דני תותי פרוטי, שטראוס
השבוע חגג דני את יום הולדתו ה-40, וכולנו נזכרנו עד כמה חיינו שזורים בחייו של המעדן הזה, שהוא בהחלט נחמד, אבל תכלס לא היינו מאמינים שהוא מצליח לשרוד שני דורות והיד עוד נטויה. אז הוא שרד, ועכשיו הוא נכנס לשיתוף פעולה עם "בית ספר למפלצות" של דיסני, שכולל מיני הפעלות ושלמונים קטנים לצרכנים הזערוריים, וגם טעם חדש וורוד עד מאוד.
מכיוון שאותנו פחות מעניינות מפלצות, בובות של מפלצות ומדבקות של מפלצות, השתדלנו להתעמק בטעם החדש עצמו – וגילינו שלא נדרשת התעמקות רבה כדי להבין שמדובר בטעם תעשייתי למדי, שכל קשר בינו לבין תות הוא מקרי. לא, אנחנו לא מצפים שהמעדנים שלנו יורכבו מסלט פירות שנקצץ לעיני הלקוח, אבל להצהיר על מוצר כמו זה שהוא "בטעם תות" זה עלבון גדול לאוכלוסיית התותים באשר היא.
שורה תחתונה: כאילו לא מספיק קשה לנו לתת לילדים מעדן בטעם שוקולד – מאתגרים אותנו בשטראוס עם משהו שמרגיש מזין בערך כמו צמר גפן מתוק. הילדים, מיותר לומר, אהבו מאוד. 2.5 כוכבים.
המחיר המומלץ: 16.34 שקלים למארז של 8 גביעים, חצי תותי פרוטי וחצי שוקולד, או 2.56 לגביע בודד.
דובונים בטעם פיצה, אסם
דובונים הוא חטיף די מוצלח באופן כללי, הוא עשוי מתפוחי אדמה (שזה עדיף על תירס), יש לו טעם יחסית עדין ולא אגרסיבי כמו חבריו למדף ומעל הכל – אין לו את הארומה שנדבקת אליך אחרי שאתה אוכל חטיפים כמו במבה וביסלי. מה שכן, אף פעם לא הבנו למה חברות החטיפים מתעקשות על טעם קטשופ. אנחנו לא מכירים חטיף אחד שגרסת הקטשופ שלו עולה על המקור, וכך גם עם הדובונים. למרבה הצער, הטעם החדש לא מספיק טעים כדי שהיד שלנו תישלח באופן רצוני דווקא אליו.
שורה תחתונה: נישאר עם המקור, תודה. 2 כוכבים.
המחיר המומלץ: 4-4.5 שקלים לאריזה של 40 גרם.
מאפינס עם ירקות, טבעול
מאפינס זה מהמאכלים האלה, שהכי קל בעולם להכין אבל איכשהו קל לא פחות לפקשש. מילאתם את התבניות מעט מדי? הם כנראה יתייבשו. מילאתם הרבה מדי? הם כנראה יגלשו. מילאתם בול? זה עדיין לא מבטיח אפייה אחידה וטובה, בטח לא אם חטאתם וערבבתם את הבלילה יותר מדי. אז הבשורה של טבעול לעצלנים ולחרדי המטבח לסוגיהם היא שמהיום אין צורך להכין מאפינס לבד – אפשר פשוט לקנות אותם במקפיאים של הסופר.
אנחנו ניסינו שלושה טעמים: עגבניות וזיתים, תירס וברוקולי. התירס היה ממש ממש טעים, לא נעים לומר, אבל יותר מכל מאפין תירס שהכנו בבית, העגבניות-זיתים, שניסה לחקות פיצה, היה קצת סליזי לטעמנו, ואת הברוקולי לא כל כך אהבנו, בהיותו מתובל מדי וסינתטי יחסית לאחרים.
שורה תחתונה: התירס מצוינים (4.5 כוכבים), העגבניות-זיתים סבבה (3.5), הברוקולי לא משהו (2.5). ויש גם בטעם בצל וכרישה.
המחיר המומלץ: 24.90-26.90 שקלים לשקית של 12 יחידות, ארוזות יפה במנז'טים.
עמק מחלב עזים, תנובה
מצחיק, שמצד אחד טורחים להדגיש בפרסומות של תנובה שבניגוד לכל הדברים שמשתנים בחיים, הגבינה הצהובה תמיד נשארת אותו הדבר, ומצד שני משיקים סוג חדש לגמרי של גבינה ומתגאים בחדשנות המתפרצת. עכשיו, משהוצאנו את הקיטור הקטן הזה מהסיסטם – אנחנו פנויים לספר לכם שהעמק עזים החדשה היא מאוד לטעמנו. היא בהירה יותר מהצהובה הרגילה, ופחות אלסטית (אי אפשר, למשל, לגלגל אותה לגליל מבלי שתישבר). היא יותר כבדה ודחוסה, כך שאי אפשר לזלול ממנה סתם כך בלי סוף, אבל מבחינת טעם היא יכולה לעבור בכיף כל חך, בעיקר בכריך עם הירקות הנכונים.
שורה תחתונה: טובה מאוד, בעיקר בתוך כריך. 4 כוכבים.
המחיר המומלץ: 20.12 שקלים לאריזת 200 גרם.
לזניה במילוי ארבע גבינות ברוטב עגבניות, פסטה נונה
לזניה היא מסוג המנות האלו שנורא כיף להכין בבית, אבל רק אם יש כמה שעות פנויות וכוח לשטוף מלא כלים. שמחנו לשמוע שחברת פסטה נונה, שמתמחה בפסטות טריות ורטבים תואמים, יצאה עם לזניה לחימום בתנור או במיקרוגל. הלזניה, במילוי 4 גבינות (מוצרלה, ריקוטה, שמנת ובולגרית) וברוטב עגבניות, אינה מכילה חומרים משמרים וצבעי מאכל, שזה כבר טוב.
אנחנו בחרנו בשיטת החימום האטית אך הבטוחה יותר – קרי התנור. הביס הראשון היה מלוח מדי, עניין שבאופן תמוה התמתן בביס השני. יחס הרוטב-מילוי-בצק התגלה כלא מאוד אחיד, ואם היינו מכינים בעצמנו כזו לזניה היינו נותנים קצת יותר רוטב עגבניות, קצת יותר גבינה בין השכבות וקצת פחות בצק. אבל אין ספק שמדובר בפתרון מצוין לארוחת ערב לשני אנשים רעבים, שאין להם כוח להיכנס למטבח ולהתחיל לבשל. רק מה, נקווה שפיסת הניילון שמצאנו באחת השכבות היא פאלטה חד פעמית.
שורה תחתונה: מספיק טעים לרגעי עצלות קשים. 3.5 כוכבים.
המחיר המומלץ: 36 שקלים לאריזת 500 גרם.