ביום ראשון הקרוב יערוך "הרנטגן", הרב יעקב ישראל איפרגאן, את ההילולה השנתית לזכר אביו, רבי שלום איפרגאן. בניגוד לשנים קודמות ההילולה, שתתקיים במתחם אחוזת הקבר בנתיבות, לא תכלול טייקונים, סלבס נוצצים, קציני משטרה וצבא בכירים, או שרים וחברי כנסת. גם לא יהיו שם הופעות של זמרים מהשורה הראשונה, וטקס השלכת אלפי נרות לתוך כבשן האש, שנחשב לגולת הכותרת של האירוע, ככל הנראה לא יתקיים. הפעם ההילולה צפויה להיות צנועה בהרבה מהסטנדרט שהציב הרב בשנים עברו.
באתר האינטרנט של הרב, שלא עודכן זה זמן רב, אין כל אזכור להילולה הקרבה ובעיתונות הארצית, שם בעבר הייתה מפורסמת החגיגה, לא פורסמו מודעות. רק במקומון קטן בנתיבות אפשר למצוא מודעה קטנה על קיום האירוע, שהיה למפגן הכח העיקרי של חצר הרב. "זה מעיד יותר מהכל על המצב הכלכלי הקשה אליו הוא נקלע", מסביר ד', אחד ממקורבי הרב איפרגאן, "הרב עסוק מסביב לשעון בגיוס כספים לעמותה, כדי לשלם לאברכים ולרבנים שמפעילים את הכולל שלו. הוא חושש שהם ינטשו אם לא יקבלו את הכספים. מבחינתו קיום התורה זה הדבר הכי חשוב והוא יהפוך עולמות להשיג את הכסף הנחוץ".
רק לפני חמש שנים הרנטגן דורג כאחד מעשרת הרבנים העשירים בישראל, והונו הוערך על ידי פורבס ב-90 מיליון שקלים. סביב הרב אפשר היה למצוא את צמרת המשק הישראלי, עם שמות כמו נוחי דנקנר ושרי אריסון שהקיפו אותו וראו בו מורה רוחני ויועץ קרוב. מאז דברים השתנו, ובסביבתו של הרב ישנה תחושת משבר קשה. בחצי השנה האחרונה האברכים בכולל ורבניו אינם מקבלים את התשלומים שהועברו אליהם עד אז בדרך קבע, והעמותות שהוא עומד בראשן נמצאות בגירעון. איך קרה שאחד הרבנים המשפיעים בארץ הגיע למצב בו האימפריה שבנה מתנדנדת על סף קריסה?
"שאלת השאלות היא מה עשו בחצר שלו עם כל המיליונים שתרם נוחי דנקנר כשהיה בשיאו, ותרומות שאר אנשי העסקים. לאן הלך הכסף?" שואל איציק ג'רבי, תושב נתיבות ועיתונאי לשעבר שסיקר שאת תופעת החצרות בעיר במשך שנים ארוכות. האברכים הלומדים במוסדות של הרב נהגו לקבל מדי חודש 800 שקלים ממשרד הדתות וכ-1,200 שקלים נוספים מעמותת הרב, אך כבר קרוב לחצי שנה שחלקה של העמותה לא מגיע לתלמידים, שמספרם קרוב ל-200, וגם רבני הכולל אינם מקבלים את שכרם. בעל מקומון בנתיבות מגלה שלפני כמה חודשים אנשי הרנטגן פרסמו בעיתון אירועים שונים, אך הוא טרם קיבל את הכסף. "הם חייבים לי אלפי שקלים על הפרסומים", הסביר, "בעבר זו הייתה חצר מאוד עשירה, אבל אני יודע שהמצב שם לא משהו".
