חמסה: חומוס אסלי להכנה ביתית
הקופסה של חומוס חמסה נראית בדיוק כמו קופסה של טחינה גולמית. גם המרקם דומה מאוד, והצבע, אז למה זה מרגיש לנו כל כך משונה? אנחנו לא יודעים את התשובה, אבל העובדה היא שזה משונה. מ-מש משונה. כל כך משונה, שכשניגבנו את החומוס החדש עלתה בעיני רוחנו תמונה של אוכל חלל – אבקה שמוסיפים לה מים והופ, היא הופכת להמבורגר דשן (ככה לפחות לפי "תום וג'רי בחלל").
אם להתמקד בעניין – אז להכין חומוס מהבלילה של חמסה זה ממש קלי קלות: כף חמסה, 2-4 כפות מים, ערבוב קצר, ומוכן. בניגוד לטחינה, החומוס של חמסה הוא כשלעצמו מתובל ועמוס טעמים, כך שאת ההמלצה להוסיף תבלינים יחד עם המים כדאי לקחת בערבון מוגבל. ואיך הטעם? וואללה, טעים מאוד! לטעמנו יותר מחומוס שקונים בסופר (אם כי פחות, הרבה פחות, מחומוס טרי מוצלח). אם תוסיפו את העובדה שמדובר במוצר שהתוקף שלו הוא עד ספטמבר – בניגוד לחומוס המוכן קצר המועד – קיבלתם פה סוג של ניצחון. מה שכן, אם אתם מצפים למרקם גרגירי – אתם יכולים לשכוח מזה. חומוס חמסה חלק כמו תחת של תינוק.
שורה תחתונה: יציאה מגניבה. 4 כוכבים.
מחיר מומלץ: 17-18 שקלים לאריזה של 400 גרם.
וו וו מה שאוכלים אצלנו בפייסבוק עכשיו
תפוצ'יפס בטעמים חדשים, עלית
במהלך החודשים האחרונים אפשר היה להציע טעמים חדשים לתפוצ'יפס. השתעשענו עם הרעיון להציע תפוצ'יפס בטעם סלט סום טאם תאילנדי, אבל ויתרנו מראש, ובצדק בדיעבד. מבין 160 אלף הטעמים שנשלחו אל תפוצ'יפס נבחרו כפיינליסטים שווארמה, פסטו ושמנת פטריות – טעמים כה בנאליים ומאכזבים יצירתית, שאנחנו מופתעים שאין שם ברשימה גם טעם שום-שמיר או רול סלמון עם רוטב טריאקי. רק כדי לסבר את האוזן, חברת Lay's האמריקאית (מותג האם של התפוצ'יפס המקומי) עורכת כזו תחרות בכל שנה, כבר שלוש שנים, והנה חלק מהטעמים שעלו אצלם לגמר בשנה שעברה: מרק בצל ובירה, חזה בקר מעושן, חומוס עם שום צלוי, צ'ילי עם גבינה ועוד. מבינים את האכזבה שלנו?
ולחטיפים עצמם: טעם השווארמה היה הטעם הכי פחות טוב מבין השלושה, כאילו מישהו יצק קילו של תבלין שווארמה גנרי לאריזה וערבב. זו הפעם הראשונה בחיים שלא צלחנו את השקית. אפילו לא אכלנו רבע. לטעם הפסטו לא היה טעם של פסטו בכלל וברשימת המרכיבים לא מצאנו אף מרכיב שמתקרב לבזיליקום, צנוברים או גבינה. טעם השמנת פטריות היה המוצלח מבין השלושה, והצליח להזכיר באופן מפתיע טעם של שמנת ופטריות אבל עם טעם לוואי של אבקת מרק.
בשורה התחתונה: היה פה את כל המקום להתפרע עם טעמים מיוחדים, אבל הבנאליה ניצחה. כוכב אחד לשווארמה, 2 כוכבים לפסטו, 2.5 לשמנת פטריות.
מחיר: 4 שקלים לאריזה.
