לא פשוט להיות זהר לבקוביץ בימים אלו. בפוסט שפרסמתי 24 שעות לפני השיחה איתו, שאלתי את עוקבי מה היה מעניין אותם לדעת על היזם. לא צפיתי את מבול ההודעות שהגיע לאחר מכן. לפחות 20 אנשים שלחו לי פיצ'ים לסטארטאפים בהודעות פרטיות, והרבה אחרים ביקשו שאקשר אותם כי יש להם: "רעיון ענק שהוא חייב לשמוע". בכלל, נראה שההתעניינות סביבו, במיוחד עם עליית התוכנית "הכרישים", שחזרה לעונה שלישית, רק הולכת וגדלה משנה לשנה.

לבקוביץ, מבחינתו, מסתדר מצוין עם התהילה החדשה, שחצתה את גבולות עולם העסקים. "זה מאוד נחמד שמכירים אותך. בגלל שאני יוצא קשוח בתוכנית, למרות שאני 'מאמי', אנשים מאוד מופתעים שאני נחמד. אבל ברצינות - התגובות מאוד מפרגנות, אנשים מאוד אוהבים את התוכנית. זה ממש נראה שאנשים מנסים להפיק מהתוכנית הזו איזשהו ערך.

"בבני ברק אני בכלל כוכב ברמה של בילי אייליש. אני שותף במיזם קמא-טק (מיזם לשילוב חרדים בהייטק, אנ"י), והם לומדים יזמות מהתוכנית הזאת. אין להם טלוויזיה אבל הם מכירים את הכל בעל פה. הם משננים את זה כמו שהם משננים את התלמוד. אנחנו באמת עושים אימפקט בפריפריה: גם החברתית וגם הגיאוגרפית. אני תמיד טוען שהעלייה הבאה שתציל את ישראל היא מבני ברק ונצרת, ואם לא נשלב בהייטק את החרדים והערבים, אבוד לנו".

אתה מצליח ללכת ברחוב בלי שיבקשו ממך כל רגע כסף?
"יש תמיד את הנהג מונית שרוצה שנקים יחד דוכן חצ'פורי בניו יורק", הוא מחייך. "רוב האנשים שניגשים אלי נחמדים מאוד. כמובן יש את אלו שאין להם גבולות, שרואים אותי מבלה עם המשפחה או עם בת הזוג במסעדה, ניגשים ואומרים: 'אני לא רוצה להפריע לך, רק להתייעץ לגבי רעיון'. אבל בגדול אני מברך את זה. יוצא לי להיפגש עם אנשים מעניינים ולשמוע רעיונות מעניינים, שבחלקם אני משקיע".

אני מסתכל האם אני רוצה לשבת עם היזם על בירה בכיף

עוד נגיע לתשובה לשאלה איך תגרמו ללבקוביץ להשקיע בכם, אבל לפני כן קצת רקע למי שעוד לא מכיר: זהר לבקוביץ נולד ב-1971 בקיבוץ דפנה. כמה שנים טובות לאחר מכן, הוא הוכתר כיזם השנה בקליפורניה. הוא ייסד והוביל מספר חברות סטארט אפ. האחרונה שבהן, חברת אמובי, שמכרה שטחי פרסום במובייל, נמכרה באקזיט ענק של כ-340 מיליון דולר. חלק לא קטן מהכסף הגיע לכיסו של לבקוביץ, אם כי הוא מסרב לפרט כמה בדיוק.

מאז לבקוביץ לא עוצר, וכיום מוביל את חברת "לייט" (L1ght) , שנלחמת בסכנות הניצבות בפני ילדים ברשת האינטרנט וברשתות החברתיות. לבקוביץ משקיע בחברות טכנולוגיה בעמק הסיליקון ובישראל, ומשמש מנטור ליזמים. חברות בהם השקיע הונפקו בשנה האחרונה בעשרות מיליארדי דולרים. בשעות הפנאי הוא משמש גם כנשיא המועדון של קבוצת הכדורסל הפועל גליל עליון.

משהו מההשקעות בתוכנית כבר הצליח?

"בגדול אני לא אוהב לדבר על ההשקעות שלי", הוא הוא מתחמק באלגנטיות מהשאלה. לבסוף הוא נכנע ומסכים לנדב את פרט המידע העמום הבא - שאחת מההשקעות שלו בתוכנית הצליחה הרבה מעבר למשוער.

