בשנים האחרונות אנחנו עדים למתקפה של "מהדורות מיוחדות" לכמעט כל מוצרי החטיפים והאוכל המוכרים, אבל נדמה שדווקא בגזרת הערגליות, אותן עוגיות ותיקות ואהובות (או שנואות, תלוי את מי שואלים, ובעיקר כמה זמן הוא היה בצבא או במילואים), מישהו שם באסם החליט שאין מקום לחידושים ואנחנו עדיין תקועים עם אותם טעמים שגרמו למחנק חיובי גם בגרון של ההורים והסבים שלנו.
למעט ערגליות שוקוצ'יפס (מוצר שלא ממש תפס אבל משום מה ממשיך להציץ מהמדפים מדי פעם), לא הרבה השתנה בעשורים האחרונים בגזרת העוגיות האלה. אבל הנה, זה סוף סוף קרה: ממש היום נחת במשרדנו טעם חדש במהדורה מוגבלת - ערגליות בטעם מייפל. קיווינו לטעם קצת יותר מפתיע אחרי כל כך הרבה שנים בלי שינוי, אבל מצד שני - אין כמו טעם מוכר כדי להרחיב קו מוצרים נוסטלגי ושמרני שכזה.
לפני שנגיע לטעימה עצמה, חייבים להודות: אין הרבה מוצרים בשוק הישראלי שמצליחים לעורר כל כך הרבה תגובות ואמוציות כמו ערגליות; חלק מחברינו למשרד לא הצליחו להחזיק את עצמם מרוב התרגשות, ואילו אחרים הגיבו בפרצוף עקום ולא היו מוכנים אפילו לשמוע על האופציה של לטעום מהקסם החדש. אז איך היה? קודם כל, עיון קצר ברשימת המרכיבים מסגיר שהעוגיות לא מכילות מייפל כלל וכלל, אלא סוכר, סירופ גלוקוזה ו"חומרי טעם וריח" שאין ממש פירוט מהם. מיד עם פתיחת האריזה מריחים את אותו ניחוח מוכר ואהוב של ערגליות שקיים גם בטעמים אחרים, ואליו מתלווה ריח עדין שהזכיר לחלק מאיתנו פנקייקים.
>> מתכונים לארוחה המפסקת | >> מתכונים לשבירת הצום
העוגיות עצמן הן בדיוק אותן עוגיות מבצק דחוס/יבשושי, אבל להפתעתם של כל הטועמים, קרם המייפל לא תוקפני ואגרסיבי כמו מוצרים אחרים בטעם מייפל, ואפילו לא כמו מילוי התות המסורתי. הטעם העדין היה חביב על רוב מי שהסכים לטעום את העוגיות, והיו אפילו מי שהגדילו ואמרו שמדובר בערגליות המוצלחות ביותר שיוצרו עד כה, וכאלה שהיו שמחים לנשנש אותן לצד הקפה או התה באופן יומיומי.
מצד שני: מכורי הערגליות הרציניים אמרו שלא מדובר בתחליף אמיתי לערגליות התות האהובות עליהם, אלא באופציה חביבה ותו לא. היו גם מי שהתלוננו שהקרם לא נוזלי כמו הקרמים המוכרים - אלא סמיך ודחוס יותר. קול אחד ויחיד אמר שמדובר בעוגיות לא טעימות ומתוקות מדי, אבל הוא באמת היה חריג. בסך הכל הצלחנו להיות מופתעים מהערגליות האלה - זה לא שהן יהפכו עכשיו להיות העוגיות החביבות עלינו או משהו שתמיד יהיה אצלנו בבית, אבל כן, מצאנו ערגליות שאנחנו מסוגלים לאכול בלי להרגיש בני 8.