אנחנו רואים אותה מדי שבוע בפריים טיים כמתמודדת "בייק אוף ישראל" (שני ב-21:00, ערוץ 12), אבל בחיים עצמם סמדר שחר היא הרבה יותר מזה. בצהריים היא עובדת עם הילדים בצהרון, בין לבין מנהלת עסק למכירת עוגות ראווה, הציור והאמנות הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלה ובפנים היא בכלל מחזיקה בחלום שירה ישן. "גדלתי בבית שאמא שרה כל היום", היא מספרת בריאיון ל-mako, "אז אני מחוברת לשירה ולמוזיקה, היינו שומעים תקליטים בבית בלי הפסקה. לא נעים לי להגיד, לפעמים זה גם היה יכול להיות שימי תבורי – היום אני כבר לא מתביישת, אבל פעם התביישתי".
המוזיקה, יחד עם האהבה הגדולה לתחום הבישול והאפייה, הפכו את המשפחה של שחר לקרובה מאי פעם. היא הקטנה מבין שלוש אחיות, גליה, מאמנת לאורח חיים בריא ונירית, מורה בבית ספר יהודי בארה"ב. למרות המרחק, הן שומרות על קשר הדוק ותומכות אחת בשנייה, במיוחד בשנים האחרונות, בהן שני ההורים הלכו לעולמם. "עם כל החוסר הזה של אמא ואבא, הן תמיד יקשיבו לי ויתנו לי את העצה הטובה. בכל זאת, אני הילדה הקטנה של הבית. הקשר הוא קשר בדם, זה מה שנשאר. נכון שיש דודים, אבל כשאני רוצה לבכות או לדבר, זה קודם כל אחיות שלי".
איך נראים המפגשים המשפחתיים שלכם?
"זה קטע קצת עצוב מה שאת שואלת עכשיו, כי אצלנו השולחן הוא פאר, לא דומה לשום בית שהכרתי או שאני לפחות ראיתי. הכל מוגש בצורה אסתטית מעבר לטעם המטורף, והשילובים הנכונים של הדברים, הכל מאוד מוקפד. אבל מאז שהוריי נפטרו, בעצם מאז שאמא שלי נפטרה, כי עם אמא עוד שמרנו על השולחן ועל הקידוש, אבל מאז שאמא שלי נפטרה מאוד קשה לי בסופי שבוע, וממש ממש קשה לי להרים את ארוחת שישי הזאת, עם המפה הלבנה ועם הקידוש".
זה זיכרון כואב מדי?
"זה מזכיר לי את אבא שלי ואת אמא שלי בשולחן שלא יהיה יותר. אבא שלי נפטר לפני 10 שנים ואמא לפני שלוש, זה מאוד טרי, עכשיו בשבועות זה יהיה שלוש שנים לאמא שלי וזה מדמם, זה כאב מאוד קשה. כל האהבה שלי למטבח זה מאמא. אני גדלתי על השיש, עם אמא שיד אלוהים נגעה בה. אני זוכרת שכילדה הייתי הולכת בתור מלצרית לאירועים שהיא עשתה, היה לה קייטרינג עם אוכל ביתי".
>> לייק לעמוד הפייסבוק של "בייק אוף ישראל" כבר עשיתם?
מה היא הייתה אומרת על "בייק אוף"?
"זה כאב מאוד גדול שהיא מחמיצה את כל החוויה הזאת, כי בטוח שהיא הייתה צוחקת איתי והיינו מתגלגלות מצחוק. אמא שלי ואני זה היה צחוק עד פיפי, אי אפשר היה לעצור. על הפרק השני שהופעתי בו היא הייתה כועסת עליי מאוד, איך אני עושה בושות כאלה, שהתעקשתי להביא שתי מנות במקום אחת מלוחה. אז להתעלות על הפחדים, להתעלות על הלחץ ולתת פייט, מה זה פה? אבל אני חושבת שהיא הייתה מאוד גאה בי".
גם המשפחה גאה בך?
"הם מאוד גאים בי, כולם מאוד מפרגנים. אני פשוט לא יכולה לתאר במילים את התגובות של האנשים, החום האנושי הזה, הישראלי שמרשה לעצמו להגיד הכל והחיבוק הזה. אומרים לי 'את עושה את התכנית', 'את המצחיקולה' ועוד כל מיני. אני בן אדם אופטימי. האמת שאני גם בן אדם קצת חולם. זאת אומרת שלפעמים מדברים אליי ואומרים לי: 'הלו, אנחנו מדברים אלייך', אז זה חלק מהשקט שלי".