אחרי 3 עונות, אתה מזהה יותר בקלות מיזמים שעתידים להצליח?
"אין לאף אחד כדור בדולח. סטטיסטית, רק  אחד מתוך 100 סטארטאפים יצליח. נורא בא לי להגיד לך שאני לומד מכל השקעה לא מוצלחת שאני עושה אבל, אני באמת לא יודע מה יתפוס. יש מיזמים שהשקעתי בהם ונסגרו, ויש מיזמים שלא השקעתי בהם והתפוצצו".

"הגיע בחור עם אפרו וכלב וסיפר שהוא רוצה למכור פרות וירטואליות. צחקתי עליו. אחר כך הוא הקים חברה שנקראה על שם הכלב. היא המציאה את הלהיט פארמוויל ונמכרה בתחילת השנה ב-12.7 מיליארד דולר"

כדוגמה, לבקוביץ נזכר בבחור עם תסרוקת אפרו וכלב ביד שהגיע למשרד שלו בעמק הסיליקון וסיפר שהוא רוצה למכור פרות וירטואליות באינטרנט.

"ברור שצחקתי עליו. ואז הוא הקים מיזם שקראו לו זינגה - על שם הכלב. החברה הזו  הידועה בעיקר בתור זו שהמציאה את להיט המובייל 'פארמוויל', נמכרה בתחילת השנה ב-12.7 מילארד דולר".

זהר לבקוביץ (צילום: מתוך "הכרישים",  קשת 12  )
"בבני ברק אני כוכב ברמה של בילי אייליש" | צילום: מתוך "הכרישים", קשת 12

אז בפעם הבאה תשקיע בפרות וירטואליות?
"החוק שלי הוא לא במה להשקיע אלא במי. אני רוצה לעבוד עם אנשים שיש להם סט שלם של ערכים. שיהיה לי נעים לעבוד איתם, חשוב לי אנשים שמגיעים להקשיב וללמוד. אין לי גם כוח לאנשים ארוגנטיים שמסתכלים עלי כאילו אני הכספומט שלהם וחושבים שהם יודעים הכל - לא אתם לא יודעים הכל כי אפילו אני לא יודע הכל. רעיון, מקורי ככל שיהיה- כולם יכולים לבוא ולעשות לו פיבוט. מבחינתי כשאני משקיע בסטארטאפ, אני מסתכל על האם אני יכול לשבת לבירה עם היזם או היזמת ולשתות בירה בכיף - אם לא, אני לא רוצה את ההשקעה הזו. החיים קצרים מידי לשמוקים".

הלוואי שיהיה בהייטק משבר בקרוב

כשלבקוביץ פותח את הפה, כדאי מאוד לעמוד בקצב שלו. הלשון החדה והשנונה שלו סיפקה לא מעט ציטוטים בלתי נשכחים בעונות הקודמות של הכרישים, כמו גם ברשתות החברתיות, שם הוא פעיל מאוד ושוטח את משנתו.

משפטים כמו: "אמרת שאתה רוצה להגיע לאמריקה. כאמריקאי אני ארשה לעצמי רגע לייצג את ארצות הברית ולהגיד: אמריקה לא מחכה לכם", ו- "אתם בחרתם את המנכ"ל הלא נכון. מנכ"ל זה מפקד, סטארט-אפ זה להיכנס למלחמה. אני לא הייתי הולך אחרי מפקד שלא אומר: 'אחריי!', אלא אומר: 'רוצו אתם פנימה, תתפוצצו על המוקש וספרו לי איך היה'", שלחו לא מעט יזמים לחשב מסלול מחדש.

אתה פעיל המון ברשתות החברתיות. אני רואה שאתה מייעץ שם להמון יזמים, ואף מציע לחלק להיפגש איתך, גם אם לא נראה שיצא מזה משהו. למה בעצם?
"יש יזמים שאני מתלהב מהרעיון שלהם ורוצה לבחון את זה כהשקעה אמיתית ויש כאלו שאני נפגש איתם, כשברור לי שהם 'יוזמים למגירה' שאיתם אני נפגשת בניסיון לעזור להם לתת להם כיוון. לפני שבוע למשל נפגשתי עם חייל שהשתחרר מסיירת גולני והתלבט מה לעשות עם המשך חייו. אין לי במה להשקיע בו, אבל אם אני יכול לשבת אתו חצי שעה ולתת לו כיוון - אז למה לא בעצם?"