עוגיות שוקולד צ'יפס רכות, מרבה
עם כמה שאנחנו אוהבים את עוגיות השוקולד צ'יפס של מרבה (ואנחנו אוהבים אותן מאוד), עם העוגייה הנוכחית לא הצלחנו לבסס מערכת יחסים חיובית. היא אמנם מספקת את מה שהיא מבטיחה – שזה מרקם רך ונעים בהחלט – אבל במבחן הטעם היא נשארת הרחק מאחור. אם בעוגיית השוקולד צ'יפס הקלאסית הכיף טמון בשילוב הגאוני של מתוק ומלוח, כאן יש קומבינציה שטחית ומבאסת של מתוק עם מתוק. מחברת עוגיות כה מוצלחת ציפינו לקצת יותר תחכום וקצת פחות מתיקות.
שורה תחתונה: ציפינו ליותר. 2.5 כוכבים.
מחיר: 12 שקלים לאריזה.
עוד באוכל טוב:
שמנת קוקוס לבישול ואפייה, אלפרו
בגדול, אנחנו לא אנשים שמעודדים צריכת תחליפים. שמנת היא שמנת, קרם קוקוס הוא קרם קוקוס – ואין שום סיבה לחבר בין השניים. המוצר החדש של אלפרו - המיועד להוות תחליף צמחי לשמנת ותחליף משמין פחות לקרם קוקוס - עושה בדיוק את זה. האריזה של השמנת החדשה היא נוחה ונעימה, הגודל שלה בדיוק נכון וגם את מבחן הטעם שלנו הוא צלחה בגדול. השמנת הצמחית התגלתה כטעימה בהחלט, והיטיבה עם התבשיל שלנו. מה שכן, קריאה של רשימת המרכיבים העלתה שיש בה לא מעט מייצבים ומסמיכים – כך שייתכן שבכל זאת עדיף להישאר עם קרם הקוקוס.
שורה תחתונה: טעים מאוד, אבל אנחנו נשארים עם קרם הקוקוס המקורי. 3.5 כוכבים.
מחיר: 8.90-9.90 שקלים ל-250 מ"ל.
ג'אמפ Fizz מוגז, טמפו
כמו לא מעט דברים בשנים האחרונות, גם הגזוז עשה רטרו לא רע בכלל והיום אפשר למצוא סודה בטעמים כמעט בכל דוכן פלאפל או חומוס. כנראה שבדיוק מהסיבה הזו החלו לצוץ בתקופה האחרונה גם על מדפי המשקאות בסופר מיצים מוגזים בשלל טעמים. מי שעלו על הגל המוגז ועושים את זה לא רע בכלל הם החבר'ה מטמפו, שיצאו עם ג'אמפ FIZZ – סדרת משקאות חדשה בטעמי פירות (ענבים, תפוח ואשכולית אדומה) המכילים 10 אחוז פרי לפחות. את הפרי כנראה שלא תרגישו, אבל את הרעננות המובטחת על העטיפה תקבלו ובגדול; האשכולית האדומה נהדרת (ושם גם הצלחנו לחוש בטעם הפרי), התפוח מרענן מאוד אבל לא מחדש יותר מדי, והחלש מכולם הוא דווקא הענבים, שפשוט היה עובר הרבה יותר טוב ללא CO2.
שורה תחתונה: בסך הכל כיף גדול. 4 כוכבים.
מחיר: 6-7 שקלים לבקבוק של ליטר וחצי.
Yolo שכבות, תנובה
את היולו הרגיל בהחלט חיבבנו כשיצא – ולא פספסנו את הערך המוסף שלו על פני מעדנים אחרים. ליולו שכבות (שוקולד לבן ושוקולד חלב, וגם שוקולד לבן ושוקולד מריר) מה לעשות, אנחנו כבר מתקשים להתחבר. אולי זה בגלל שאנחנו לא אוהבים מיש-מש של טעמים, ואולי כי כשפתחנו את המעדן מצאנו שם מסיבה גדולה של טעמים מעורבבים, שלא זוכרים שאי פעם שכנו לבטח זה מעל זה.
שורה תחתונה: מיותר לנו. 3 כוכבים.
מחיר: 4.10-4.30 שקלים לגביע של 122 גרם.
