כריך אבוקדו

כששאלו אותי מהו הכריך האהוב עליי עניתי בלי לחשוב - כריך אבוקדו. הדבר המעניין הוא שלמדתי לאהוב אבוקדו לא מזמן. עד גיל 18 לא ידעתי שפרי בשם כזה קיים. עם העלייה לארץ הכרתי כמה מאכלים חדשים, אחד מהם היה אבוקדו. ואיך להגיד את זה בעדינות… לא התחברתי בכלל. יותר נכון ממש ממש נגעלתי מהמרקם, משהו לא הסתדר לי, ואחרי ניסיון שני הבנתי שאני ואבוקדו זה לא. פשוט לא.

כעבור כמה שנים טובות החלטתי לתת לזה הזדמנות שנייה. לא יכול להיות שכולם כל כך עפים על אבוקדו ורק אני מתנגדת. וככה התחיל הרומן שלנו. קצת מלח, קצת לימון והטעמים התחילו להתחבר לי, גם המרקם פתאום לא כזה נורא, בסלט זה להיט והכריך בכלל חלום. אבוקדו הפך לפייבוריט שלי. עד שפגשתי את אייל. נחשו מה? אייל לא נוגע באבוקדו, ברמה של להוציא חתיכות קטנטנות מהסושי. שוב היה פחות אבוקדו בבית. ואז אדם הגיע והוא שרוף על אבוקדו. כמעט כל יום נפתח אבוקדו בבית וזה הכריך האהוב עליי מכולם. אבוקדו, ביצים, עגבנייה, קצת ירוקים ומוצרלה. אחחחח איזה טעים זה.