איך זה מסתדר עם הלחץ של התכנית?
"זה לא מסתדר, כי שם אסור לך לחלום. זה היה מאוד קשה לי הרגעים האלה שאסור לך לעצור לרגע, ואתה חייב רגע את פסק הזמן. אז לשיר נגיד זה חלק מההתנתקות. אם לא הייתי קונדיטורית, הייתי זמרת. הבעיה שלי היא שאני חירשת באוזן אחת והשמיעה שלי פוגעת בחוש הקצב, אני יכולה לא להיות בקצב רק בגלל השמיעה. זה מולד, ממש מינקות. אני חושבת שזה חלק ממה ששומר לי על השקט הנפשי שלי, שלפעמים אני לא שומעת ויותר טוב. גם אבא שלי היה ככה. יש כאלה שיכולים להגיד: 'את מפספסת', אבל אני יכולה להגיד שזה שומר לי על הבריאות ועל השקט שלי".
"בכל זאת, זקנת השבט"
אם במשימות הסולו יכלה שחר להתנתק מפעם לפעם עם שיר כזה או אחר, אז במשימת הזוגות בפרק האחרון דווקא התקשורת עם הקולגה שצוותה לה, אור שפיץ, הייתה חשובה יותר. "הייתה לנו תקשורת מצוינת מהמשימה הראשונה, אבל שם חילקנו את הדברים וזאת הייתה טעות, כי היה אפשר לעזור. בשנייה אמרנו שאני אעשה את הפטיפורים והיא תעשה את העוגה, אבל עדיין אנחנו נעזור אחת לשנייה ונקדם תהליכים".
"חבל שלא השכלנו לעשות את זה במשימה הראשונה, כי בסוף שמעת את אסטלה, היינו המצטיינות אם היינו מגישות את המנה הרביעית. לא נעים, ובאמת אני שומרת על ענווה, אבל אחרי שראיתי את הפרק, ואני גם זוכרת שטעמתי את כל הדברים של כולם, זה נכון. חבל שלא היה לנו משהו רביעי".
את מסכימה עם ההערות של השופטים בתכנית?
"אני מאוד לוקחת מהשופטים ומהביקורת שלהם, אני אוהבת לקבל ביקורת כי משם אני צומחת. אם משהו פחות מתאים ואני פחות מקבלת, אז אני שמה אותו בצד, ואם זה מוכיח את עצמו אז הרווחתי טיפ לחיים בסה"כ".
מה עם שאר המתמודדים, איך האווירה מאחורי הקלעים?
"האווירה מדהימה, אני חושבת שיש לנו נבחרת באמת מדהימה, וחברויות טובות. לא הייתה תחרות בסך הכל. הגשנו לפעמים מנות דומות, נגיד ברולדות, הרולדה של תום הייתה ויזואלית דומה מאוד לרולדה שלי, אבל כל אחד בדרכו והדיוקים שלו".
עוד ב"בייק אוף ישראל":
- אהבה מביס ראשון: מה מצפה לנו בפרקים הבאים של "בייק אוף ישראל"?
- הקינוח המושלם: האהבה החדשה של אושרי אוחיון
- אין מילים: שני קידר כהן הרימה מימונה וואו
נראה שלקח לך קצת זמן לפרוח, למה לדעתך?
"תראי, מה שהיה בפרק השני מבחינת מה שהכנתי זה קטסטרופה. פשוט לא הבנתי שהתנור לא עובד ודקה לפני סוף המשימה הוצאתי את העוגה מהתנור, שפכתי מעל גנאש, שפכתי שמנת מתוקה והדבקתי לעוגה ממתקים - העיקר להוציא מנה. זאת באמת הייתה טרגדיה מטורפת של טעויות. אז לגמרי לקח לי זמן להסתגל למטבח, לקלוט שם מי נגד מי, איך התנור עובד וגם להשתחרר מהלחץ. בכל זאת, החבר'ה שם הם חבר'ה צעירים, כולם שם פייטרים רציניים, הייתי זקנת השבט".
"בייק אוף ישראל": ימי בשני ב-21:00, קשת, ערוץ 12