעם וריח ומשפרי טעם למיניהם (ניתן להבחין בהם ברשימת הרכיבים).
7. פחות שמן: העדיפו חטיפים אשר ברשימת הרכיבים שלהם השמן ו/או הסוכר מצויים ברכיב השלישי ומטה, וכן כאלה אשר אינם מכילים שומן צמחי מוקשה או מוקשה חלקית ברשימת הרכיבים (שומן מוקשה הינו שם נרדף לשומן מסוג טראנס).
8. תחליפים 1: הקפידו להחזיק בבית חטיפים בריאים יותר כגון בייגלה מקמח מלא, פופקורן ביתי, פריכיות קטנות מאורז מלא, פירות יבשים, אגוזים ושקדים לילדים הגדולים יותר, קרקרים מחיטה מלאה, פירות/ירקות חתוכים, חלבה, חטיף תפוחי עץ מיובשים, פצפוצי אורז/חיטה מלאה, קורנפלקס עתיר סיבים ועוד.
9. תחליפים 2: היו יצירתיים והכינו יחד עם הילדים חטיפים כיפיים - טורטייה מקמח מלא במילויים שונים החתוכה לגלילים קטנים, קרעי פיתה מלאה עם שמן זית וזעתר, שימוש בחותכנים של עוגיות להכנת כריכים בצורות שונות ועוד.
לאכול ולמחזר
שיתוף-פעולה של רשות הטבע והגנים, שטראוס וטרהסייקל (TerraCycle) - חברה בינלאומית המקדמת מיחזור ושימוש חוזר - מאפשר מיחזור שקיות חטיפים כתרומה למרכז הארצי להצלת צבי ים במכמורת. הצרכנים מתבקשים לאסוף שקיות חטיפים ריקות מכל סוג, של כל מותג ובכל מהדורה או גודל, להשליך אותן למיחזור במכלים ייעודיים שמפוזרים באתרי הטבע ברחבי בארץ (כמו בית גוברין, תל דן, פלמחים, בית ינאי, שמורת האלמוגים באילת, מצדה, קיסריה, יהודיה, עין גדי ומצפה רמון) או לשלוח אותם חינם לחברה. כל שקית שתמוחזר במקום לזרוק, תזכה את המרכז החדש של רשות הטבע והגנים בתרומה של 5 אגורות.
השקיות עצמן מועברות לשימוש חוזר ("שדרוג", ולא "מיחזור", כפי שמסבירים בטרהסייקל) - והופכות למוצרים שונים כמו תיקים וארנקים. פרטים נוספים באתר החברה.
