מקום אחרון: פיצה מרגריטה קפואה בצורת קונוס של ceneinn
רעיון מוזר, פיצה בקונוס, אבל מסקרן למדי. נרגשים ומצפים הכנסנו את המוצר המקורי הזה למיקרו, אבל אחרי 1:45 דקות קיבלנו בעיקר הפתעה לא נעימה. זה התחיל בזה שפשוט לא הצלחנו לחלץ את הקונוס הפיצתי מתוך עטיפת הקרטון שאיתה הוכנס לחימום, על פי הוראות היצרן. הגבינה התפרצה לכל עבר, נדבקה לדפנות ולא השאירה יותר מדי זכר למאפה המגרה שאמור להיות כאן. מעט הגבינה שכן שרדה בתוך הקונוס הייתה טעימה למדי, וגם הרוטב היה איכותי במידה, אבל כל חוויית האכילה הייתה מפוקפקת, בעיקר הודות לבצק קשה ומאובן שרחוק שנות אור מהפנטזיה הקריספית על העטיפה. מאוכזבים ומיואשים הסתפקנו בריח הטוב שמילא את החדר, מזכירים לעצמנו שגביעי בצק צריך לשמור רק לגלידה.
מחיר: 7.49 שקלים ל-90 גרם.
הציון: 4
מקום 7: חטיפי פיצה בתוספת זיתים של מעדנות
תלינו הרבה תקוות בחטיפים הקטנים של מעדנות, ובהתחלה באמת היה נראה שיש פה מתמודדת רצינית על תואר "הפיצה הכיפית ביותר". אלא שבדיוק כמו לאה שנירר, חוץ מפאן אין פה יותר מדי: הגבעות הקטנות והכתמתמות אמנם נראות מגרות כשהן מבעבעות בתנור, אבל הטעם רחוק מאוד ממה שהייתם מצפים למצוא אצל פיצה בפיצרייה השכונתית. הרוטב דל, לגבינה יש מרקם קצת גרגירי והבצק רך מדי. לא מעט מהטועמים טענו כי כשסיימו לאכול הרגישו חמצמצות לא נעימה שנשארת על הלשון, וחוץ מאחת שהודתה שנהנתה, השאר די עיקמו את האף. רוצים להגיש את זה לאורחים כנשנוש? אנחנו היינו ממליצים על מקלות גזר.
המחיר: 35 שקלים ל-710 גרם.
הציון: 5
מקום 6: פיצה איטליאנו עם זיתים של מעדנות
המראה של הפיצה בהחלט מושך – הרוטב נמצא במקום הנכון, הגבינה במקום הנכון, ויש סימנים של חריכה במקומות הנכונים. כשטועמים, עם זאת, מגלים תמונה קצת אחרת: הבצק החיצוני אמנם קריספי ונפלא, אבל מרכזה של הפיצה, גם לאחר אפייה ממושכת, נותר רך מדי וספוגי. הגבינה אולי מפוזרת בצורה אחידה יחסית, וגם הזיתים מפוזרים ברוחב לב, אך מעטים הביסים שמרגישים עשירים באמת. אנחנו מאשימים את הרוטב האנמי, שממש הולך כאן לאיבוד. תוספת התבלינים, בכל אופן, עושה רק טוב למוצר הפשוט הזה, שאצלנו קראו לו "פיצת יום הולדת".
מחיר: 28 שקלים ל-460 גרם.
הציון: 6
מקום 5: פיצה משפחתית בתוספת זיתים של מעדנות
קודם כל – איפה הרוטב? הפיצה הזאת מלאה בגבינה עד שכמעט לא רואים אדום מתחת, ולבשלן חובב האינסטנט נותר רק להסתפק בכתם לבן עם שוליים רחבים מאוד של בצק. והיו הרבה שטענו – רחבים מדי. כשחותכים, מתגלה תמונה אטרקטיבית של גבינה נמתחת ובצק עבה ומפנק, אבל אז מגיעה הטעימה, ואיתה המציאות. הבצק לבנבן וחיוור, נטול כל טעם, והגבינה מעליו רכה ונוזלית מדי, נעלמת בתוך הפה בלי להותיר רושם. תוספת הזיתים המובטחת אולי הייתה יכולה לשדרג, אך זו מוגשת בקמצנות מעצבנת. אז נכון, מדובר במאפה מרשים למדי שבטוח ישביע את בני הבית – אבל בינינו, זו לא ממש פיצת החלומות.
