"הייתי בערך בן 15 כשבוקר אחד ההורים נתנו לי המון כדורים ולקחו אותי למרכז הרפואי בתל השומר. הכניסו אותי לחדר עם רופא או מאבחן שבו הייתי כמה דקות. רוב הזמן - אולי שעה וחצי - ההורים היו איתו לבד. זמן מה אחר כך הייתה ועדה בביטוח לאומי שהתקיימה ללא נוכחות שלי. בזמנו בכלל לא הבנתי מה קורה. מתי קלטתי? בגיל 18 כשהתחילה להיכנס לחשבון הבנק שלי קצבה של יותר מ-4,000 שקל לחודש. אז התברר לי שאני רשום כאוטיסט ונתמך על ידי ביטוח לאומי".
המספר הוא צבי, צעיר שנפגש עם שומרים ביום החיול שלו בבקו"ם. אביו הוא רב באחת הישיבות של חסידות גור ומוכר בחוגים חרדים כמי שיודע "לקמבן" את מערכות בריאות הנפש. במקרה שלו, משחזר צבי, המטרה של הוריו הייתה אבחון שייתן לו פטור משירות צבאי וקצבת נכות למשך כל החיים. אלה אמנם הושגו אבל לימים הנסיבות השתנו: צבי החליט לצאת בשאלה ולהתגייס לצבא והאבחון כבעל מוגבלות הפך למכשול.
"כשהתחלתי את התהליך מצאתי באתר מתגייסים שני מסמכים: באחד רשום שאני לומד בישיבה של ארגון 'שיח סוד' המיועדת לאנשים עם מוגבלויות, ישיבה שאני בכלל לא מכיר ומעולם לא למדתי בה. המסמך השני היה מכתב מזויף שנשלח לצה"ל בשמי. יש בו התייחסות למוגבלות שלי לכאורה ובקשה לפטור אותי משירות".
אהרן גרנות, שמסייע לצעירים חרדים לבטל פטורים שקיבלו: "הגיע אליי בחור שאובחן כסכיזופרן על ידי פסיכיאטר שהוא לא פגש, פסיכיאטר שעדיין עובד ומזייף פטורים. משהו פה רקוב"
צבי לא התכוון לוותר. הוא פנה לרופא פרטי, קיבל חוות דעת שאינו סובל מאוטיזם ועמה המשיך לפסיכיאטר מטעם הביטוח הלאומי שביטל את האבחנה ואת הנכות הרשמית. "כבר באותו יום שהייתי אצלו קיבלתי מסמך שקבע שאין לי נכות. בעצם בביטוח לאומי הודו בעצם שהכל היה זיוף".
לאור קביעת הביטוח הלאומי הצבא הסכים לגייס את צבי אולם קבע לו פרופיל שאינו מאפשר תפקידי לחימה. הוא מתכוון להמשיך לפעול להעלאת הפרופיל ולעבור ליחידה קרבית.
סיפורו של צבי יוצא דופן בשל העובדה שהוריו הצליחו להונות את מערך הוועדות של הביטוח הלאומי ולקבל עבורו קצבה, עניין פלילי לכאורה, אולם הוא מייצג תופעה שרחוקה מלהיות נדירה בציבור החרדי: קבלת פטור מגיוס על רקע נפשי. רוב הצעירים החרדים נהנו עד השנה האחרונה מדחיית שירות על רקע לימודיהם בישיבות, אולם בקרב אחרים - למשל כאלה שרצו לעבוד - נעשה שימוש לא מבוטל בזיוף בעיות נפשיות ונכות כדי לקבל פטור אחר.
צה"ל מצידו מודע כבר שנים רבות להיקף הונאת המערכת אולם למרות זאת מעט מאוד, אם בכלל, נעשה כדי לטפל בכך. גם דוח של מבקר המדינה שעסק בנושא וכלל המלצות ברורות, לא הצליח לשנות את המצב (ועוד על כך בהמשך). עתה, אומרים גורמים שונים, פסיקת בג"ץ בעניין הגיוס מערערת את הביטחון של "תורתו אומנותו", מה שצפוי להוביל לגל של בקשות פטור מזויפות וזאת מבלי שלמערכת יש מענה לכך.