מדנקנר ועד טופז: כולם בתור לרנטגן
הרב איפרגאן, 51, נשוי ואב לחמישה, נולד בנתיבות, לאב שעסק בקבלה ובזוהר והיה מקורב מאוד לבאבא סאלי. הוא למד בישיבה, שירת בצבא כאפסנאי ובהמשך עבד באחד המפעלים בנגב, עד שבגיל 29 החל כוכבו לדרוך בעולם הרבני. כשאביו נפטר, הרב איפרגאן נכנס באיטיות לנעליו. שמו של היורש החל להתפרסם כשחסידיו הפיצו בשנות התשעים כי הוא סייע למשטרה בפענוח רצח הנערה חנית קיקוס, ועזר לאתר את מקום קבורתה.
השמועות על הרב הצעיר והמצליח עשו להן כנפיים בנתיבות ומחוצה לה. משפחות ביקשו שיגיע לבתי חולים על מנת להתפלל על יקיריהם, הוא הוזמן לתקיעת מזוזות במפעלים ובבתי עסק, ועוד ועוד זוגות ביקשו שישמש כסנדק בברית המילה או יחתן אותם. התיקונים הליליים שעשה ליד קבר אביו משכו אליהם אלפים שנשבו בקסמיו והאמינו ביכולותיו לחולל ניסים, לחזות מהלכים כמה צעדים קדימה ולחדור לגופו של אדם כמו צילום רנטגן, וכך לקבוע דרכי טיפול ושיקום למחלות שונות. מכאן הגיע שמו של הרב, שהודבק לו על ידי מקורביו, והביא לאלפי מאמינים שנסחפו אחריו. ביניהם היה גם נוחי דנקנר, איש עסקים מבטיח באותה תקופה, שהפך לאחד מחסידיו הגדולים ביותר. הטייקון הצעיר והעולה בזמנו לא ביצע אף עסקה מבלי שקיבל ברכה וייעוץ צמוד של הרב. הרנטגן הפך לאחד האנשים המקורבים ביותר לאוזנו של דנקנר, ונוחי מצדו היה אורח הכבוד בהילולות שארגן באחוזת קבר אביו. "היו עסקאות שבהן הרב הציל את דנקנר כשהטיל וטו על ביצוען, ומנע ממנו להפסיד מאות מיליוני דולרים", מתגאה אחד ממכרי הרב. היחסים בין השניים לא הסתכמו בעצות בלבד. דנקנר היה לאחד התורמים הגדולים ביותר של הרנטגן, ובין 2005 ל-2010 תרם לעמותות של הרב לפחות 20 מיליון שקלים.
בעזרת דנקנר איפרגאן הצליח להבקיע את החומה ולהפוך לרבם של בעלי ההשפעה. לפי דיווחים שרי אריסון נועצה בו לפני שרכשה את השליטה בבנק פועלים, הוא חיתן את מו"ל ידיעות אחרונות נוני מוזס, והוא שעמד מאחורי הרכישה של דנקנר את אי.די.בי. ההילולות של הרב הפכו לאירועי הון-שלטון מובהקים, ובחגיגות קודמות ניתן היה לראות בקהל את גדעון סער לצד ג. יפית, ובשנים מוקדמות יותר גם את אריאל שרון, משה קצב, זאב רווח ודודו טופז.
בשיא תהילתו, בשנת 2004, העיתונאי צביקה אלוש, כיום בעל משרד יחסי ציבור גדול, פרסם ספר על הרב, "סיפורו המופלא של הרנטגן". ב-2010 יצא "עיני רנטגן", סרט דוקומנטרי על הרב בבימויה של שרון כידון. "הרב היה בשיאו באותם ימים. כשהוא התחיל לארגן את ההילולות הגיעו אלפים מכל שכבות העם, ובעיקר בלטו בכירי המשק והמשטרה. כדי לקבוע תור אצלו לברכה או לייעוץ היה צריך לחכות שבועות. מאות צבאו על חדר קבלת הקהל כדי לזכות לכמה שניות של פרטיות אתו", סיפר מקורב לשעבר של הרב, "מה שקרה אז היה מטורף בכל קנה מידה. התורמים עמדו בתור כדי לתת כסף לעמותות, סייעו לבנות את אחוזת הקבר, את הכולל, בתי הספר וגני הילדים ולסייע לאלפי נזקקים. אבל עם הזמן אני ואחרים הבנו שאנשים שמקורבים לרב מובילים אותו לדרך שלא אהבנו, שהתמקדה יותר באנשים עשירים ופחות בעמך, אז החלטנו לזוז הצידה ולעזוב. נגעלנו ממה שראינו".
