במסגרת הכנת הכתבה פנינו לבתי קפה ומסעדות רבות וכולן סירבו להתייחס לנושא. אחת ההצעות שהועלו לפתרון דילמת המסעדות, היתה שהן יחזיקו בתיק העזרה ראשונה שלהם גם מזרק "אפיפן" הכולל אנדרנלין שיכול להציל חיים במקרה של התקף אלרגיה קשה, אלא שהחוק הנוכחי לא מאפשר להם, למרות שלפני כחצי שנה ניסתה חברת הכנסת ד"ר רחל אדטו לקדם הצעה הקובעת כי כל מסעדה ומוסד חינוכי יחוייבו להחזיק מזרק "אפיפן". "כמסעדן אני משווע לפתרונות", אומר צורף, "הלוואי והיו מאפשרים לי להחזיק מזרקים ודברים כאלה, או שאפילו היו מדריכים אותנו מה לעשות בעת הצורך. אבל לצערנו זה לא מתאפשר. היום אנחנו לא רשאים לתת כדור הכי פשוט לשיכוך כאבים ללקוח, אז אני לא רואה אופציה שבזמן הקרוב יאפשרו לנו לתת זריקות".
אבל אז פשוט תסרב לשרת אותי?
"אם תגידי לי שאת אלרגית, אתנצל ואסרב לתת לך שירות כי אני לא רשאי ולא מסוגל לקחת אחריות על כך".
אין דרך לעקוב אחרי מנה ולוודא שהיא לא באה במגע עם מוצרים מסויימים?
המשפט של משפחת אפרת נגד "לה גופרה" ייערך בסוף השנה
במשפחת אפרת, שאיבדה לפני שנה את ביתה, חן, יודעים שאילו מזרק "אפיפן", היה נמצא במסעדת "לה גופרה" באותו יום טרגי, חייה היו ניצלים. עורך דינה של המשפחה, אלעד אוהבה ממשרד קנר-וולף אמר: "במהלך החודש הקרוב אנחנו עתידים להגיש חוות דעת שתפרט את האחריות של 'לה גופרה' למותה. המשפט ייערך בסוף השנה". מי שמייעץ למשפחת אפרת ולעוד אלפי משפחות בישראל הוא פרופ' אילן דלאל מומחה לאלרגיית ילדים ויו"ר האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימינולגיה קלינית. לאחר מותה של ילדה בת שמונה בשנת 2007 שאכלה בורקס תפוחי אדמה עם שאריות גבינה, הקימו הוריה של הילדה את עמותת יהל לאלרגיות מזון. דלאל הוא היועץ הרפואי של העמותה שמנסה להעלות את המודעות לסכנות ולמצוא פתרונות. כשזה מגיע למסעדות, הנושא עדיין לא פתור: "מסעדות זה נושא בעייתי כי אין תקנון והכל מבוסס על מידע שנמסר מהאדם למלצרים", אומר דלאל, "אני בטוח שאף אחד לא עושה דברים מתוך כוונות רעות אבל במסעדות שמיועדות להסעדת המונים זה כמעט בלתי אפשרי לסמוך רק על מה שהמלצר אומר או בודק במטבח. תמיד יכול להיות שהמנה אכן לא מכילה אחד הרכיבים האלרגניים, אבל אי אפשר לדעת מה טוגן באותו מחבת כמה דקות קודם. בגלידה אפשר לבקש סורבה, ללא חלב, אבל יכול להיות שהכף לא הייתה שטופה מספיק טוב. המסר שלנו הוא שמאוד קשה לסמוך על מסעדות, אבל אדם שיש לו אלרגיה קשה זאת אחריותו לשאת את המזרק שיכול להציל את חייו. כמעט כל המקרים שהסתיימו באסונות זה כאלו שידעו שיש להם אלרגיה, ובדיוק באותו יום שכחו את המזרק בבית. אני חושב שלהטיל את האחריות על בעלי המסעדות זאת גישה לא נכונה".
האם הפתרון של מזרקים בכל בית עסק הוא פתרון יעיל?
"כמו שיש היום חוק המחייב החזקה של ציוד החייאה בכל מקום ציבורי, אז צריכה להיות שם גם זריקת אנדרנלין. המיומנות שנדרשת היא פשוטה ויכולה להציל חיים. הכי קל לשפוך את התינוק עם המים ולא לתת להם שירות, כי ככה בסופו של דבר זה חוזר לאנשים האלרגיים. רק לפני שבוע הייתי בהרצאה מול שפים של מלונות דן, שסיפרו שאם מגיע אליהם המלצר ואומר שיש אדם עם אלרגיה, הוא אישית ניגש לאנשים ומברר איתם במה מדובר. ואם צריך לפתוח מחבת חדשה מהאריזה אז עושים את זה. כשמדובר באוכל להמונים יש מקום לטעויות וחייבים שיהיו נהלים מסודרים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה להמלצה לצייד בתי קפה במזרקי "אפיפן": "בשום מקום בעולם לא קיימת המלצה כזו, ואין עדות לכך שזה יקטין סיכון. כיום, אין אפשרות או הרשאה לבעלי עסקי מזון להחזיק במזרקי אפיפן. הזריקה טעונה מרשם רופא ומיועדת להזרקה על ידי המטופל, על ידי רופא או על ידי אחות".