את התהליך שתואר צבי לא עשה לבד. הוא קיבל סיוע מאהרן גרנות, עיתונאי, סופר ופעיל חברתי שהתוודע לתופעה לפני מספר שנים ומאז מסייע לצעירים חרדים לבטל פטורים שקיבלו. את צבי, כמו צעירים אחרים שלהם סייע, מלווה גרנות בסוף התהליך לבקו"ם ביום הגיוס. יחד הם פונים להצטלם על יד האוטובוס שייקח את המתגייסים הטריים לתחילת שרשרת החיול. "תעשה כאילו אתה מתרגש", מורה הצעיר שמחזיק את המצלמה לצבי. "למה כאילו", עונה לו צבי, "אני ממש ממש מתרגש".
מחלת נפש היא לא עניין אזורי
על פי דוח מבקר המדינה מ-2017, שמתבסס על ניתוח נתוני אגף כוח אדם בצה"ל, שיעור המלש"בים החרדים שקיבלו פטור משירות צבאי בשל סיבות נפשיות, גבוה פי שניים וחצי עד פי שלושה משיעור המלש"בים הלא חרדים שקיבלו פטור דומה. בשנים שאותן ניתח המבקר מדובר היה ב-12.5%-15% מכלל המלש"בים החרדים, ומאז, לפחות לפי טענות של חלק מהמרואיינים לכתבה, שיעורם רק עלה.
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה: "כ-18% אחוז מהחרדים מתגייסים, כ-20% מקבלים פטור נפשי, רפואי או ר"פ (לא עומדים בסף) וכ-60% פטורים על בסיס 'תורתו אומנותו'"
לצה"ל ממצאי המבקר לא חידשו הרבה. כבר ב-2012 קיימה ראש אכ"א דאז אורנה ברביבאי, מה שהוגדר כ"תחקיר מתן פטור משירות למלש"בים מהאוכלוסייה החרדית בשל קשיים נפשיים". הנתונים שהוצגו בדיון היו לא פחות מדרמטיים: לפי מסמך של מחלקת בריאות הנפש בצה"ל, "כ-40% מכלל הנשר (של מלש"בים מהאוכלוסייה החרדית – ל"ס) בלשכות הגיוס הינו על רקע בריאות הנפש (...) חלקו נובע (...) מחוות דעת שאינן משקפות נכונה את מצב המלש"ב כולל (חוות דעת של) משפחה, מוסדות לימוד ואנשי מקצוע מהשוק הפרטי".
בסיכום הדיון קבעה ברביבאי בנחרצות, כי "אין אנו יכולים לקבל כעובדה מוגמרת מצב בו מלש"בים מערימים קשיים על המערכת הצבאית במטרה לקבל פטור, ומחובתנו לבצע את כלל הפעולות הנדרשות בכל המישורים על מנת להבהיר לחברה הישראלית שאנו מתכוונים לממש את חוק שירות הביטחון ולאכוף אותו בקרב כלל האוכלוסיות המחויבות בגיוס".
12 שנה חלפו מאז הדברים הללו ותעשיית הפטורים עדיין משגשגת. בשיחה עם שומרים אומרת ברביבאי, עד לא מזמן חברת כנסת מטעם "יש עתיד" וכיום חברת מועצת העיר תל אביב, כי על רקע חוסר הוודאות סביב 'תורתו אומנותו', צפויה עלייה בבקשות פטורים על רקע נפשי של מלש"בים חרדים.