מחיר: 26 שקלים ל-550 גרם.
הציון: 6.5
מקום 4: פיצה ביס של שלושת האופים
קודם כל, הפיצה ביס מריחה טוב מאוד. היא רק יצאה מהתנור, וכבר הבית התמלא בניחוחות שמזכירים איטליה, או לפחות את מתחם המזון המהיר בקניון. אחרי שסיימנו להיאבק בגבינה האגרסיבית שמנעה מאתנו לחתוך את הריבועים הקטנים ניגשנו לטעום – ויצאנו מרוצים יחסית. הבצק כאן הוא עבה ואוורירי, אבל יציב ועמיד, ממש כמו סופגניות קטנות עם משמעת עצמית. מעל כל חתיכה מתנשא הר קטן של רוטב עגבניות חסר רושם מיוחד וגבינה צהובה די אנמית, אבל התוצר הכולל בהחלט טעים ומנחם. הבטיחו לנו זיתים בשפע, אבל רק בעלי המזל זכו לטעום אותם, פשוט כי אלה מפוזרים בחוסר אחידות בולט. נו שוין, זיתים זה סתם משמין.
מחיר: 30 שקלים ל-740 גרם.
הציון: 7.5
מקום 3: אצבעות פיצה של מעדנות
"מה כבר יכול להיות חדש באצבעות פיצה", תהינו בקול. הרי פגשנו כבר משולשים, וריבועים, וצורת חיתוך חדשה לא באמת תשנה משהו במוצר התעשייתי הזה. אלא שמקלות הפיצה של מעדנות, באופן בהחלט מפתיע, הביאו איתם משב רוח מרענן למטבח שלנו. קודם כל – הן מושלמות בגודלן לנשנוש, ואצלנו ציינו שהן מרגישות קצת פחות כמו אוכל ילדים ויותר כמו חטיף ראוי. לגבי הטעם? לא משהו יוצא דופן. הרוטב היה נעים, הגבינה צמיגית במידה והבצק ממוצע. מה שהזניק את הציון הוא דווקא המרווח הצר בין אצבעות הפיצה, שהתמלא בעת האפייה בחתיכות גבינה קראנצ'יות שקשה להפסיק לנשנש. המגש חוסל, כולם נשענו אחורה עייפים. אצבעות ממזריות.
מחיר: 36 שקלים ל-560 גרם.
הציון: 8
מקום 2: פיצה משפחתית דקה במיוחד של שלושת האופים
האופציה האלגנטית למי שרוצה להרגיש שלא מכר לגמרי את נשמתו לענקי המוצרים הקפואים. זאת פיצה דקה באמת, ואולי כאן מגיע היתרון שלה: אין הרבה בצק, שהוא בדרך כלל החוליה החלשה בפיצות תעשייתיות. כלומר, אחת מהן. אז נכון, היא נשרפת מהר משציפינו, אבל הטעמים שלה עדינים ומשובחים יחסית: הרוטב לא מפוזר בנדיבות רבה מדי אבל מצליח להזכיר עגבניות אמיתיות, והגבינה – נותנת שכבה עדינה וקריספית שעושה כיף בפה. יש שיקראו לה פיצה למבוגרים, אנחנו נקרא לה האופציה השפויה.
מחיר: 22 שקלים ל-400 גרם.
הציון: 8.5
ובמקום הראשון: פיצה משפחתית של שלושת האופים בתוספת זיתים
פיצה עם נוכחות. ברגע שעוברים את מכשול המראה הלא מדי מפתה מתגלה פיצה במרקם מצוין, בעיקר הודות לבצק בעובי ממוצע – לא עבה ולא דק מדי – שמאפשר לה להיות קראנצ'ית גם במרכז העיגול, הרגיש בדרך כלל. לגבי הטעם, יש הרבה ממנו: הבצק מתקתק, הגבינה מלוחה מאוד, הזיתים נותנים את הטוויסט ורוטב העגבניות חמצמץ במידה. חלק מאוד אהבו את זה, חלק טענו שהשילוב דומיננטי מדי – אבל הרוב ביקשו עוד חתיכה, או לפחות סתמו את הפה לרגע, שזה כבר סימן טוב. לסיכום: פיצה שתמרק בקצת את רגשות האשם ההוריים שלכם, וגם תחוסל על ידי הילדים.
מחיר: 22 שקלים ל-500 גרם.
הציון: 9