מחירי הפירות הגיעו לשיא בשבועות האחרונים, בזינוק שמיוחס בעיקר לעונתיות, ליבול מועט או לשיווק פרי שאינו בעונה, כמו אבוקדו. מחיר האבוקדו הנמכר כיום ברשתות השיווק הוא 15-20 שקל לק"ג ולעיתים כפול מכך אצל ירקנים.
מי שקיווה לירידת מחירי האבוקדו עם פתיחת העונה לקראת החורף, צפוי להתבדות: גידולי האבוקדו הישראליים נפגעו בחודשיים האחרונים מתנאי חמסין, והתוצרת צפויה להיות פחותה ב-20 אחוז מהמתוכנן. הדבר עלול להוביל למחסור, ביקוש גבוה ועליית מחירים נוספת.
האבוקדו הוא רכיב אהוב בתפריט הישראלי. הוא משמש מזון לתינוקות, בסושיות ואף נצרך כתחליף בשר ושומן בקרב צמחונים וטבעונים. למרות זאת, ובניגוד למתרחש ברוב המדינות המפותחות, משרד החקלאות הישראלי מסרב לפתוח את השוק ליבוא אבוקדו - כמו גם מגוון רחב של פירות וירקות אחרים - בטענה שהדבר עלול להוביל לחדירת מזיקים שיסכנו את היבול המקומי.
בארה"ב ובאירופה יש יבוא קבוע של מגוון זני אבוקדו במשך כל השנה. כך, למשל, בארה"ב מגדלים אבוקדו ובמקביל מייבאים אותו ממקסיקו, כך שבמשך השנה יש שלושה זנים לפחות שאפשר להשיג בסופרמרקט השכונתי, במחיר נמוך בהרבה מישראל.
החקלאים מעדיפים לייצא מאשר למכור פה
למרות הצפי לתוצרת מועטה של אבוקדו בעונה הקרובה, במשרד החקלאות לא מתכוונים לשנות אסטרטגיה. "בשנתיים האחרונות יש עלייה של 10 אחוז לפחות בביקוש לאבוקדו", אומר בכיר באחת מרשתות השיווק הגדולות בישראל, "ישראל מייצאת לא מעט אבוקדו לחו"ל והחקלאים מעדיפים לייצא מאשר למכור כאן. הם חייבים להבין שאם זו הגישה - צריך לאפשר גם פתיחה של השוק ליבוא כדי שהצרכן הישראלי יוכל לקנות אבוקדו כל השנה. המדינה צריכה לקחת יוזמה ולתת גיבוי לחקלאים שייפגעו, אבל אין שום סיבה שזה יקרה משום שרבים מהם גם מייצאים אבוקדו". לדבריו, "צריך לפתוח את השוק ליבוא מחוץ לעונה, כי המחירים עולים לשמים והסחורה פחות טובה".
לטענת הבכיר, את האצבע המאשימה יש להפנות לא רק למשרד החקלאות אלא גם למועצת הצמחים: "הרבה פעמים הם מנפחים את הבהלה ממזיקים הרבה מעבר לרצוי. עובדה שבשאר העולם יש לא מעט תחלופת סחורות של פירות וירקות, תוך שמירה על החקלאות המקומית".
לדברי רועי שפלר, סמנכ"ל חברת יבוא הירקות והפירות טריפל סל ומשנה ליו"ר עמותת יבואני תוצרת חקלאית לישראל, המאגדת כעשרה יבואני פירות וירקות גדולים ובינוניים בארץ, ידיעה על ירידה כה משמעותית הצפויה בתוצרת אמורה לזרז את משרד החקלאות לפתוח את היבוא, ויפה שעה אחת קודם - משום שהפתיחה ליבוא כרוכה בהליך סבוך וארוך.
״גם אם יחליטו מחר בבוקר שרוצים לייבא אבוקדו, אין שום תהליך מסודר לזה ולכן יש לחתום על הסכמים בין מדינות", אומר שפלר. "יבואנים שונים הגישו בקשות ליבוא אבוקדו מדרום אפריקה וגם מדרום אמריקה, ומשרד החקלאות אינו מוכן לדון בהן, משום שמדובר בגידול חשוב בחקלאות המקומית ולפי עמדת המשרד לא ניתן לייבא אותו לישראל. הם לא מוכנים לעשות שום מחקר טכנולוגי למציאת פתרון ליבוא".
לדבריו, "בכל העולם מתבצע סחר חופשי של אבוקדו. גם מדינות שהן יצרניות אבוקדו גדולות כמו צ'ילה ופרו מייבאות אבוקדו ממקסיקו - בכמויות גדולות במאות אחוזים ממה שנדרש פה. אבל בישראל לא מאפשרים לנו אפילו להתחיל את התהליך".
הנזק לצרכן, לטענת שפלר, הוא עצום, משום שבישראל כמעט לא גדל אבוקדו ביוני-אוגוסט. "יש כמה חקלאים שמגדלים זנים מאוחרים של אבוקדו. המוכר ביותר הוא זן ריד, שנותר יותר זמן על העצים. הוא באיכות נמוכה, יקר מאוד וחיי המדף שלו קצרים". שפלר אומר כי בחקלאות המקומית פיתחו שיטות שאמורות לחפות על המחסור העונתי: "יש כל מיני שטיקים, כמו השהיית הקטיף או קטיף מוקדם. לא פעם מתפרסמות אזהרות לא לצרוך אבוקדו שנקטף מוקדם מדי משום שיש בפירות אחוזי שומן נמוכים. השנה זה קרה גם במנגו, כשחקלאים התחילו לשווק מנגו לא בשל".