גרנולה, Go! Fit
גרנולות חדשות באו לעולם, ונפשנו נקשרה בנפשן. הן מגיעות בטעמי פירות, שוקולד או דבש ואגוזים, ואריזתן מבשרת על 95 אחוז דגנים מלאים. כשבעי אכזבות מחטיפים שמעמידים פני בריאים – למדנו לחשוד בגרנולות, בעיקר כשהן טעימות מדי. ובכן, הגרנולה הזו היא טעימה בדיוק, ועושה רושם שהיא אשכרה טובה לגוף. מי שאוהב את שיבולת השועל שלו קלויה למוות – שישמור מרחק. מי שאוהב אותה חיה למדי, ועדיין בעלת יתרונות בריאותיים – מוזמן לעלות על העגלה. אנחנו התחברנו בעיקר לטעם הפירות.
שורה תחתונה: פשוט טעימה מאוד. 4 כוכבים.
מחיר: 13.90-14.90 שקלים לאריזה של 375 גרם.
ומה לצליאקים?
קמח לחם ללא גלוטן, כרגיל
האמת המביכה היא שגם לפני שגיליתי שבני צליאקי, לא הייתי אופה טובה. למעשה, לא אפיתי בכלל עם קמח רגיל. משהו בהתפחה, הרידוד וההתעסקות עם בצקים תמיד הרתיע אותי. אבל כשצליאק נכנס לך הביתה, אתה מתחיל להכיר צדדים חדשים בך. אז ניסיתי את קמח כרגיל למאפי שמרים נטול גלוטן.
הבשורה הטובה: מדובר בקמח שמהווה תחליף לקמח של ה"לא-צליאקים", וזה מה שאני צריכה – כי עם כל הכבוד לקמח חומוס-תירס-אורז או מה שזה לא יהיה, אני והכיס שלי לא בנויים לבליל של קמחים ומורכבות יתר במטבח שלי. ובכל זאת, נעזרתי בחברה שמבינה באפיית שמרים לצורך הניסיון.
המסקנות: המרקם של הבלילה הוא ללא ספק דביק ורך הרבה יותר משל הבלילה מהקמח הלבן (או המלא), וגם התפיחה היא לא כמו של קמח רגיל. חברתי המקצוענית הוסיפה עוד קמח כדי שיהיה לה נוח לעבוד עם הבצק בשלב הרידוד וזה עשה את העבודה. הוספנו נוטלה למעדן והתוצאה הייתה טעימה בהחלט.
הטיפ של המקצוענית: לעבוד עם מג'ימיקס ולא ללוש ביד.
בשורה התחתונה: אחלה קמח. 4 כוכבים.
מחיר: מ-19.90 שקלים ל-500 גרם.
קמח קוקוס אורגני, כרם
יודעי דבר משבחים ומספרים על קמח הקוקוס שהוא נהדר להכנת עוגיות, ממתקים, עיבוי מרקים ופשטידות. אז קפצתי לתוך הגרגירים הלבנים והלכתי על המתכון שמופיע בגב האריזה: מאפינס. כמה פשוט, הא? כדי שלא ייצא יותר מדי בריא, החלפתי את הסטיביה, המייפל ללא סוכר והאוכמניות – שבאופן פלאי לא היו לי במזווה – בסוכר, מייפל רגיל וצימוקים. התוצאה עדיין הרגישה בריאה באופן קיצוני ולא מספיק מתוקה. הטועמים אמרו שעם קצת יותר סוכר זה היה יכול להיות סבבה, אבל אני ידעתי בלבי שקמח שעולה 30 קילו לחצי קילו הוא לא באמת משהו שאני יכולה להיקשר אליו.
בשורה התחתונה: לשוחרי בריאות ובעלי ממון. 2.5 כוכבים.
מחיר: 29.90 שקלים ל500 גרם.
עוגת שוקולד צ'יפס ללא גלוטן, GreenLite
אם לא היו אומרים לנו שהעוגה האישית הבחושה של גרין לייט נטולת גלוטן, לא היינו שמים לב שהיא כזו. העוגה הייתה רכה, עסיסית וטעימה, אבל מצד שני קצת מתוקה מדי וביצתית – אפשר להבחין בתכולת הביצים והסוכר הגבוהות (שמפצות על היעדר הקמח) בכל ביס וביס. מהצד השלישי, טרפנו את הכל.
שורה תחתונה: הצליאקים לא צריכים להרגיש רע עם עצמם. 4 כוכבים.
מחיר: כ-10 שקלים. להשיג ברשת קפה עלית.