על העזיבה של כמה מחסידיו אומר אחד המקורבים: "נכון שהיו כמה עשרות אנשים שליוו את הרב מראשית דרכו, כשהיה אנונימי לגמרי, ועד לפרסומו, שעזבו את החצר ולא אהבו את העובדה שגורמים מסוימים השתלטו על אוזנו של הרב", הוא מודה, "אבל מבחינת הרב זו הייתה מכה קטנה בכנף. זה חרה לו מאוד אבל הוא המשיך הלאה".
בסיוע התרומות הרב בנה בתי ספר, גני ילדים וישיבה, וכסף רב זרם לעמותות שהקים. אך נראה שקריסתו הכלכלית של דנקנר לפני כשלוש וחצי שנים והחברות שבבעלותו השפיעה ישירות על חצר הרב ומוסדותיה. לאחר שהודח דנקנר מקונצרן אי.די.בי וירד מנכסיו, הקשר בין השניים אט אט התרופף. עם קבלת ההחלטה על הדחתו של דנקנר, אמר הרנטגן לזכותו כי "אין אנשים אצילים כמוהו" וכי "אין לי הסבר למה שקרה. יש דברים שהשם עושה ולא תמיד אפשר להבין". אך ב-2013 נוחי החמיץ לראשונה את הילולת הרב, ולאחר שנגזר עליו עונשו, נראה שהשניים ניתקו קשר כליל. לחתונת בתו של הרב בחודש מרץ, דנקנר כבר לא הגיע.
"באופן טבעי ההתמוטטות של נוחי פגעה קשות באימפריה הכלכלית של הרב ובכלל זה העמותות שהפעיל. לא הרגישו את זה מיד, אבל בשנתיים האחרונות הרבה פחות תרומות מגיעות לעמותות, יש קשיים בתזרים המזומנים של החצר", טוען מקורב לרב, "גם אלה שהיו במעגל סביב נוחי וניהלו חברות גדולות נעלמו ברובם, מה שהוריד באופן ניכר את ההכנסות".
מה הקשר כיום בין הרב לדנקנר?
"כמעט ולא קיים", טוען המקורב. "הם לא נפגשים ולא מדברים כמו בעבר. כל אחד עסוק בצרות שלו. נוחי במלחמת הישרדות והרב מתרוצץ מסביב לשעות לגרד כספים עבור העמותות".
בשנים האחרונות נראה שהרב התרחק מאור הזרקורים, אך מדי פעם אפשר לראות אותו באירועים מתוקשרים – ב-2015 היה הסנדק בברית בנה של ענבל אור, עוד לפני המשבר בעסקיה, והשנה הוא חיתן את חבר הכנסת אורן חזן בחתונת הענק שערך חבר הכנסת.
העמותה בגירעון, אבל שכר הבכירים רק עולה
בדוחות הכספיים ניתן לראות התאמה בין הירידת בהכנסות של עמותות הרב לבין שנות המשבר של דנקנר. הרב מפעיל שלוש עמותות. הראשונה והמרכזית, ברית שלום וחסד, תומכת בכולל לאברכים מצטיינים, בכולל המכשיר דיינות, בכולל חצות, בכולל קשישים ובכולל בעלי בתים. הכוללים פועלים במשמרות בכולל המרכזי של הרב, כך שלמידת התורה במקום לא תיפסק לרגע; עמותת "יד יהודית" מסייעת למשפחות שנקלעו לחובות ולמצוקה כלכלית; עמותת "קול יהודית" מפעילה בתי ספר לבנים ובנות וגני ילדים המחנכים על ערכי היהדות.
