מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה בישראל עלה תוך חצי שנה ב-6 משכורות, כך עולה מניתוח מרכז הנדל"ן את נתוני הלמ"ס. בעוד שברבעון הראשון של שנת 2024 מספר המשכורות הנדרש לרכישת דירה בישראל עמד על 160 משכורות, נכון לרבעון השלישי של שנת 2024 מדובר על 166 משכורות. הסיבה לכך היא שבעוד שהשכר הממוצע בין הרבעון הראשון לרבעון השלישי ירד ב-4%, מחירה הממוצע של דירה בישראל ירד בשיעור נמוך משמעותית של 0.4%.
מדובר בנתון דרמטי, במיוחד לאור העובדה שמספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה בישראל עלה תוך 8 שנים ב-15 משכורות "בלבד". כך, בעוד שבשנת 2017 מספר המשכורות הנדרש לרכישת דירה ממוצעת בישראל עמד על 151 משכורות, נכון לרבעון השלישי של שנת 2024 מדובר על 166 משכורות. זאת מאחר שהשכר הממוצע מאז שנת 2017 עלה ב-34%, בעוד שהמחיר הממוצע לדירה בישראל עלה באותה תקופה ב-48.5%.
חישוב מספר המשכורות הנדרש לרכישת דירה נעשה על ידי חלוקה של המחיר הממוצע של דירה, המפורסם על ידי הלמ"ס מדי רבעון, בשכר הממוצע במשק בחודש האחרון של אותו הרבעון. כך, חולק המחיר הממוצע של הרבעון השלישי של השנה, שעמד על 2.24 מיליון שקל, בשכר הממוצע של חודש ספטמבר, שעמד על 13,522 שקלים, ומחיר הדירה הממוצע ברבעון הראשון (2.25 מיליון שקלים) חולק בשכר הממוצע של חודש מרץ, שעמד על 14,079 שקלים. יצוין כי הנתונים המוקדמים ביותר של מחיר הממוצע של דירה מתייחסים לשנת 2017, שכן לפני זה השתמשו בלמ"ס בשיטת אמידה שונה.
גם כאשר בוחנים את עליית המחירים של דירות 3.5-4 חדרים בלבד, שהן סוג הדירות הנפוץ ביותר, התמונה נשארת דומה. מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירת 4 חדרים עמד ברבעון הראשון של שנת 2024 על 158 משכורות, ואילו ברבעון השלישי של השנה עמד מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה על 163 – פער של 5 משכורות.
פילוח הנתונים לפי ערים מעלה כי במקרה זה, מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה משתנה משמעותית בין ישוב לישוב. בתל אביב-יפו מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירת ארבעה חדרים ברבעון השלישי של שנת 2024 הוא הגבוה ביותר ועומד על 360 משכורות, לעומת 353 ברבעון השלישי של השנה (פער של 7 משכורות). ברמת גן חל הזינוק החד ביותר במספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירת 4 חדרים, וזה עמד על 246 משכורות בספטמבר, פער של 23 משכורות לעומת מרץ. בירושלים נדרשו לרכישת דירה 228 משכורות (פער של 16 משכורות), בחיפה מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירת 4 חדרים ממוצעת עומד על 138 משכורות (פער של 14 משכורות) ובבאר שבע על 97 משכורות (פער של 4 משכורות).
בהשוואה לשנת 2017 מתגלה נתון מפתיע. באר שבע היא העיר היחידה שבה מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירה נמצא בירידה ביחס לשנת 2017. מספר המשכורות שנדרשו בשנת 2017 לרכישת דירת ארבעה חדרים בבאר שבע עמד על 105 משכורות, 8 משכורות יותר מאשר בשנת 2024. על פי הנתונים בתל אביב מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירת ארבעה חדרים בשנת 2017 עמד על 334. מדובר על פער של 25 משכורות לעומת שנת 2024. ברמת גן מדובר על פער של 22 משכורות ובירושלים על פער של 20 משכורות. לעומת זאת, בחיפה מדובר על פער של 3 משכורות.
ומה באשר ליכולתם של המועסקים בענף ההייטק לרכוש דירה? כאן כמובן מדובר בסיפור אחר לגמרי. השכר הממוצע בתחום ההייטק עמד בספטמבר על 31,237 שקלים, גבוה בערך פי 2.3 מהשכר הממוצע בכלל המשק, ופער זה השתקף גם ביכולת רכישת הדירות של עובדי ההייטק. כך ברבעון השלישי של השנה עמד מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירת 4 חדרים על 70 משכורות עבור עובדי ההייטק, לעומת 163 משכורות בקרב כלל הציבור. עובדי ההיי טק יוכלו לרכוש דירת 4 חדרים בתל אביב עבור 156 משכורות, ברמת גן עבור 107 משכורות, בירושלים עבור 99 משכורות, בנתניה יידרשו 86 משכורות, בפתח תקווה 80 משכורות, בראשון לציון 79 משכורות, בחיפה 60 ובבאר שבע 42 משכורות בלבד.
המצב שתואר הוא מצב שבו כל ההכנסה החודשית מיועדת לתשלום עבור הדירה, אולם במציאות המצב כמובן אינו כזה. על פי נתוני הלמ"ס ההוצאה של משק בית על דיור בשנת 2022, הנתון האחרון שקיים, עמדה על 4,362 ש"ח לחודש, נתון המהווה כ-36% מהשכר החודשי הממוצע באותה שנה. בהנחה שהמגמה נשמרת אזי מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירת ארבעה חדרים בישראל ברבעון האחרון של שנת 2024 עומד על 452 חודשי השתכרות או במילים אחרות 37.6 שנים.
מספר המשכורות הנדרשות לרכישת דירת ארבעה חדרים בתל אביב עומד על 1000 חדשי השתכרות (83.3 שנים), ברמת גן 684 חודשים (57 שנים), בירושלים 632 חודשים (52.6 שנים), בחיפה 384 חודשים (32 שנים) ובבאר שבע 270 חודשים (22.5). במצב שבו משק בית מורכב משני מפרנסים המרוויחים את השכר הממוצע במשק אזי מספר המשכורות הנדרשות נחתך בחצי.
עו"ד קרן פרשקר, בעלים משותף במשרד רז-כהן פרשקר ושות', ציינה בעקבות הנתונים כי "המצב הבטחוני ומלחמת חרבות ברזל גרמו להתייקרות משמעותית במחירי הנדל"ן, זאת בין היתר כפועל יוצא מעליית מחירי שירותי הבנייה. לעומת זאת, לקראת שנת 2025 הממשלה הטילה על הציבור גזירות כלכליות בתחום המיסוי שמקשה על רכישת דירות. העלאת המע"מ, התייקרות בתשתיות, עלייה בדמי הביטוח הלאומי והקפאת הטבות צפויות להכביד באופן ניכר על התקציב המשפחתי, תוך גלגול נטל המלחמה על הציבור.
"כיום, ניתן לראות מגמה עולמית במדינות מפותחות של מעמד ביניים שהולך ומצטמצם, נדל״ן שהולך ומתייקר, ודחיקה הצידה של השיח הכלכלי - נדל״ני לטובת שיח ביטחוני. לצערנו, בזמן שבארה״ב הבינו שהחלום האמריקאי של בעלות הבית נגוז כבר ב-2008, בישראל מתחילים להתעורר רק בשנים האחרונות. הפער הבין מעמדי בארץ גדל, בזמן שהכל מתייקר משמעותית, והצפי לעתיד הקרוב הוא התייקרות נוספת.
"החלק הגרוע מכל, הוא שנראה שהמשבר הנ״ל, בכלל לא מטריד את הממשלה הנוכחית, והיא לא מהססת להחמיר אותו כשהיא יכולה. במקום לתמוך באנשים עובדים, שמתקשים 'לסגור את החודש', הממשלה מעדיפה לחלק את התקציב בצורה לא הוגנת ולא הגיונית".
נכתב על ידי כתבי מרכז הנדל''ן