זהר לבקוביץ (צילום: מתוך "הכרישים",  קשת 12  )
"תעשיית ההיי טק מושכת המון "אוכלי פירורים" | צילום: מתוך "הכרישים", קשת 12

 אתה נפגש עם כל אחד שמבקש?
"לא. אני לא חייב לאף אחד כלום. זה מאוד תלוי בתקופות אבל בגדול כדאי מאוד שזה יהיה דרך מישהו שאני מכיר. אם אני עכשיו אפגוש עם מישהו ואמליץ עליו לקרנות- הם יפגשו אתו כי הם סומכים עלי, גם אם לא יצא מזה כלום. אז אותו הדבר, אם מישהו שהשקעתי בו ימליץ עליך, או חבר טוב מהתעשייה - זה יהיה הכי טוב. זה די דומה לקרנות. גם שם הם יפגשו רק אם מישהו מבפנים ימליץ עליכם, כי הם מקבלים עשרות פניות ביום ויושב איזה אנליסט מתחיל ומסנן".

רק כשבניגוד לקרנות, לבקוביץ נפגש גם עם כאלו שפונים אליו בעצמם. "פונים אלי אינסוף אנשים אבל לא משנה כמה אנשים יפנו אלי - יש דמויות שפשוט יתפסו את העין. פנה אלי למשל יזם, שהדפיס על קאנבס קטן את אחד המשפטים שאני הכי אוהב לומר של גארפילד. זה היה מקורי והוא הצליח למשוך את תשומת ליבי. מצד אחד זה נורא קיטשי, אבל מצד שני - הוא טרח ללמוד מי אני באמת".

כמה פונים אליך בפייסבוק?
"המון. אבל שוב - זה ניסוח ההודעה שלהם שתופס לי את העין, איזה קריצה הומוריסטית שבא לך לפגוש".

עם מי לא תיפגש?
"הכי גרוע זה אינטרו (היכרות. אנ"י) מהאדם הלא נכון. כל מיני מאכערים למיניהם, שכל יום מצלצלים ומציגים לי סטארטאפ אחר, בלי להבין מה אני מחפש- אני אשליך את זה על היזם ולא אסכים להיפגש. גם אנשים שבטוחים שאני חייב להם משהו, או שפונים בצורה לא מכבדת- אני לא אפנה להם זמן. התקשרה אלי השבוע מישהי וביקשה להיפגש. בדיוק הייתי עם הבת שלי בביקור אצל הרופא ועניתי לה שלא מתאים כרגע לדבר, והיא מוזמנת לשלוח לי מייל. במייל היא כתבה: 'זה שהצלחת פעם אחת בחיים לא אומר שמותר לך לזלזל באחרים'. היא השיגה את הטלפון הפרטי שלי, לא שאלה אפילו אם יש לי זמן והתחילה ישר להציג את עצמה, ואחר כך המייל. אין שום סיכוי שאני ארצה להקשיב לה. בקיצור יחסי אנוש בסיסיים. אני לא עובד אצל אף אחד".

"התקשרה אלי השבוע מישהי וביקשה להיפגש. בדיוק הייתי עם הבת שלי בביקור אצל הרופא ועניתי לה שלא מתאים כרגע לדבר, והיא מוזמנת לשלוח לי מייל. במייל היא כתבה: 'זה שהצלחת פעם אחת בחיים לא אומר שמותר לך לזלזל באחרים'"

אז אתה נגד תרבות המנטורים והפיינדרים?
"תעשיית ההייטק, כשהיא כל כך גדולה – כולם רוצים להיות חלק ממנה. זה מושך המון 'אוכלי פירורים' בלי לתת באמת תמורה. אין לי בעיה שאיזה פיינדר (מתווך השקעות. אנ"י) יעזור לך לגייס כסף ולנסות להגיע אלי, אבל פיינדר טוב למד את החברה שלך והוא יודע באמת איך להציג אותך, ועוזר לך להתכונן לפגישה - על זה מגיע לו תמורה".

"מצד שני יש לי בעיה עם אנשים שבחיים לא הקימו חברה או יודעים איך נראית אחת כזו, ופשוט אומרים לך: 'סבבה יש לך רעיון - אנחנו נעזור לך', ואז אני מקבל בתור משקיע אי-מייל קר, וזורקים את המצגת שלך מבלי שביקשתי. הם למעשה שורפים אותך. גם על תנאים אפשר ורצוי להתווכח. אם הפיינדר עשה עבודה טובה- קבל אחוז מהסיבוב, אבל יש כאלה שדורשים 5- 10 אחוזים שזה מופרך. יש מישהי שכתבה לי פעם: 'כמקובל בשוק'. איזה שוק? שוק רמלה לוד אולי".