צבי, צעיר חרדי: "שלחו אותי למישהו שלימד אותי איך להתנהג מול הגורמים שקובעים את המוגבלות הנפשית. הוא ביקש ממני לזוז, לדבר ולהתלבש באופן שמדמה סכיזופרניה"
ברביבאי נסמכת על ניסיון העבר: "באוגוסט 2012 חוק טל שהסדיר את עניין 'תורתו אומנותו' בוטל. היה אז הרבה רעש סביב הגדלת יעדי הגיוס, האווירה הייתה של הקפדה רבה יותר. היה מי שהבין את האפשרות הגלומה בנפשי וזה הפך לערוץ אלטרנטיבי לפטורים. הייתה ממש הלימה בין הירידה בכמות פטורים על רקע 'תורתו אומנותו' לעלייה בפטורים על רקע נפשי. המתאם הזה מאוד מטריד כי הוא מלמד שהתפיסה היא שאם אתה לא מקבל פטור בצורה מסוימת, אתה פועל אחרת כדי לקבל אותו".
ברביבאי אומרת כי בנסיבות המלחמה הנוכחית והמחסור בכוח אדם, הרצון לפטור חרדים משירות באמצעות חקיקה מקומם. "הן לוועדת חוץ וביטחון והן לצבא יש תפקיד היסטורי והוא הבטחת יישום ההנחיות המשפטיות שכולם מתגייסים באותו תהליך ומופנים למסלולים המתאימים להם. לגבי הפטורים הנפשיים - הצבא צריך להיערך בנושא, לדאוג שתהיה מודעות לכך שבעבר, בנסיבות דומות, הייתה עליה בהיקף הבקשות ולוודא שמערך בריאות הנפש מבין ומכיר את התופעה, שאין פרצות ואין מסלול ירוק לקבלת פטור נפשי. בנוסף צריך לבדוק אם יש שכיחות גבוהה של פטורים של פסיכיאטרים מסוימים ממקומות מסוימים. אני מכבדת חוות דעת מקצועיות אבל מחלת נפש היא לא עניין אזורי, ואם יש פה איזו תדירות חריגה, אז בלשכות הגיוס יש גורמים פסיכיאטריים והייתי מבקשת מהם לוודא שחוות דעת פרטיות משקפות את המציאות".
יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, עוסק בהרחבה בשירות החרדים בצה"ל מאז שכיהן כחבר כנסת בעבר מטעם קדימה. לדבריו, "מתוך החרדים כיום, כ-18% אחוז מתגייסים, כ-20% מקבלים פטור נפשי, רפואי או ר"פ (לא עומדים בסף) ובאזור ה-60% מקבלים פטור על בסיס 'תורתו אומנותו'".
אפרים, כיום קצין בצה"ל, הצליח לאחר תהליך ארוך לבטל את הפטור הנפשי שקיבל: "אני מבסוט על הדרך שעשיתי. בנקודות שבירה במלחמה נזכרתי מה עברתי וזה נתן לי דרייב להמשיך"
פלסנר מסביר כי "תורתו אומנותו" היא אמנם דרך המלך, אך לא מעט צעירים חרדים מעדיפים פטור נפשי שכן הדבר מסיר מבחינתם מגבלות המוטלות על מי שמצהיר על עצמו כלומד: איסור על עבודה, הצורך להיות ברצף בישיבה, ובעיקר הסדרת דחיית השירות מדי שנה.
"בזמנו זיהיתי את הסיפור הזה והקמתי ועדת משנה של ועדת חוץ וביטחון שפיקחה על יישום חוק טל", אומר פלסנר. "החוק אמור היה להביא לעוד גיוס, אבל זה לא קרה. באותה תקופה, כשדיברו על השתמטות של חרדים, היו מתמקדים בדחיית השירות על בסיס 'תורתו אומנותו'. הפטור הנפשי נחשב ל'השתמטות חילונית' למרות שכבר אז הראיתי ש-40% ממקבלי הפטור הנפשי היו חרדים. בשנה של חוק טל הייתה ירידה באחוזי דחיית הגיוס בשל 'תורתו אומנותו', אבל האחוזים עלו בפטור הנפשי".
פלסנר אומר כי לגבי התקופה הנוכחית עדיין אין נתונים, אולם למרות שמאז יולי 23' אי אפשר לקבל רשמית דחיות "תורתו אומנותו" (על רקע פסיקות בג"ץ, ל"ס), בשנה וקצת שחלפה היקף גיוס החרדים לא עלה. "אני מניח שנראה בעתיד הקרוב עלייה משמעותית בפטורים על רקע נפשי, שכן ברגע שהאוטוסטרדה של דחיית השירות לא פתוחה, המלש"בים החרדים יחפשו נתיב אחר. הצבא צריך להיות הרבה יותר מודע לתהליך הזה כדי שזה לא יהפוך לסוג של בדיחה".
מרחתי על עצמי במבה ודיברתי עקום
כמו צבי שסיפורו הובא קודם לכן, גם אפרים, כיום קצין בצה"ל, קיבל פטור משירות צבאי ובהמשך ביקש לבטל אותו. הוא גדל במאה שערים בירושלים, באחת החסידויות הקיצוניות שאינן מכירות בסמכותה של המדינה. בעבר, הוא מספר, צעירים מהחסידות כלל לא הגיעו ללשכות הגיוס ולא טרחו אפילו לבקש את פטור "תורתו אומנותו", אך בשנים האחרונות בשל חשש ממעצר בגין עריקות, רובם מבקשים פטור על בסיס נפשי.
אורנה ברביבאי, לשעבר ראש אכ"א: "הפטור הנפשי הפך לערוץ אלטרנטיבי אחרי ביטול חוק טל . הייתה הלימה בין הירידה בפטורים על רקע 'תורתו אומנותו' לעלייה בפטורים על רקע נפשי"
כך קרה גם במקרה של צבי. "שלחו אותי למישהו שלימד אותי איך להתנהג מול הגורמים המקצועיים שקובעים את המוגבלות הנפשית", הוא משחזר. "במבט לאחור אני יודע שהאופן בו הוא ביקש ממני לזוז, לדבר ולהתלבש מדמה סכיזופרניה. הוא אמר לי למשל לקחת כובע ישן, לקמט אותו ואת החליפה, לדבלל את השיער ואת הפאות, למרוח על עצמי במבה ולדבר עקום ממש. השלב הבא היה לפגוש פסיכיאטר שהוא הפנה אותי אליו. התנהגתי שם כמו שלימדו אותי והפסיכיאטר אמר מהר מאוד 'אתה לא יכול להתגייס', ונתן חוות דעת. כשהגעתי ללשכת הגיוס חזרתי על ההצגה וזהו. שלחו אותי הביתה ואחרי שבועיים קיבלתי הודעה שאני פטור על סעיף נפשי. מגוחך שכל הצעירים בקהילה מסוימת מאובחנים כבעלי מחלות נפש ולאף אחד לא אכפת".
לאחר שיצא בשאלה ניסה אפרים להתגייס אך הבין שהפטור מונע זאת ממנו. הוא עבר תהליך ארוך שכלל פסיכיאטרים ומומחים ובסופו של דבר הצליח לבטל את האבחנה והפטור. "אני מבסוט על הדרך שעשיתי", הוא אומר. "כשהיו נקודות שבירה באימונים ובמלחמה הזכרתי לעצמי את כל מה שעברתי ואיפה אני נמצא היום וזה נתן לי דרייב להמשיך".
אהרן גרנות, שמסייע כאמור לצעירים במצב דומה, אומר כי המקרים שבהם סייע מצביעים על כך שעולם הפטורים הנפשיים בציבור החרדי מתבסס על 'רשתות' שלמות שבהם מעורבים רבנים, עסקנים ופסיכיאטרים שמשתפים פעולה עם ההונאה. בשיחה עם שומרים, הוא מתקומם על כך ותוהה האם אנשי אכ"א לא מבינים שלא כל החרדים סובלים מבעיות נפשיות ומדוע אינם מטפלים לפחות באנשי המקצוע שמשתפים פעולה עם ההונאה.
"הגיע אליי בחור בן 22 שהיה בשלב מסוים בחייו אחראי משמרות של מד"א", כך אומר גרנות. "כשהוא החליט להתגייס התברר לו להפתעתו שהוא מאובחן כסכיזופרן שצריך ליווי ברשות הרבים. את האבחון ביצע פסיכיאטר (השם שמור במערכת שומרים – ל"ס) שאותו הבחור מעולם לא פגש". גרנות אומר שהוגשה תלונה במשטרה נגד הפסיכיאטר, אולם היא לא נחקרה לטענתו בנימוק של חוסר עניין לציבור. שומרים ביקש את התייחסות המשטרה לנסיבות שבהן התלונה נגנזה. זו מסרה בתגובה כי התלונה נסגרה מסיבה אחרת, שאותה סירבה המשטרה לפרט.
גרנות מוסיף כי נדרשו מאמצים גדולים לשכנע את צה"ל לגייס את אותו צעיר, כולל פנייה לקצין בריאות הנפש בצה"ל. כיום, לדבריו, אותו צעיר הוא לוחם ביחידה מובחרת. "והפסיכיאטר? הוא עדיין מזייף מסמכים ועדיין עובד. הילדים שלנו מתים בשדה הקרב והוא ממשיך לזייף פטורים. חוסר עניין לציבור? הציבור הכי מעוניין לראות את הפסיכיאטר הזה בכלא. משהו פה רקוב".
ח"כ אלעזר שטרן: "חייבים למוטט את המערכות המורכבות מעסקנים ורבנים שפועלים כנגד החוק למניעת גיוסם של בני הישיבות, באופן שמנצל את הפרצה של הסעיף הנפשי"
גרנות רחוק מלהיות היחיד שתוהה ביחס להתנהלות הצבא מול גורמי המקצוע המאבחנים. רמיזות עבות לכך שהצבא מתקשה להתמודד עם הבעיה, ובאותה נשימה גם אינו להוט במיוחד לעסוק בה, מגיעות מאותו דוח מבקר מדינה שהוזכר קודם לכן. ראש אכ"א דאז, האלוף חגי טופולנסקי ענה למבקר בהתייחסו לנושא כי "מהנתונים (...) עולה שיש בעיה לאמת מחלות על רקע נפשי בקרב אותם מלש"בים חרדים. (...) ניתן בינתיים לפנות למשטרת ישראל כדי שיפתחו בחקירה בנוגע לפסיכיאטרים שמשתפים פעולה עם מלש"בים חרדים במתן אישורים לא נכונים לקיומן של בעיות נפשיות".
לרוח הדברים הצטרף גם קצין רפואה ראשי דאז שצוטט בדוח כמי שאומר ש"בתחומי רפואה אחרים, להבדיל מפסיכיאטריה, ניתן לבסס אבחנה רפואית על בסיס בדיקות גופניות שונות. במקרה של האבחון הנפשי ההתבססות היא רק על מה שרואה המאבחן לנגד עיניו ועל פי מסמכים וחוות דעת מקצועיים אשר מביא הנבדק. הקושי נובע מכך שהמלש"ב אשר אינו מעוניין להתגייס, רותם לעזרתו את הממסד כולו - משפחתו, מוריו ורופאיו. במצב זה גורמי בריאות הנפש אינם יכולים להוכיח כי מדובר בהתחזות. נדרש טיפול מערכתי מעמיק, התגייסות גורמי אכיפה ואכ"א".
הסיפור זה הפסיכיאטרים
דניאל קנדלר, ראש מכינת גוונא ליוצאי החברה החרדית, נתקל אף הוא בלא מעט סיפורים של פטורים נפשיים חסרי בסיס ושחר. לדבריו, הדרכים שונות אבל היעד ברור ומכוון. "יש כל מיני סיפורים של פטורים פיקטיביים, סיפורים בהם ההורים פעלו בלי שבניהם ידעו, יש סיפורים אחרים שבהם הנערים עשו את זה בשל לחץ של המשפחה והרבה הפחדות. ויש לי גם בחור אחד ש'דאגו לו' במוסד החינוכי שבו למד באמצעות פסיכיאטרית שהעניקה אבחנות בצורה די סיטונאית".
קנדלר לא אופטימי אבל סבור שיש איך לפעול. "על העסקנים בחברה החרדית יהיה קשה לאכוף משהו. בסוף, הסיפור זה הפסיכיאטרים. אני מניח שיש פה גם עניינים של כסף, שמשלמים להם. לכן לדעתי נכון שהצבא יקשיח את התהליך; אולי צריך יותר מפגישה אחת עם פסיכיאטר, ויותר מחוות דעת כדי להפיק פטור. בגלל שמדובר בתעשייה של ממש כדאי שהצבא, כשהוא בוחן חבר'ה מרקע חרדי שמקבלים פטור נפשי, יפעיל שם מערך בקרה שונה מבחינת תנאי הסף".
אחד מתלמידי המכינה שעימם שוחח שומרים סיפר כי הוא אמנם סבל מדיכאון קל, אבל הפשטות שבה קיבל את הפטור מהצבא הייתה מפתיעה. "הייתי בן 18, לא הבנתי את החשיבות של צה"ל וחששתי מגיוס. בסביבה אמרו לי 'מה הבעיה, תוציא פטור'. הגעתי ללשכה, אמרתי שיש לי דיכאון וסיפרתי גם על הקשיים עם ההורים על רקע תהליך היציאה בשאלה שבדיוק התחלתי. הקב"נית שאלה אותי אם אני רוצה פטור ואמרתי שכן. היא שלחה אותי לחשוב כמה דקות בחוץ על זה. חזרתי עם תשובה חיובית ואחרי כמה ימים קיבלתי פטור. רק חודשים אחר כך הבנתי שזו הייתה טעות. נלחמתי, התחננתי, ביקשתי, הצגתי מסמכים אבל רק עכשיו - אחרי שלוש שנים וחצי של לחצים, פנייה לכנסת, למנכ"לים של משרדי ממשלה ולמי לא - הצלחתי לבטל את הפטור".
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד), בעבר ראש אכ"א, אומר שהבעיה רחוקה מלהיות חדשה ומוכרת היטב. "בזמנו קראנו לזה 'לנגן בפסנתר' - כאלה שבאו ללשכת הגיוס ולא הסתכלו על השאלות שעל מסך המחשב אלא שיחקו כאילו הם מנגנים על פסנתר". גם הוא סבור שתופעת הפטורים הנפשיים צוברת תאוצה, ומוסיף שאין ספק כי חייב להתבצע שינוי רוחבי הכולל הידוק משמעותי של המערך הנפשי בצה"ל, אכיפה מוקפדת של החוק על פסיכיאטרים פרטיים "אשר רבים מהם עושים את שעושים כמעט בריש גלי", ומה שהוא מגדיר כ"מיטוט המערכות המורכבות מעסקנים ורבנים שפועלים כנגד החוק למניעת גיוסם של בני הישיבות, באופן שמנצל את הפרצה של הסעיף הנפשי". סעיף שנועד כדי לסייע לאנשים גיבורים המתמודדים עם מצוקות אמיתיות.
בצה"ל הסתפקו בתגובה הקצרה הבאה לכתבה: "גיוס החובה קבוע בחוק שירות ביטחון ועל כן פטור משירות ניתן בהתאם לתנאים הקבועים בחוק ולאחר בחינה מוקפדת. צה"ל מוקיע ומגנה את תעשיית הפטורים המזויפים. יחידת מיטב מחויבת למימוש החוק ולגיוס בהתאם אליו, בשביל שנוכל לאייש את שורות הצבא ולממש את ייעודו של צה"ל. לצורך כך נבחנות כאמור בקשת הפטור למיניהן באופן מדוקדק בתוך ניטור של תופעות רוחביות שמשפיעות על הגיוס כולו בהתמודדות עימן באמצעות הכלים העומדים לרשות צה"ל וכן באמצעות מגוון רחב של פעולות נוספות שעניינן להסביר ולהגביר את החשיבות ואת ערך השירות".
תגובות המוסד לביטוח לאומי וארגון "שיח סוד" לא התקבלו עד למועד פרסום הכתבה. התגובות יפורסמו אם וכאשר יתקבלו