בשנת 2012, כשדנקנר היה בשיאו הכלכלי, מלגות לאברכים הסתכמו ב-5.33 מיליון שקל, סכום שירד הדרגתית עד שבשנת 2015 הגיע ל-3.4 מיליון שקל. מעיון בדוחות העמותות עולה כי בשנת 2013, שנת המשבר ש עמותת ברית חסד ושלום לקחה הלוואות של 1.6 מיליון שקל האמורות להיפרע עד שנת 2018. באותה שנה סך התרומות הגיע רק ל-633 אלף שקל כששנה קודם, טרם קריסת דנקנר, התרומות הגיעו לסך של פי שניים, ל-1.2 מיליון שקל. בעמותת יד יהודית התרומות שקיבלה בשנת 2014 צנחו לסך של 1.8 מיליון שקל לעומת 3.7 מיליון שקל בשנת 2013. ב-2015 סעיף זה הסתכם ב-987 אלף שקל בלבד.
נכון לשנת 2015 (דו"ח שנת 2016 יוגש במהלך השנה) בעמותת יד יהודית נרשם גרעון של 770 אלף שקל. לפי אותם דוחות, עמותת קול יהודית נמצאת בגרעון של 144 אלף שקל. "כעקרון אסור שיהיו גירעונות בעמותות", טוען רואה החשבון יורם שיפר שבדק עבורנו את הדו"חות הכספיים של העמותות, ומצביע על נתון מעניין נוסף, לפיו בשנים 2013-2015 יד יהודית העבירה כשלושה מיליון שקל לעמותת ברית חסד ושלום, בגדר 'תרומה'. "ביד יהודית למשל יש העברות כספיות שדורשות הסברים לעמותת ברית חסד ושלום. לא ברור כל כך מדוע עמותת יד יהודית צריך להעביר מיליוני שקלים לעמותה שהמטרות שלה שונות. אפשר לראות שהגירעונות ביד יהודית קיימים כבר כמה שנים, אז איך ייתכן שהיא העבירה מיליוני שקלים לעמותה אחרת?".
על אף הגרעונות והירידה הגדולה במלגות לאברכים, בנספח חמשת המשכורות הכי גבוהות של העמותה מתברר שב-2015 שכר הבכירים בעמותה דווקא צמח ל-554 אלף שקל לעומת 498 אלף שקל שנה קודם לכן. כששאלנו את הרב על העלייה בשכר הבכירים במקביל לירידה בתרומות, הוא ואנשיו סרבו להגיב.
האברכים ובכירי הכולל זועמים על התנהלות הרב אך חוששים לצאת נגדו בגלוי. "לקחתי הלוואות בשוק האפור כדי שיהיה לי אוכל לתת לילדים שלי", התוודה אברך בכולל, "המצב של כולנו על הפנים. אתה יודע מה זה חצי שנה בלי לקבל כסף? הבית קורס. אנשים חיים פה מהיד לפה. יש פה רבנים שלקחו הלוואות מגמ"חים וגורמים שונים כדי לשרוד. המצב רק הולך ונהיה גרוע. אנחנו נאמנים לרב ואוהבים אותו אבל יש גבול לכל דבר. אם המצב יימשך ככה מרביתנו נעזוב נלך לישיבות אחרות. המצב בבית קשה". רב בכולל סיפר: "לנו חייבים יותר כסף מלאברכים. ידענו שיש בעיות כלכליות, שיש פחות תורמים מהעבר, שחוסכים עכשיו בכל דבר קטן, אבל אנחנו אלה שמחזיקים לו את הכולל. אנחנו יודעים שהרב מנסה לגייס כספים אבל לא בטוח שאנשים יישארו פה. רובם מיואשים ורוצים לנטוש. אנחנו מעודדים אותם שהכסף מגיע אבל זה לא יחזיק מעמד עוד זמן רב. יש פה אברכים עם ילדים רבים. חיים בדוחק רב גם ככה".