זוהר לבקוביץ' גליל עליון (צילום: גיל נוימן)
הפועל גליל עליון. החזר השקעה מדהים | צילום: גיל נוימן

ומנטורים?
"אין לי בעיה אם אדם מקצועי, השאלה מה זה אדם מקצועי. אורי לוין לדוגמא (יזם סדרתי וממייסדי וויז, אנ"י) אוהב מאוד לעזור לסטרטאפים ויש לו המון ניסיון. אני בחיים לא אגבה כסף על פגישה או מניות. אם אני ארצה מניות אני אשקיע. אנשים שאין להם ניסיון וגובים כסף - הם לא מנטורים בעיני. ידעת שיש היום מסלולי הכשרה למנטורים? ילד בן 25 עם אפס ניסיון, אין לו מושג בכלל איך נראית חברה, יושב ועושה קורס חודשיים בלהב ואומר לאנשים: 'תעשו כך וכך'. על סמך מה, אחי?"

איך אתה בוחר במי להשקיע?
"אחרי שאני שומע את הרעיון, אני מסתכל על היזמים מולי. חשוב לי מאפיינים אישיותיים. שיהיו אנשים שנעים לעבוד איתם. אני גם מחפש את האש בעיניים והמוטיבציה. אדם שנכנס בשביל הכסף הוא לא אדם שאני ארצה להשקיע בו, כי סטארטאפ זה כמו רכבת הרים, ויהיו המון מקומות בדרך שיכולים ליפול בהם. אם היזם לא מחויב לרעיון, ולא מחפש לפתור משהו שמפריע לו - רוב הסיכויים שזה לא ילך והוא יוותר באמצע. ואני לא אשקיע ברעיון כזה - מוצלח ככל שיהיה.

"שנית, אני אשאל את היזמים מה הם עשו בשנה האחרונה כדי לקדם את הרעיון שלהם. אם הם יגידו לי שהם בעיקר ישבו וחקרו ודיברו עם סבתא שלהם שאמרה להם שזה רעיון מצוין - אין לי מה לעשות. החיים קצרים מידי. מצד שני אם יהיו כאלה שיבואו ויסבירו לי מה הם עשו, ואיך הם נכשלו פה או שם ומה הם למדו מזה הרבה יותר מדבר אלי".

אז אתה מעדיף אנשים שלקחו סיכון על פני כאלו שישבו ועשו בדיקות ולא יצאו לדרך לפני שהם בטוחים ב-100 אחוז בהצלחה?
"הרבה פעמים אני אשאל  יזמים: ' אוקי, זה הרעיון, ומה אתם עושים איתו'? ואם הם מתחילים להגיד- תשמע, לא עזבתי את העבודה, בא תשקיע בנו קודם ואז נעזוב. ואני שואל את עצמי למה? אם הם לא מוכנים לקחת סיכון- למה שאני אקח?

אז הסיכוי לקבל ממשקיע השקעה היא רק אם הוא יעזוב את העבודה שלו?
"הדרך הולכת להיות מאוד קשה ותמיד גוגל יציעו יותר כסף. אני רוצה לדעת מה היזמים סיכנו כדי לדעת אם שווה להשקיע בהם, ושלא יברחו לי באמצע הדרך. תראו לי שאתם מוכנים לסכן משהו. וזה אומר גם כסף. אני מבין מי עומד מולי גם בדיונים על השכר למשל.  אם יבוא אדם שאשאל אותו כמה הוא מצפה לקבל, והוא יגיד לי - אני בפחות מ- 50,000 שקלים לא בא, אז אני מחייך ואומר: 'אנחנו לא בראיון עבודה, ומוותר".

תלמידים עם מסכות (צילום: חן לאופולד, פלאש/90 )
"הופתעתי שלמורים באמת אכפת" למצולמים אין קשר לכתבה | צילום: חן לאופולד, פלאש/90

הדבר השלישי שלבקוביץ בוחן יזמים עליו הוא מה קורה ביום שאחרי. "כשאני שואל יזם: 'אוקי, הנה הכסף. מה אתה הולך לעשות אתו מחר בבוקר'? אם היזם לא יודע - זה מדליק נורא אדומה. כי זה סימן שהוא לא באמת מאמין שהוא יצליח לגייס כסף, ולכן לא באמת מאמין במיזם. ליזם אמיתי אין בכלל ספק שהוא יגייס כסף. אולי הוא לא תמיד יצליח מיד, אבל אין לו ספק מה בדיוק יקרה ביום שאחרי הגיוס".

