עם כל הכותרות שעשתה השבוע סצנת הקוקאין הישראלית, דומה שהזרקור התקשורתי על יובל "המבולבל" שם-טוב הותיר את הסיפור האמיתי בצל. ההתעניינות המחודשת בסם הוותיק ניצתה כשכתב אישום על סחר בסמים, שהוגש נגד מאור עלל מתל אביב, חשף כי כוכב הילדים רכש ממנו לכאורה קוק בשווי אלפי שקלים. על פי "ידיעות אחרונות", בכתב האישום צוין כי שם-טוב שילם 3,600 שקלים על 3 גרם סם – "מאות שקלים יותר מלקוחות אחרים", נאמר בידיעה בצירוף ההערה ש"בכתב האישום אין הסבר מדוע שם-טוב קיבל 'מחיר מיוחד'". אבל כעת מתברר שאם הדברים נכונים, אז שם-טוב לא רק שילם יותר מלקוחות אחרים של העצור בפרשה: הוא פספס הזדמנות לשלם פחות מהם. הרבה הרבה פחות.
בדרנים, אנשי הייטק, בעלי הון – כל מי שיכול להרשות לעצמו ומחזיק בקשרים הנכונים יכול כיום לקנות קוק במחיר עלות. השיטה, שנחשפת כאן לראשונה, הופכת את צרכן הקוק בעל האמצעים למשקיע בעסקת הרכישה המקורית של הסם במדינת המוצא בדרום אמריקה. הפער בין מחיר הקוק בבוליביה או בפרו לביו מחירו בישראל גדול כל כך – ברור לרעת מי – "שזה עסק משתלם לכל דבר", אומר א', שהתפרנס יפה בעצמו מהברחות קוקאין. "אתה משקיע 20 אלף דולר ויכול להכניס לכיס רבע מיליון שקל תוך שבועיים. איפה תרוויח סכום כזה בזמן כזה?".
א', נשוי ואב לשלושה ילדים, יודע על מה הוא מדבר. 12 שנה עבד כרכז מודיעין באחת מתחנות המשטרה בדרום הארץ; כשהחליט לעזוב את המשטרה בטריקת דלת, נתקל בחבר ותיק שעסק בהברחת קוק וזה הציע לו סכומים שאי אפשר לסרב להם כדי להבריח עבורו כמה בקבוקי קוק נוזלי שהוסוו בתוך בקבוקי יין. הסכום עבור כל הברחה: 50 אלף שקל במזומן. לונג סטורי שורט, א' מצא את עצמו עומד בראש רשת הברחות שהכניסה לישראל מאות קילוגרמים של קוקאין מדרום אמריקה, בעיקר מארגנטינה. היום הוא כבר לא עוסק בזה, אבל את השיטה הוא מכיר בעל פה.
"הרבה אנשים מממנים את ההברחות מדרום אמריקה. אפילו עבריינים בכירים בתחום זקוקים למימון, והם מקבלים אותו מעובדים בהייטק, אנשי עסקים שחלקם מוכרים, בדרנים, אמנים, שחקנים, כל מיני סלבס", אומר א'. "שווה להם להשקיע כמה אלפי דולרים, כי כשהקוק מגיע לארץ הם גוזרים קופונים של מאות אלפי שקלים, שלא לדבר על הירידה בעלות הסם שהם צורכים בעצמם".
הסגן של הוויד
מי בעצם עושה קוקאין? ומה הקוקאין עושה לו? באופן כללי, אולי קצת פילוסופי, האם קוק עושה אנשים בלתי נסבלים או שמא אנשים בלתי נסבלים עושים קוק? בכל זאת, אם אתם צורכים קוק באופן קבוע ותוכלו לרגע להפסיק לדבר על כמה אתם הדבר הכי מופלא בתחומכם, ודאי תסכימו שאתם יכולים להיות בלתי נסבלים לפעמים.