התחרות: סעודת פאר עם מירי רגב בגן הפקאן
הצלחתו של הרנטגן הקימה לו גם רבנים מתחרים ויריבים, שהפופולריות שלהם פגעה גם היא במעמדו. בן דודו, הרב יגאל שריקי המכונה "הסי-טי" הקים חצר בנתיבות ונאלץ תוך זמן קצר מאוד להעתיק אותה לאופקים. עם הבבא ברוך אבוחצירא, בנו של הבבא סאלי, הייתה לו יריבות קשה ומתוקשרת שכללה גם מאבקים משפטיים, ונגמרה בסולחה לפני מספר שנים. אבל התחרות המרכזית מגיעה כיום מאחיינו, הרב נתנאל שריקי. בשנים האחרונות האחיין, שנודע בתואר "רב המנהרות" (חסידיו טוענים שתפילותיו גרמו לקריסת מנהרות החמאס) הקים חצר בעיר, ועורך אף הוא הילולות לזכר אביו של הרנטגן מדי שנה. ההילולות המתחרות הפכו לזירת הקרב המרכזית בין הרבנים. בראשון הקרוב, באותו הזמן בו תתקיים ההילולה של הרנטגן באחוזת הקבר, בגן הפקאן תתקיים ההילולה המתחרה של הרב שריקי. בעוד שבהזמנה לחגיגה של הרב איפרגאן מצוין כי האירוע יתקיים "בסימן אהבת ישראל", אצל הרב שריקי מזמינים "לאירוע הרוחני ביותר בשנה", בו תיערך "ארוחת פאר כיד המלך והגרלה לספר תורה מהודר בשווי 1,200 ש"ח".
תנועת אנשי הציבור, כך נדמה, עברה לחצרו של הרב שריקי – שמבטיח שבין המשתתפים בערב יהיו גם השרה מירי רגב, השר ישראל כץ, דוד פתאל, קובי פרץ ורשימה ארוכה של ראשי ערים ופוליטיקאים. כשניסינו לברר בין מי שהיו מקורבים לרב איפרגאן מי מהם מתכנן להגיע לאירוע בראשון, גילינו שרובם יעדרו מההילולה. אשת העסקים ג. יפית, שהייתה ממקורביו, מספרת: "לא הייתי איתו כבר שנה בקשר טלפוני. אני אוהבת אותו מאוד, אני מחוברת אליו מאוד בקשר רוחני. הוא כל הזמן בתפילות שלי. הוא היה איתי ברגעים הקשים והטובים בחיים. אני ובעלי כל שנה מגיעים לקבר של אביו ביום הפטירה, אבל השנה לא נוכל בגלל התחייבויות קודמות. לא שמעתי על הקשיים הכלכליים, אני לא מעורה במה שקורה אצלו בחצר. הוא לא פנה אליי בעניין. היחסים שלי איתו מעולם לא היו מושתתים על כספים אלא אך ורק בפן הרוחני בלבד".
"אי אפשר להשוות את הרב לשאר הרבנים כמו הרב נתנאל שריקי ודומיו", אומר אחד מאנשי הרנטגן לשאלה על מצבת האורחים. "הרב לא מתחרה בהם. יש לו ציבור מאמינים מספיק גדול שהולך איתו באש ובמים ומסייע לו. אם הוא עושה הילולה באותו יום או בסמוך שיהיה לו לבריאות. אנחנו במקום אחר לגמרי".