אתה תשקיע ביזם שמגיע רק עם רעיון? או צריך כבר משהו שעובד?
"זה נורא תלוי מי עומד מולי, ומה הרקורד שלו. אם יזם היה מנהל בית חולים, ומגיע עם רעיון לאיזו תרופה שהפיתוח שלה עולה 10 מיליון דולר - אני לא מצפה שהוא יבוא עם מוצר מוכן, אבל יש לו רקורד, ועם הניסיון שלו והכסף - כנראה הוא יגיע לשם, ולכן אני ממש לא שולל. מצד שני אם מגיע אדם עם אותו רעיון אבל אין לו את הידע או הרקורד - אני אבקש ממנו הוכחת התכנות. אותו הדבר אם יגיע אלי מישהו שיש לו רעיון שיחסית זול להרים אותו באופן ראשוני, והוא יגיע אלי לבקש את הכסף - אני אתחיל לחשוד למה הוא לא השקיע אותו בעצמו והרים משהו שיכול להוכיח שהוא עובד".

אתה חושב שאנחנו כבר לקראת פיצוץ בועת ההייטק, וליזמים יהיה יותר קשה לגייס?
"העולם הוא גלי, ואם אנחנו עכשיו אחרי כמה שנים מפוצצות, הירידה ככל הנראה קרובה. אולי נראה תיקון קטן, אולי המלחמה באוקרינה תשפיע אבל אף אחד לא יודע. אני מאוד מקווה שיהיה יותר קשה לגייס כסף, כי שוק עם כסף קל הוא שוק נורא. הסטארטאפים הכי גדולים קמו בעתות משבר. החברות עם הרעיון הטוב תמיד יצליחו לגייס כסף, אבל בתקופות שפל - רק הם יצליחו לגייס. היום 2 ילדים שיודעים לאיית את המילה סייבר מצליחים לגייס 20 מיליון דולר- זה מזיק לכולם. קמים היום המון סטארטאפים רעים, עם רעיונות לא מספיק טובים. זה שגייסת עכשיו 20 מיליון דולר לא אומר שתצליח. זה בעיקר אומר שאתה כרגע מבזבז זמן לעצמך, וגונב עובדים ממקומות שצריכים. הלוואי שיהיה משבר בקרוב".

בתי ספר בקורונה בהינף פוסט

אם יש כיכר עיר וירטואלית בפייסבוק – לבקוביץ הוא ראש העיר שלה. בפרופיל שלו הוא כותב באופן שנון והומוריסטי את מחשבותיו, בעיקר על תעשיית ההייטק, על חוויותיו כמשקיע אבל גם על עניינים אקטואליים ופוליטיים.

הבעיה שלו, הרבה פעמים, היא שהפוסטים מתפוצצים והופכים לוויראליים, גם אם הוא לא ממש התכוון. בפברואר בשנה שעברה למשל, לבקוביץ ישב בביתו מיואש. בעוד שהממשלה אישרה את פתיחת המסחר, כדי להחזיר את המשק לפעילות, היא שכחה את ילדי החטיבות והתיכונים, וביניהם גם את בתו בת ה-13, אשר ישבה בבית במשך שנה שלמה ולמדה דרך הזום.

"הסיכוי לזכות בלוטו הוא יותר גבוה מלהצליח בסטארטאפ. אנשים לא מבינים שלאו דווקא עושים המון כסף מיזמות"

אז לבקוביץ עשה את אחד הדברים שהוא יודע לעשות הכי טוב, וכתב פוסט. "הקניונים נפתחו, המשק חוזר לעצמו, הלימודים לחלק מהילדים חזרו, הלימודים במגזרים אחרים לא נסגרו מעולם, ומה יהיה על הבני 12, 13, 14 שלנו? כלום לא יהיה. הילדים האלו לא מעניינים אף אחד", קבל, והכריז שהוא פותח כיתה בתוך קניון רמת אביב, בה הוא מתחייב להעביר כל יום שיעור על יזמות ומדעי המחשב".

כמה שעות אחר כך הוא מצא את עצמו מקים מערך שלם ל- 10,000 תלמידים מכל הארץ שהביעו עניין ללמוד אצלו מכל הארץ, כולל אפליקציה, מרצים אורחים, מקומות לימוד ואפילו שת"פ עם פיצה. "לא ניסיתי להילחם במערכת החינוך. ניסיתי למצוא פתרון לבת שלי", הוא סיכם את החוויה.

