מדי כמה שנים הרעיון של קזינו באילת עולה כרעיון שיכול להציל את העיר הדרומית. בימי הקורונה והסגרים הממושכים, בנוסף לסגירת נמל התעופה בתוך העיר ומחירי המלונות המאמירים, מצבה של אילת מעולם לא נראה רעוע כל כך.
ראש העירייה כבר מזהיר תקופה ארוכה שהעיר תגיע ל-80% אבטלה אם המצב הנוכחי ימשיך, ועל כן קזינו נשמע כמו פתרון מצוין להזרמת כסף, תיירות והשקעות לאילת.
עיריית אילת לא מקדמת תכנית לבניית קזינו בזמן הנוכחי, כי אם תכניות אחרות שיעזרו לפתח ולשקם את העיר אחרי הנזקים הקשים שסגירת בתי המלון הממושכת, בזמן השיא של הקיץ, גרמה לה, אבל בהתבטאויות שונות אמר ראש העיר, מאיר יצחק הלוי, כי הוא תומך בהקמת קזינו בעיר.
האם המחיר החברתי שווה את זה?
"לישראל יש יכולת להפוך לגורם מוביל בתחום הקזינו בעולם", מספר ד"ר יונתן פרימן מהמחלקה למדעי המדינה באוניברסיטה העברית, "יש המון ישראלים ויהודים שנחשבים לעילית של תחום הקזינו וכיום מייצרים קזינו במקומות אחרים בעולם כי בהן מותר. הקזינו באילת יכול להפוך לקזינו השלישי המשמעותי בעולם, אחרי לאס וגאס ומקאו בסין".
מבחינה כלכלית קזינו יכול להועיל רבות לאילת, לפי ד"ר פרימן. "הוא מייצר מקומות עבודה בכמה מעגלים – גם בנותני השירות לקזינו כמו תיירות, אוכל והסעות. ייצור מקומות העבודה של הקזינו יכול לחסוך כסף למדינה בכך שהוא לוקח מובטלים והופך אותם למשלמי מיסים".
"ההכנסות מהקזינו יכולות לשפר אספקטים רבים בעיר התיירותית", ממשיך פרימן, " הוא יכול להיות מנווט לפרויקטים של השכלה גבוהה ולהביא ליותר אנשים בעלי תארים אקדמיים, ובנוסף יכול לשפר את טיב בית החולים 'יוספטל' – שכיום לא מצטיין ברמתו ותושבי אילת צריכים לנסוע לבאר שבע או ת"א כדי לקבל טיפול רפואי ראוי. זה לא חייב להיות ככה".
המחקרים המשמעותיים שבוצעו בנושא הקזינו נעשו לבקשת ממשלת ארה"ב, שביקשה להבין מהן השפעות הקזינו על ערים כמו לאס וגאס ואטלנטיק סיטי. "המחקרים הראו שיפור כלכלי משמעותי של העיר, גם במקרים כמו אמריקנים-ילידיים, שקופחו באופן קשה ע"י ממשלת ארה"ב וכשפתחו קזינו בשטחם מצבם הכלכלי השתפר משמעותית", אומר ד"ר פרימן.
"הקזינו משפר את איכות הסביבה במקום בו הוא נמצא", ממשיך פרימן, "יש יותר תקציבים לעיר וזה משפר את איכות חיי האזרח בנושאי תחבורה, תשתיות, פארקים ובחייו הכללים של האזרח".
המחיר הכבד של נגישות להימורים
עם זאת ,לא ניתן להתעלם מהבעיות החברתיות והמוסריות הקשות שקזינו יכול להביא עמו לישראל – חוסר הנגישות והפתיחות לקזינו עוצר רבים מלהיחשף ולהתמכר להימורים. "נכון שזה יכול להכניס כסף למדינה, אבל צריך לקחת בחשבון את האוכלוסייה שתיפגע – האנשים החלשים יותר יגיעו לקזינו ויכולים להפסיד הרבה מאוד כסף", מספרת אורית אופיר אלדר, מנהלת מרכז אופיר לייעוץ וטיפול בהתמכרויות.
לפי אלדר, הקלות והנגישות בקזינו שיוקם בישראל תגרום לאנשים נוספים להיכנס למעגל ההימורים. "אני מכירה אנשים רבים, עורכי דין ואחרים שמאוד חשובה להם התדמית שלהם ולא ילכו להמר במקומות לא חוקיים. אם הקזינו יהיה חוקי הם עלולים להיכנס אליו ולהמר הרבה יותר".
"התמכרות להימורים היא מההתמכרויות הקשות ביותר שיש", ממשיכה אלדר, "אדם יכול להמר בלילה ולהפסיד את כל הכסף שיש לו וגם שאין לו, ואז לחזור הביתה כאילו כלום לא קרה. זו התמכרות שפוגעת לא רק במהמר אלא בכל הסביבה שלו, ויכולה להרוס משפחות".
"אני פוגשת את המשפחות ורואה את ההשפעה של ההתמכרות הקשה הזו. הגיע אליי סיפור של אישה שקמה בבוקר, דפקו לה בדלת וסיפרו לה שבעלה הפסיד את הבית בהימורים ויש לה 24 שעות לצאת ממנו. אני חוששת שקיום הקזינו יכול להשפיע לרעה על משפחות רבות".
"בהחלט ייתכן שבניית קזינו בישראל היא בעיה מוסרית ואפילו בעיה דתית, שכן ההלכה מתנגדת להימורים", מוסיף ד"ר פרימן, "אך אותם מחקרים של ממשלת ארה"ב לא מצאו קשר מובהק בין קיומו של קזינו לבין עלייה בהתמכרות להימורים. לרוב, אנשים שמכורים להימורים גם מכורים לדברים נוספים – אלכוהול, סיגריות וכו' – כך שלא ברור אם הקזינו הוא זה שדרדר את חייו. המחקר גם לא מצא קשר בין קזינו לאלימות, התאבדויות או פשע".
עם זאת, גם ד"ר פרימן וגם אורית אופיר אלדר מסכימים כי החקיקה בנושא היא זו שתביא להצלחה או כישלון בפרויקט הקזינו. "הרגולטור יצטרך להסתכל על מקרי בוחן, ולדאוג שהכסף מהקזינו ייכנס קודם כל לאילת ולסביבה ויפתח את איכות החיים בעיר", ממשיך פרימן. "המדינה צריכה לדאוג שהחלשים לא יגיעו כדי להמר בקזינו אלא כדי לעבוד בקזינו".
"לצערי, איני סומכת על הרגולטור הישראלי שידאג למנוע מהחלשים בחברה להמר ולהפסיד את כספם", אומרת אלדר, "אנחנו צריכים לקחת אחריות על האנשים החלשים שייפגעו כתוצאה מקיום הקזינו הזה, ויהיו לא מעט כאלו אם הוא יהיה חוקי".