"אף אחד לא רוצה להיראות מתחכך ברבנים"
סיבה נוספת שאותה מציינים חסידי הרב לירידה בתרומות ובפעילות הכלכלית של החצר, היא פרשת הרב יאשיהו פינטו וקצין המשטרה ניצב בדימוס, מנשה ארביב, וחשיפת מערכת היחסים המורכבת שלו עם תת ניצב אפרים ברכה ז"ל. פרשת פינטו גרמה לכך שהמשטרה אסרה על קציני משטרה להגיע במדים להילולות ולמפגשים עם רבנים. גזר הדין ששלח את הרב פינטו לשנת מאסר על חלקו בהפללת ארביב פגעה גם ברנטגן. "האמון ברבנים בקרב האזרחים והתורמים ירד מאוד. אף אחד לא האמין שהרב פינטו יסתבך בפלילים ויישב בכלא. הדימוי של הרבנים נפגע, וזה משפיע על ירידה בתרומות ובתזרים המזומנים", הסביר מקורב לשעבר. "תוסיף לזה את המצב הכלכלי הלא מזהיר במשק ותגלה תמונה לא פשוטה. פעם היו אנשים עומדים בתור לתרום לעמותות בהוראות קבע – ועם השנים המספרים יורדים עוד ועוד".
ואמנם, בהילולות שארגן הרב בשנים האחרונות כבר לא נראו לובשי מדים בכירים, לא ניצבים ובטח שלא מפכ"לים. אולי מחשש מהדימוי שידבק בהם במידה וייראו מתחככים עם הרב או רבנים אחרים. "הקשר שלי ושל קצינים ושוטרים אחרים עם הרב התרופף מאוד מאז התפוצצה פרשת הרב פינטו. כולם פוחדים להיות מזוהים עם רבנים, חוששים להסתבך", סיפר קצין משטרה בכיר מאוד שנהג לבקר את הרב, "אני ושאר הקצינים מבינים שזה בעייתי. לזכותו של הרב אני יכול לומר שמעולם לא ביקש שנתערב בחקירות שנגעו לו".
"בניגוד לעבר אנשים פחות מאמינים היום ברבנים. נמאס להם מהחצרות, מכל התופעה של הבאבות בנתיבות, וזה משפיע גם על המצב הכלכלי של הרנטגן. הכול זה אחיזת עיניים, עבודת אלילים", מסביר איציק ג'רבי מנתיבות, "אין ספק שקריסתו של דנקנר, שגררה עוד חברות במשק, פגעה אנושות ברנטגן. זה לא נעים שאברכים שמרוויחים 2,000 שקל בחודש לא מקבלים את שכרם ואין להם במה להאכיל את הילדים, הוא יצטרך למצוא פתרונות מהירים אחרת הכולל שלו יהפוך לפיל לבן".
נכון להיום קופת המזומנים של הרנטגן, שבעבר נחשב לאחד הרבנים העשירים והמשפיעים בישראל, די ריקה. כדי לצאת מהמשבר, בסביבת הרב מדברים על תכנית הבראה והתייעלות במסגרתה יקוצץ שכרם של בכירי העמותות וכן של העובדים הזוטרים. "הקיצוץ ותכנית ההבראה חלים על כל מוסדות הרב", מגלה אחד העובדים, "אנחנו מבינים שהרב נתון לקשיים והסכמנו לקיצוצים אבל החשש הוא שבעתיד הקרוב חלק מהאנשים לא יקבלו משכורות או יפוטרו". איש מנהלה שמסייע לרב מספר "הרב מתנהל כרגיל. מקבל קהל, מבקר חולים בבתי חולים, חונך בתי עסקים, פוגש תורמים פוטנציאלים, אבל מתחת לפני השטח הוא יודע שבלי כסף נזיל ומיידי, הכולל והישיבה - שהם היהלום שבכתר המוסדות שלו - יישארו בלי אברכים. כואב לו מאוד על האברכים ואם היה לו כסף משלו היה נותן מיד לסייע להם", סיפר איש מנהלה שסייע לרב, "הוא מעריך את ההקרבה שהם עושים למענו אבל מבין שזה לא יכול להימשך עוד זמן רב".
תגובת עוזרו של הרב: "הרב לא רוצה להגיב ולהתייחס לשאלות".