מה אתה חושב על מערכת החינוך בארץ?
"יש בעיות במערכת, אבל הפתיע אותי דבר אחד: למורים, לפחות לאלו שאני פגשתי - באמת אכפת מהתלמידים, והם מנסים במשאבים האפסיים שנותנים להם לעשות מה שאפשר. מנגד, אין הרבה מה לעשות אם מורים לא טובים, והם פשוט נשארים במערכת ומזיקים לה. הייתה לבת שלי מנהלת, שכשהתלוננו על זה שבית הספר לא באמת מחנך לערכים, היא השיבה לי: 'אני בית לימוד לא בית חינוך. אני מפעל לציונים'. או מקרה אחר בו סיפרנו לה מה קורה בקבוצות הוואטסאפ של הילדים, והיא אמרה שזה לגמרי עניין שלנו כי אנחנו בחרנו לתת להם טלפונים. זה היה שבוע אחרי שילד ביבנה התאבד".

תמונה מתוך "עמק הסיליקון" (צילום: באדיבות yes,  יחסי ציבור )
"ליזם אמיתי אין ספק שהוא יגייס את הכסף". תמונה מתוך "עמק הסיליקון" | צילום: באדיבות yes, יחסי ציבור

"לי יש הסכם עם הילדים שכל מה שקשור להשכלה ולימודים - הם יכולים לקנות. מעבר לזה אנחנו מטיילים המון ולומדים תוך כדי תנועה. כל יום שהם לא בבית ספר- עדיף"

ללבקוביץ יש 3 ילדים. לפני כשנתיים, הוא ואשתו איה שמואלי החליטו להפריד כוחות באופן רשמי והתגרשו לאחר כ-11 שנות נישואים. כיום הוא מתגורר ברמת אביב ג' וחולק משמורת משותפת על ילדיו.

מה אתה חושב שאנחנו כהורים צריכים לעשות כדי להבטיח שהילדים שלנו יתקדמו?
"קודם כל שמש, חום ואהבה. דבר שני זה לעודד את הסקרנות שלהם. לי יש הסכם עם הילדים שכל מה שקשור להשכלה ולימודים - הם יכולים לקנות. מעבר לזה אנחנו מטיילים המון ולומדים תוך כדי תנועה. כל יום שהם לא בבית ספר- עדיף".

אז אתה לא שולח אותם לחוגי תכנות?
"אני לא חושב שצריך בכלל חוגי תכנות. אני לא חושב שצריך להסליל אותם. לי היה מזל כי ההורים שלי אמרו לי תמיד שלא משנה מה אני אבחר לעשות - פשוט לדאוג שאני אעשה אותו טוב ואהיה מאושר".

סופר קלישאתי.
 "התפקיד שלנו כהורים זה להשאיר את כל הדלתות פתוחות כדי שהילדים יבחרו באיזה דלת הם רוצים להיכנס. חייבים לזכור דבר אחד: אף אחד לא יודע מה יהיה עוד 20 שנה. העולם משתנה. אז זה שתשלחי את הילד שלך עכשיו לחוג תכנות- 99 אחוזים שמה שהוא ילמד היום לא יהיה רלוונטי כאשר הוא יגיע לשוק העבודה. לכן ללמד ילד היום תכנות זה בזבוז זמן".

אתה מדבר המון על חשיבות המשפחה, ועוקץ את תרבות העבודה שנוצרה כאן בהייטק.
 "בואי נתחיל מזה שזה לא משנה אם אתה יזם או שכיר המטרה הראשונה היא המשפחה. יזמות היא לא ספרינט. זה מרתון של שבע שנים בממוצע. אתה לא יכול לרוץ מרתון בלי אוויר. גם בתור שכיר צריך לזכור שהעבודה היא לא הכל. אני באמת מקפיד בכל חברה שאני מעורב בה שהעובדים יצאו בזמן למשפחה. אני ממש לא רוצה שאחרי שנה העובדים שלי יחוו גירושין או יצטרכו פסיכולוג לילדים- זה דופק הרבה יותר. החיים שלך קודם, אחר כך העבודה. אני ממש לא מאמין בלהביא את הספר והכביסה והכל לעבודה- העיקר שתישארו".

