מאז נחת בחיינו הקראנץ' פיסטוק אין מותג גלידות שלא מנסה מדי תחילת קיץ לשחזר את הסנסציה. השנה הגיע תורו של טילון אקסטרים מבית נסטלה בגרסת פאי לימון לצוץ בחיינו, חמוש בפרזנטורית כוכבת הרשת מאיה ורטהיימר ובהמון הייפ וציפיות. נתחיל בכך שזה רעיון מצוין, להפוך את אחד הקינוחים הפופולריים בעולם לגלידה ובטח ובטח לטילון, שהוא בעצמו קצת כמו קינוח בדמות שלגון. אז חזון יש, שיווק ומיתוג שעולה המון כמובן שיש, מחסור צפוי בחנויות כתוצאה מהתלהבות הצרכנים (או מפעילות מכוונת של המותג להעצמת הרעש התקשורתי) - גם יש. וטעם? מה איתו? יצאנו למבחן טעימה, מוזמנים לצפות בווידיאו ולעקוב.
על פניו הטילון החדש נראה כמו טילון שגרתי, אבל אז מתברר שדווקא הגלידה בו צהובה זוהרת מאוד, בגוון שמזכיר ניאון נוצץ - מה שמייצר תחושה סינתטית ולא טבעית עוד בטרם משהו נכנס לפה. הביס הראשון, עם זאת, כולל דיסקית שוקולד לבן ועליה שבבי עוגיות פריכות בטעם חמאה, שמונחת מעל הגלידה ומתגלה כמצוינת. ספתח מעולה - גם אם מתוק למדי - לטילון.
בשלב הטעימה של הגלידה החלה האכזבה לחלחל. מבט ברשימת הרכיבים עימת אותנו (שוב) עם העובדה העגומה שאין במוצר גרם אחד של שמנת. ומהי גלידה בלי שמנת? וגרוע מזה, למה התרגלנו כצרכנים להשלים עם זה? הרי המבחן של גלידה טובה הוא איכות הגלידה ולא כל הקישוטים מסביב, וגלידה ללא שמנת היא פשוט לא ראויה. כאן מדובר שוב בגלידה עם שומן צמחי, שלא יעזרו כל הסטוריז שבעולם - היא פשוט לא מרגישה איכותית. מלבד היעדר השמנת, גם לא ממש מרגישים בה את נוכחות הלימון, פשוט משהו צונן ומעט אנמי בטעמו. בוודאי שלא פאי לימון.
כשחודרים את מעטה הגלידה הסתמית מגיע שלב פיצוץ החמיצות עם ריפל לימון שהוא כל כך מרוכז, ונמצא במינון כה גבוה רק באזור אחד של השלגון, שהפה פשוט לא מצליח להכיל את האירוע. לימון הוא חומר גלם שיכול בקלות לקחת לכיוון של חומר ניקוי, והריפל אומנם הדיף ארומת ניקיון או אפילו סבון לימוני, יחד עם חמיצות עזה מאוד שמזכירה במשהו לימון כבוש מרוב הריכוז של המתיקות, החמיצות והריבתיות המשונה. פאי לימון? בהחלט לא.
על הוופל לא היו תלונות, וגם לא על הביס האחרון של הטילון הזה, שהיה טוב כמו הראשון וכלל את הכיף הגדול של שפיץ ופל פריך ומתקתק שבתוכו שוקולד חלב צונן. אם היה זה שוקולד לבן זה גם היה קוהרנטי עם יתר הטילון, אבל לא נתקטנן, בייחוד כשאין יותר מדי דברים טובים להגיד על הטילון הזה גם ככה. זה היה ביס מספק בצורה בלתי רגילה, אבל לא בשביל לטעום משהו שטעמנו כבר פעמים רבות התכנסנו, וקשר לפאי לימון אי אפשר למצוא בביס הזה אפילו אם מחפשים מאוד.
בשורה התחתונה: ציפינו להמון, קיבלנו מעט. כשיש כל כך הרבה אופציות של גלידה בשוק, צריך הרבה יותר מגימיק או שיתוף פעולה מסעיר בשביל לקנות אותנו. לא בכדי המוצרים הללו תמיד יוצאים במהדורות מוגבלות, לזמן קצר - כי במבחן המציאות אין להם כנראה יכולת להחזיק בשוק של לקוחות חוזרים. זה מוצר שמנסים פעם אחת כי כולם מדברים עליו, וממשיכים הלאה.
אז אומנם יש פרזנטורית מקסימה ושיווק אינסטגרמי מצוין, אבל בפעם הבאה אולי רצוי למותג רציני כמו נסטלה לרכז משאבים גם בטעמים עצמם, והכי חשוב בגלידה, שכבר מזמן מרגיש כאילו היא הדבר המשני בשלגונים הטרנדיים הללו. וזה נכון לגבי כל מותג גלידות באשר הוא. שימוש בשמנת אמיתית, למשל, ולא סתם אבקת חלב ומים, איזון טעמים והרבה יותר תחושה של חמיצות רעננה ומתקתקה של לימון אמיתי היו נחוצים מאוד לטילון הזה, אך כל הפרמטרים הללו נעדרו ממנו לחלוטין. כמה חבל.
המחיר, כ-9 שקלים לטילון, אומנם נמוך משל המתחרים, אבל את הסכום הזה עדיף לדעתנו להשקיע בטילון רגיל.