ראשית, הסיכוי שאתם עושים קוקאין הוא אפילו לא חד-ספרתי: לפי הסקר האפידמיולוגי האחרון של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, רק כ-1 מ-200 ישראלים בוגרים צרך קוקאין בחודש האחרון ו-1 מכל 50 התנסה לפחות פעם בחיים. לשם השוואה, לפי אותו סקר (שמתייחס לשנת 2016), 27 מכל 100 ישראלים בוגרים צורכים קנביס בכל חודש. עכשיו, 1 מ-200 אולי לא נשמע הרבה, אבל זה מספיק בשביל להפוך את הקוקאין לסם הלא חוקי השני הכי נפוץ בישראל. סמי פיצוציות שונים נתנו תחרות יפה בעשור הראשון של שנות ה-2000, אבל השימוש בהם פחת מאוד בעשור הנוכחי. מעניין לציין שתפוצת השימוש בקוקאין בישראל דווקא פחתה מעט בעשור הזה, אבל נראה שאלה הצורכים אותו, צורכים אותו בתדירות גבוהה יותר: בערך אחד מכל שני ישראלים שצורך קוקאין עושה את זה בכל יום.
הקוקאין שני רק לקנביס גם באחוזי השימוש העולמיים. איפה עומדת ישראל בהשוואה לשאר העולם? סקר בינלאומי שפורסם לפני כחצי שנה ב"טלגרף" הבריטי מיקם את ישראל בין 20 המדינות שבהן הסם הוא הנצרך ביותר יחסית לגודל האוכלוסייה, אבל הנתונים בו מעודכנים ל-2009 וחלקם מגיע ממקורות לא לגמרי מוסמכים. אז איפה אנחנו באמת ממוקמים בצריכה פר נפש של "אבקת המצעדים הקולומביאנית"? לפי סקר 2016 של הרשות הישראלית למלחמה בסמים, וממצאים ראשוניים של סקר 2017, אנחנו במרכז הטבלה שבריטניה וספרד מובילות חזק: בערך 1 מ-100 בריטים וספרדים מסניף קוק לפחות פעם בחודש.
מי אתם, ישראלים שעושים קוק? לפי נתוני הרשות למלחמה בסמים, משתמש הקוק הישראלי הקלאסי הוא גבר עד גיל 34 ובמידה פחותה עד גיל 65, יהודי או ערבי-נוצרי, בעל השכלה תיכונית או אקדמית חלקית, שמבלה בפאבים, במועדוני לילה ובמסיבות. הוא לא נשוי, חילוני, נולד להורים צברים או בעצמו עולה חדש, אבל לא מאתיופיה, מרוסיה או מצרפת. הוא בעל הכנסה בינונית או גבוהה, לא עושה מילואים והוא במצב בריאותי טוב (טוב, לפחות בהתחלה). מדברים בהקשר של קוקאין הרבה על תל אביב, מרוטשילד ומערבה, אבל הרשות מצביעה דווקא על מטרופולין ירושלים וגם על יהודה ושומרון כאזורים מוּעדים (אגב, בסמים שאינם קוקאין, קבוצת סיכון משמעותית אחת היא לגור בפתח תקווה). אצל שכנינו, מזרח ירושלים מלאה בקוקאין ובסמים בכלל: משרד הבריאות הפלסטיני מצטט במסמך רשמי של האו"ם האשמות על כך שישראל מגנה על סוחרי הסמים בעיר על מנת לנצל נקודות תורפה בנוער הפלסטיני.
האם זה מקרה שבעסקאות שמתאר א' מעורבים מממנים מתחומי ההייטק והבידור? ד"ר שאולי לב-רן, סגן מנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש לב השרון, מנהל המרפאה להתמכרויות ולתחלואה כפולה במקום, ומרצה בכיר בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב: "סרטים כמו 'הזאב מוול סטריט' לא לגמרי טועים כשהם מציגים שימוש בקוקאין בתעשיית הבידור ובתעשיית הכספים, בגלל אופי התעשיות או בגלל העלות הגבוהה של שימוש תדיר בקוקאין. אבל אלו רחוקות מלהיות הקבוצות היחידות שצורכות קוקאין בישראל. בשנים האחרונות רואים יותר ויותר אנשים נורמטיביים מכלל המקצועיות והאוכלוסיות שצורכים קוקאין, באופן מזדמן או אינטנסיבי".
רגע, אז רק נדמה שהשימוש בקוק שכיח יותר בקרב אנשים מתחומים שיש בהם ריגוש גבוה ומסעיר?
"זה לא רק נדמה, כי הדברים הולכים ביחד. תחומים שדורשים ביטחון עצמי, ערנות, חדות, אסרטיביות - זו רשימה חלקית של השפעות הקוקאין. אלו ההשפעות החיוביות, ואם מוסיפים לזה מצב רוח טוב או 'היי', אז מבינים למה אנשים בכלל צורכים קוקאין".
אוקיי, נגדיר "היי": זה מה שקורה כשחומר קשה להשגה שנקרא דופמין מציף את מערכת התגמול במוח בכמות שהיא בכלל לא שיערה שאפשר לקבל. קוקאין הוא מיצוי של עלי צמח הקוקה, מנת דופמין מרוכזת בהרבה מכל מה שקיים בטבע, ואיכות הסם היא נגזרת של טוהר - אחוז הקוק מול אחוז חומרי ערבוב שונים. בהקשר הזה, רק השבוע דווח שטוהר האבקה ברחובות אירופה הגיע לשיא של עשור, מעל 40 אחוז קוק טהור. במדינות מסוימות נתפסו גם חומרים של 95 אחוז. אבל בואו נרד מעננת הדופמין בחזרה למציאות שלנו.
בשבילי רק מבריח חרדי
במשך שנים רבות, ליתר דיוק מאז שנות ה-80 של המאה שעברה ועד ל-2012, הקוק זרם לישראל בשפע דרך הגבולות עם לבנון, ירדן ומצרים, שהיו פרוצים יחסית למעבר סחורות מהזן הנרקוטי. באותן שנים הקוק עשה עלייה בשני נתיבים ארוכים: אחד מאפגניסטן, דרך עיראק וסוריה ואז מירדן או מלבנון לישראל, והשני קצת יותר מורכב: מתאילנד או מפקיסטן ללוב, סודן או מצרים, ומשם לחצי האי סיני ולישראל.
הקמת גדר הגבול עם מצרים ותגבור כוחות מג"ב וקרקל לאורך הגבול עם ירדן, בעיקר באזור הערבה, גרמה לירידה ניכרת בהברחת הקוקאין לישראל. אם לוקחים בחשבון גם את המלחמות שפרצו בעיראק, בסוריה ובאפגניסטן ואת הפעילות של דאע"ש, קל להבין את עוצמת הלחיצה על הברקס בתחילת העשור הנוכחי.
"אם פעם הבריחו מירדן לישראל כמעט טון של קוק בשנה, היום זה ירד באופן דרסטי. במקרה הטוב לכמה עשרות ק"ג בלבד. יש שיתוף פעולה מצוין בין צבא ירדן לצה"ל משני צדי הגבול שמסייע לסכל את ההברחות", אומר נ', קצין משטרה שמכיר מקרוב את סוגיית הברחות הסמים לישראל. והצרכנים לא צריכים כנראה להצטער על סגירת הברז הירדני: "היו שם הרבה הונאות ועוקצים. כשסוחר סמים קיבל את הקוק מהמבריחים, הוא גילה שערבבו אותו עם קמח, רעל עכברים או סוכר ענבים".
בעשור האחרון נהפכה דרום אמריקה לאופציה הקלה היותר - והחמה הרבה יותר – עבור מבריחי הקוקאין לישראל. לפי גורמים במשטרה, בראש רשתות ההברחה עומדים עבריינים מארגוני פשיעה - בעיקר בלוד, רמלה, לכיש, אזור נהריה וחיפה. במורד שרשרת המזון של הרשתות אפשר למצוא גם שוטרים לשעבר כמו א', אנשי הייטק ואפילו חיילים בסדיר, כולל כאלה המשרתים ביחידות מובחרות.
"אני זוכר את הפעם הראשונה שהגעתי למעבדות לייצור ועיבוד קוק בג'ונגלים בבוליביה. כל הגוף שלי רעד מפחד", נזכר א' איך הוא חצה את הקווים. "פחדתי שיהרגו אותי. הכרתי את העולם האחר, ידעתי מה זה לתפוס עבריינים וסוחרי סמים, אבל לא הייתי אף פעם בצד השני. האדרנלין זרם בטירוף. אחרי שקיבלתי שמונה בקבוקי קוק נוזלי חציתי את הגבול לברזיל ומשם לארגנטינה. הייתי כמה ימים בבית מלון על חשבון ראש הרשת ומשם טסתי לפריז ולישראל. עברתי במסלול הירוק עם המזוודות וכשיצאתי החוצה למתחם המוניות נשמתי לרווחה. אשתי מעולם לא ידעה מה אני עושה. סיפרתי לה שאני בנסיעות עבודה בתחום סיכול הריגול העסקי".
א' מספר שבאחרונה הצטרפו למעגל המבריחים גם חברים בקבוצת אוכלוסייה מפתיעה: החרדים. "הם הכי פחות חשודים כשהם עוברים בשדות התעופה, פחות בודקים אותם", אומר א'. "חרדים נחשבים היום לבלדרים הכי טובים, הכי אמינים. היו מקרים של בלדרים שעקצו את ראשי הרשת וכמעט שילמו בחייהם. פשוט ניסו לגנוב כמה מאות גרמים. החרדים לעולם לא יעשו את זה, אצלם מילה זה מילה. כשזוג חרדי חוזר עם הילדים מטיסה לאירופה או לדרום אמריקה, אף אחד לא יחשוד שהם מבריחים סמים. זה עובד הכי טוב שיש בינתיים".
מה קרה שהכניס את החרדים לעסק?
"הם עושים את זה מתוך מצוקה כלכלית. מדובר באברכים צעירים שזקוקים לכסף כמו אוויר לנשימה ומתביישים לפנות לעמותות סיוע. הם יודעים שהם לוקחים סיכון, אבל אין להם הרבה מה להפסיד והמון מה להרוויח. כל הברחה מוצלחת מסדרת אותם לשנה שלמה".
עם כל הכבוד למקצוענות של הבלדרים החרדים, סנ"צ בדימוס ישראל אריאלי - לשעבר קצין מודיעין בכיר במשטרת ישראל וכיום חוקר פרטי - טוען שממילא אין למשטרה ולמכס יכולות להתמודד עם הברחות הסמים מדרום אמריקה. "זה לא רק עניין של כוח אדם. צריך מודיעין טוב גם בארץ וגם בדרום אמריקה, וזה ממש לא פשוט. במדינות כמו בוליביה או פרו אין כמעט שיתוף פעולה עם המשטרה המקומית. עם שאר המשטרות בדרום אמריקה זה קצת יותר טוב, אבל לא מספיק. אני מעריך שהמשטרה והמכס תופסים במקרה הטוב לא יותר מעשרה אחוז מכלל הברחות הסמים לישראל. זו טיפונת קטנה בים".
אבל גם זאת חתיכת טיפונת: רק לפני כחודש תפסה משטרת ישראל כ-100 ק"ג קוקאין טהור בשווי 40 מיליון שקלים. "אם המשטרה תפסה כמות כזו גדולה, כמה היא לא מצליחה לתפוס?, אומר-שואל א'. "תעשו את החישוב לבד".
כמו סקס, ולפעמים בליווי סקס
גרם קוק נמכר כיום בישראל במחיר שנע בין כ-500 שקל לחומר ירוד, 800 שקל עבור חומר באיכות גבוהה, וכ-1,000 שקל לגרם עבור קוק משובח (או 1,200 אם אתה יובל המבולבל, שבאמת קיבל את ההפך המוחלט מהנחת סלב). זאת עלייה דרמטית מה"400 שקל גרם" שהיה התעריף הקבוע במשך שנים רבות, וזה הופך את הקוק להרגל יקר מאוד: צרכן יכול להסניף כ-150 מיליגרם בכל קפיצה לשירותים, פעם ב-40 דקות. זה כנראה מסביר למה גם אנשים שאינם עבריינים מתפתים לממן את העסקאות ובכך לקצץ לעצמם את תקציב הסמים, אבל מה לגבי הצרכנים? מה בעצם עושה להם הקוק ששווה את ההשקעה ואת הסיכון?
"קוקאין, כמו סקס ואלכוהול, מעלה את רמת הדופמין במוח", אומר ד"ר לב-רן ומרחיב: "לשילוב של סקס וקוקאין יש ככל הנראה גם מרכיב של סינרגיה: אם כבר יש לי רמה גבוהה של המוליך העצבי דופמין על רקע קוקאין, ואני גם עושה עוד פעולה שמפרישה דופמין, כמו סקס, ואני גם יותר רגיש למגע עכשיו - אז מתקבלת הצפה של דופמין, שמתבטאת בתחושת הנאה ועונג".
אפשר לדבר על פרופיל פסיכולוגי אופייני למשתמשי קוק? יש דבר כזה?
"יש מחקר שאפשר לקופים פרימטים נגישות לקוקאין והשווה בין הנטילה העצמית של פרימטים דומיננטיים לעומת כנועים – והכנועים ניגשו לסם הרבה יותר, כי הדומיננטיים לכאורה 'מסודרים'. המחקר הזה מעניין ומשמעותי כי הוא מצביע בין היתר על הסיבה לכך שאנשים נמשכים להשתמש בזה. בני אדם יותר מורכבים באופן טבעי מבעלי חיים, כי אני יכול להיות דומיננטי במסגרת אחת ומאוד לא דומיננטי במסגרת אחרת, אבל יש כאן בהחלט חומר למחשבה".
יכול להיות שאחת האטרקציות מבחינת המשתמשים היא שקוקאין נחשב לחומר לא ממכר?
"בשפה הפופולרית נוהגים לדבר על התמכרות גופנית לעומת פסיכולוגית, אבל ברפואה איננו מכירים בחלוקה הזו. קיימים תסמינים גופניים ופסיכולוגיים, והם חלק מתסמונת גמילה מוכרת היטב".
אז קוק כן ממכר פיזית?
“ככלל, ככל שחומר גורם לרמות יותר גבוהות של דופמין ומתפנה יותר מהר, הוא יותר ממכר – כי יש השפעה חזקה ויש פינוי מהיר מהגוף. אני לא נהנה מהירידה, אז אני חוזר על הפעולה כמה שיותר פעמים והופך את זה להתנהגות כפייתית. קוקאין הוא חומר שגורם לעלייה משמעותית מאוד ברמות הדופמין, בערך פי ארבעה מהרמות הבסיסיות. לשם השוואה, אוכל מעלה את הדופמין במרכזי הגמול במוח פי 1.5. מין - פי שניים. בעיה כללית בחומרים ממכרים היא שהגוף מפתח סבילות, לכן הרבה אנשים יתארו שהתחילו בשימוש ספוראדי, ולאחר מכן נדרשו לעלייה הדרגתית ומשמעותית במינון כדי להגיע לאפקט דומה. לצד זה יש כמובן שלל מרכיבים שליליים – נזקים בריאותיים, פסיכולוגיים וסביבתיים. קודם כל, קוקאין הוא חומר מעורר שמשפיע על קצב הלב ויכול לגרום להפרעות קצב מסוכנת עד כדי מוות במקרים קיצוניים, שאם מגלים אותם זה בדרך כלל בפוסט מורטם".
דיברנו על הרווח הנפשי, על ההיי. מהן הסכנות הנפשיות?
"מחרדה ועד הופעה של מצב פסיכוטי, בייחוד אצל אנשים עם גורמי סיכון. נזקים פסיכולוגיים כוללים ירידה משמעותית בהנאה מפעילויות אחרות, פחות מרגשות, עיסוק יתר כפייתי בהשגת קוקאין והשימוש בו וסיכון יתר לחוויות טראומתיות שאנשים עלולים לחוות תחת השפעת החומר – לדוגמה, אם מי שצרך את החומר מעמיד את עצמו במצב של סכנה לפגיעה מינית. ויש גם נזקים סביבתיים אסטרונומיים, כלכליים ואחרים, בין אם בגלל העלות הישירה של קוקאין או נטילת סיכונים כלכליים בהימורים או בהשקעות כלכליות בשל תחושת ביטחון מופרזת".
סינדרום המניאק שלא יודע שהוא מניאק
בעידן שבו הקוקאין מגיע מהצד השני של הגלובוס, א' מתאר היררכיית הברחות של ארבעה מעמדות. בראש נמצא המממן - לרוב עבריין בכיר - שמגייס בעזרת בעלי הון וסלבס את הסכום הדרוש כדי לרכוש את הסמים במדינת המוצא, לשלם לבלדרים ולהפחית את רמות הסיכון לתפיסה בידי המשטרה או המכס. שני בהיררכיה הוא הבלדר, שבלעדיו ההברחה לא תצא אל הפועל. מדובר על פי רוב באדם שאיש לא יחשוד בו, נטול עבר פלילי, שההנחה היא כי במידה שייעצר לא יחשוף את כל הרשת. מהבלדר עובר הסמים אל המפיץ שאחראי על המכירה. אחרונים בשרשרת הם הסוחרים, שרוכשים את החומר מהמפיץ ומוכרים אותו ללקוחות, רובם מהמאיון או מהאלפיון העליון.
הבלדרים לוקחים סיכונים גדולים, ומתוגמלים בהתאם. על פי ההערכות, הברחה ממוצעת מכניסה לכיסו של הבלדר בין 35 ל-50 אלף שקל, תלוי בכמות ובמידת הסיכון. "בלדר מביא איתו בדרך כל בין שמונה לעשרה קילו קוק. ככל שאתה מבריח יותר ומסתכן יותר, העמלה שאתה מקבל גבוהה יותר ויכולה להגיע גם ל-100 אלף שקל", אומר א'. "וזה לא כולל בתי מלון, מסעדות גורמה ובילויים על חשבון המממן".
המפגשים עם הספק המקומי נערכים בדרך כלל בבתי מלון בבואנוס איירס בבוליביה, שם נמכר הקוקאין בכ-5,000 דולר לקילו. "עד לארגנטינה זה כבר קופץ ל-20 אלף דולר לקילו", אומר א' ומסביר שההגדרה "קילו" מעט מטעה: "בגלל שהמשטרה עלתה על שיטת הקוקאין הנוזלי, הבלדרים עברו לשיטות הברחה שקשה מאוד לעלות עליה. זה נקרא 'שיטת הבדים'".
הבדים ש-א' מדבר עליהם הם חולצות, מגבות ומכנסי ג'ינס שעוברים טבילה ממושכת בקוקאין הנוזלי. לאחר שלושה ימים של השרייה בחומר, הבגדים והמגבות הספוגים מועברים לישראל ומגיעים למעבדות ולידיהם של עבריינים וכימאים המתמחים בהמרת הסם ממצב נוזלי למוצק, כלומר לאבקה הלבנה שלפעמים מקמחת איזו מראה בשירותים של איזה מועדון תל אביבי. "כל הזמן משכללים את השיטות", אומר א'. "עדיין מבריחים גם קוק נוזלי, אבל עושים את זה יותר בשיטת הבדים".
משהו מהיצירתיות של שיטות ההברחה וההפצה נחשף לאחרונה כששני חיילים מקצרין ומירושלים ניסו להבריח קוקאין לישראל: הסם נשלח בתוך דיסקים שהתחזו לחלקי חילוף של אופנועים. המשטרה סיכלה את ההברחה ואחד החיילים הפליל את השני כמי שרתם אותו למבצע. פעם זה היה "הפרחים לצה"ל", היום זה עלי קוקה.
מאז תחילת השנה הנוכחית תפסה משטרת ישראל כ-400 ק"ג קוקאין שהוברחו מדרום אמריקה לישראל. התפיסה הגדולה ביותר בתולדות המדינה הייתה בדיוק לפני עשור, בשנת 2008, כשעבריינים מהדרום ניסו להעביר 1.5 טון קוקאין מפרו לישראל. שווי הסמים הוערך אז ביותר מ-2 מיליארד שקלים. לשם השוואה, או לפחות לשם הקוריוז, התפיסה הידועה הראשונה של קוקאין במדינת ישראל הייתה ב-1953: המשטרה לכדה אז סמים ב-77 מקרים שבהם נתפסו בין היתר 7.5 גרם קוקאין. במצטבר.
אז הקוקאין הוא חלק מהנוף המקומי כבר יותר מחצי מאה, אבל השאלה הפילוסופית שהוצגה לעיל בעינה עומדת: האם הסם הזה מושך אישיות מסוג מסוים, שם קוד "מעצבנת" – או שהוא בעצמו משנה את האישיות? במאמר מרתק שפורסם במגזין "Vice" תחת הכותרת המפורשת "למה קוק גורם לאנשים להתנהג כמו חארות" הוצע כנראה ההסבר הפשוט ביותר: "קוקאין נוטה לגרום לאנשים לשקוע בתוך עצמם, כך שהם הופכים לאחד מהשניים – מאוד מופנמים או מאוד מוחצנים, במובן של שתלטנות ועיסוק עצמי", אמרה למגזין קייטי מקלאוד, מנהלת שירות סעד ארצי בארה"ב. "עניין גדול עם קוקאין הוא איך שאתה מרגיש בתוך עצמך מול איך שאנשים אחרים רואים אותך. זה לא תמיד מסתדר, כלומר, אתה בהחלט עשוי לחשוב שאתה מתנהג בחביבות ומתבטא בשנינות. זה אנשים אחרים שיחשבו שאתה שמוק".