אדם יצירתי לא יכול להיות סגור בחדר עם 4 קירות

איך נראה סדר היום שלך?
"אני קם בחמש בבוקר, עושה יוגה, ומסדר את המיטה, כי אחרת היום שלי יתחיל לא טוב", הוא עונה בציניות וצוחק. "אני קיבוצניק בנשמתי. אני עצלן. אני חושב שחלק מההצלחה שלי קשורה בזה. כל הזמן חיפשתי איך לייעל תהליכים שיגרמו לי לא להתאמץ, לכן אני לא חושב שסדר יום של יזם או מנכ"ל צריך להיות ישיבה במשרד. אני לא רואה את עצמי יושב ומנהל אנשים כמו מנכ"ל קלאסי. אני טוב בוויז'ן, ביצירתיות ובלמכור. בכל חברה שאני מקים אני דבר ראשון מביא COO (-chief operating officer- אדם שתפקידו לנהל ביום יום את החברה, אנ"י). כשהייתי מגיע לאמובי לביקור המנהל היה אומר לי: 'זוהר זה שאתה בארץ זה נחמד, אבל אל תבוא למשרד. אתה עושה לי באלגן'".

"אני קיבוצניק בנשמתי. אני עצלן. אני חושב שחלק מההצלחה שלי קשורה בזה. כל הזמן חיפשתי איך לייעל תהליכים שיגרמו לי לא להתאמץ"

אז מה אתה בכל זאת עושה?
"סדר היום שלי הוא לא קבוע. אני גרוש ולכן בימים שהילדים נמצאים אצלי אני מקדיש להם את רוב הזמן. בימים שלא, קצת הליכה, קצת חדר כושר, לקום ב-8:00 ולצאת להיפגש עם אנשים בעיקר בבתי קפה. אין לי כוח למשרד. היו לי תקופות שאפילו הייתי פוגש יזמים תוך כדי הליכה ליד הבית. את זה למדתי מחיים סדגר (משקיע בקרן הון סיכון סקויה, קרן שהשקיעה באמובי. אנ"י). יזמים עפים על זה. אני אומר להם: 'עזוב אותך מצגות. תספר לי על מה המיזם'.

"אדם יצירתי לא יכול להיות סגור בחדר עם ארבע קירות. שימי אותו בחוף הים - סיכוי גבוה יותר שהוא יצליח שם. כשהייתי בארה"ב הייתי נכנס לאוטו ונוהג שעות. נהיגה זה דבר אוטומטי ואתה יכול לפנות את הראש לדברים אחרים. אין לך הסחות דעת, אין לך אנשים מסביב. אני זוכר שיום אחד נכנסתי לרכב בבוסטון עם בעיה שהייתה לי ומצאתי את עצמי 8 שעות אחר כך בשיקאגו עדיין חושב עליה".

מה אתה עושה בשעות הפנאי? יש לך בכלל כאלה?
"אני הנשיא של קבוצת הכדורסל הפועל גליל עליון. בדיוק לפני יומיים עלינו לליגת על תוך שנה וחצי", הוא אומר בגאווה.

איך אתה מסביר את זה?
"הפועל היא כמו סטארטאפ. כל השנים בתור יזם שיחקתי מול חברות הרבה יותר גדולות וניצחתי. אז עם כל הכבוד למכבי תל אביב למשל - להפועל יש מוטיבציה שאין להם. אנחנו יותר מהירים, והרבה יותר רעבים. כשמכבי יושבת על תקציב של 120 מיליון שקל ואנחנו על תקציב של 7 מיליון, ה- ROI פר סל (החזר על ההשקעה, אנ"י) הוא יותר גבוה. מי שרוצה יותר הוא זה שיצליח - כמו בסטארטאפ".

10 טיפים שיגדילו את הסיכוי שלכם לפתוח סטארטאפ מצליח ולגייס כסף

  1. קומו בבוקר ותתחילו לעשות - "אל תתלבטו ואל תשקיעו את הזמן שלכם בלבדוק אם המים קרים, אלא תקפצו אליהם. כל הבדיקות שאתם עושים הם בזבוז זמן- אין לכם באמת מושג מה יקרה. יכול להיות משבר כלכלי או קורונה מחר בבוקר שתשנה את התמונה ולכן תתחילו לרוץ. יכול להיות שזה יצליח, יכול להיות גם שלא אבל לפחות לא בזבזתם שנה מהחיים שלכם לבדוק מה הסיכוי שהוא יצליח".
  2. תשקיעו את כל כולכם - "לכל היזמים הטובים שאני ראיתי יש נמרצות בעיניים. זה כמו התאהבות: אתה צריך להתאהב ברעיון שלך. לדבר עליו כל היום"
  3. אל תכנסו ליזמות בגלל הכסף - "כשאני יושב מול יזם ושואל אותו למה הוא החליט לעשות את מה שהוא עושה, והוא עונה לי שזה בגלל שיש לזה פוטנציאל להכניס כסף - אני פוסל אותו על הסף. סטטיסטית, הסיכוי לזכות בלוטו הוא יותר גבוה מלהצליח בסטארטאפ. אנשים לא מבינים שלאו דווקא עושים המון כסף מיזמות. יותר מזה- הולך להיות כל כך קשה בדרך, ואתם תיפלו כל כך הרבה פעמים, ובכל כך הרבה מקומות אתה כבר לא תאמין שאתה תראה כסף, עד כדי כך שמי שלא רוצה את זה באמת- הסיכוי שלו להצליח לא גדול".
  4. תקנו משהו שמפריע לכם - אם הסטראטאפ שלכם יגיע מתוך בעיה שזהיתם ואתם באמת רוצים לתקן אותה ולשנות, זה מיזם שלא משנה כמה קשה זה יהיה- האדם שהקים אותו לא לא ירים ידיים. לא חייב להמציא או לתקן משהו הרואי אבל אם המוטיבציה להצליח תהיה נכונה- זה אדם שיותר בטוח להשקיע בו.
  5. בנו תוכנית פעולה - "יזם שמגיע לבקש כסף ממשקיע, תמיד ידע בדיוק מה הוא הולך לעשות עם הכסף שיקבל. תהיה לו תוכנית פעולה מסודרת. אם לא תהיה לכם תוכנית- סימן שאתם לא באמת מאמינים שתצליחו לגייס, וכפועל יוצא, משקיע יכול להסיק מכך שאתם לא מספיק מאמינים במיזם".
  6. תהיו חברותיים - "לא בכדי בראש סטארטאפים מצליחים עומדים אנשים נעימים. הסיכויים שלכם להצליח בסטרארטאפ, ולהצליח לגייס תלוי הרבה פעמים באישיות שלכם. משקיע לא ייקח סיכון להשקיע על סטארטאפ שבראשו עומד אדם יהיר ולא חברותי".
  7. תהיו מוכנים לוויתורים כואבים - "אם זה ירידה בשכר או להתפטר מהעבודה. משקיע רוצה לראות שאתם מסכנים משהו לפני שהוא ייקח את הסיכון"
  8. תשקיעו כסף ביועצים מקצועיים - קחו עורך דין ורואה חשבון שייעצו לכם בתחילת הדרך. אתם רוצים להקים חברה שאתם מספיק מאמינים בה- תיפרדו מ -1,000 שקלים כדי לעשות את כמו שצריך.
  9. טיימינג - "הרבה פעמים מגיעים אלי יזמים, שגם אם הרעיון נראה מדהים, הטיימינג שלהם בחיים לא נכון, כי לא נראה שיש להם את כל הזמן והפניות להשקיע.אגב- זה לא אומר שהרעיון לא יצליח, פשוט הטיימינג שלי כמשקיע להיכנס להשקעה הוא לא נכון".
  10. אל תוותרו גם אם אומרים לכם לא - "כשהגענו לגייס כסף מסקויה (קרן הון סיכוי מהגדולות בעולם שהשקיעה באמובי. אנ"י), הגענו עם מצגת מזעזעת, והיחסים בין המייסדים לא היו נכונים מבחינת הגדרות תפקידים. המזל היחיד שלנו היה שבפגישה הראשונה נוצרה כימיה טובה. בסוף הפגישה הזו חיים סדגר אמר שהוא לא ישקיע בנו, מה שלא נפריע לי בערב לכתוב לו שאני מבין שזה לא יקרה אבל שאשמח להבין רק מה עשיתי לא נכון כדי ללמוד מזה. זה התחיל ביננו שיח, והוא נתן לי כמה טיפים ואז הצעתי לו להיפגש שוב. גם בפגישה הזו זה לא הלך אבל הוא המשיך לתת לי טיפים איך להשתפר ועל הדרך הכיר אותי יותר לעומק. שבועיים אחרי הלא הראשון, טסנו לארה"ב לפגוש את 16 השותפים שלו ולהציג את המצגת, שברובה הוא כתב יחד איתי. בסופו של דבר הם הסכימו".