שפלר מוסיף כי מדדי האיכות של משרד החקלאות מוטים לטובת החקלאים ולרעת היבואנים. "פירות מיובאים נדרשים באישור של משרד הבריאות מארץ המוצא שלהם, ובשתי בדיקות מעבדה - אחת לזיהוי חומרי הדברה והשנייה לזיהוי חיידקי צואה ואי קולי. בנוסף, היבוא עובר גם בדיקה פיזית של משרד החקלאות, שבודקת שהוא איכותי ועומד בסטנדרט הבינלאומי. מנגד, פרי מגידול מקומי עובר ישירות מהחקלאי למשווק או לירקן - עם בקרה מועטה מאוד על חומרי ההדברה, שנעשית באופן מדגמי בלבד".
למה עגבניות ובצל כן - ואבוקדו לא?
זאת אינה הפעם הראשונה שנוצר מחסור בפירות וירקות שונים בישראל. ואולם בניגוד לאבוקדו, שנתפש פה כמוצר עונתי בלבד, במקרה של הבצל והעגבניות הסיקו במשרד החקלאות כי מחסור חמור שלהם או זינוק חד מדי במחיריהם לא יעבור בשקט. לכן, בשני המקרים הללו התיר המשרד לפתוח את הענף ליבוא - והגידול המקומי לא נפגע מכך.
לדברי שפלר, מחסור בפרי או ירק מסוים הוא תופעה שלא תיעלם: "תנאי מזג האוויר משפיעים מאוד על היבולים, וחוסר היציבות בהיצע רק גדל ויבלוט יותר במהלך השנה הקרובה, משום שישראל נותרה משק אוטרקי בענפים רבים. לעומת זאת, בחלקים שכן נפתחו ליבוא הצרכן כמעט לא מרגיש תנודות. במקרה של העגבניות, בכל פעם שהמחיר קופץ מעל 5 שקלים נפתח היבוא מטורקיה, ירדן ואירופה - וכך המחיר לא מגיע ל-9 שקלים כפי שהיה קורה בעבר. בסוף 2018 היה מחסור חמור בבצל בישראל, ומ-0.99 שקלים לק"ג המחיר זינק ל-10 שקלים לק"ג. השוק נפתח ליבוא בצל מסין, טורקיה ואירופה, ובפברואר 2019 כבר הוריד בחזרה את המחירים לרמה של 2 שקלים לק"ג - וכל זאת בלי לסכן את השוק המקומי".
שפלר מוסיף כי גם פתיחה ליבוא אינה בהכרח מכרה זהב ליבואנים, וכי הסיכון הכספי עדיין גדול מאוד: "במקרה של הבצל והעגבנייה היו יבואנים שהביאו כמויות לא נכונות והפסידו מיליוני שקלים, כי הם לא הצליחו למכור אפילו במחיר עלות. המדינה לא מסבסדת או מורידה את המכס ולכן זה הימור - בניגוד לחקלאים שמוגנים על ידי המדינה וקרנות הביטוח".
מועצת הצמחים: "יצירת בהלה מיותרת"
ממועצת הצמחים נמסר בתגובה: "זו ידיעה מוטעית שיוצרת בהלה מיותרת על תופעה חקלאית שגרתית, שמוצגת כחדשה. באבוקדו, כמו גם בסוגי פירות אחרים, יש תופעה שנקראת 'סירוגיות'; אחרי עונה טובה מאוד, יש עונה עם יבול מעט נמוך יותר (פחיתה של 15-20 אחוז). הפחיתה העיקרית היא באזור הדרום, בזן שנקרא פינקרטון - זן שאינו מבוקש בשוק הישראלי. בשני אזורי הגידול הגדולים בארץ (הגליל המערבי ועמק חפר) - הפחיתה נמוכה משמעותית. חבל מאוד שעיתונאים מוטעים על ידי יבואנים בעלי אינטרס כלכלי מובהק, וגורמים כך להטעיית הציבור. יש אבוקדו ישראלי מצוין על המדפים לאורך כל השנה, ממגוון זנים. חקלאי ישראל תמיד סיפקו את הביקוש המקומי לאבוקדו, וכך יהיה גם בעתיד".
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "חמסין אכן פגע ביבול האבוקדו, ומספטמבר הקרוב צפוי להיות פחות אבוקדו לעומת השנה שעברה. עדיין לא ידוע היקף הירידה ביבול, מכיוון שהקטיף מתבצע בימים אלה. להערכת המשרד מדובר בכ-20 אחוז פחיתה ביבול. המשרד מתנה יבוא בשמירה על החקלאות ובמניעת נזק בלתי הפיך לענפים מקומיים כתוצאה מנגעים (מחלות, חרקים ועוד), שעלולים להשמיד ענפי חקלאות שלמים. על כן, יבוא אבוקדו לא מתאפשר בשל מזיקים שעלולים להשמיד את הענף המקומי כולו.
"זאת ועוד, מכיוון שהאבוקדו הוא פרי רגיש, לא ניתן גם לבצע בו טיפול למיגור המזיקים, כי הוא לא יכול לשרוד את הטיפול שימנע ממנו להדביק את הענף המקומי".
הכתבה התפרסמה לראשונה ב-TheMarker
עוד באתר TheMArker: