הבחירות המקומיות ברעננה יוכרעו בקרב צמוד בין ראש העיר המכהן, חיים ברוידא, לבין סגן ראש העיר לשעבר, ניר קריסטל. סיבוב שני הוא כמעט ודאי: בסקר של די מדיה מאוגוסט האחרון, ברוידא הוביל ב-28%, אחריו קריסטל עם 24%, הפעיל החברתי עו"ד אבי יוסף עם 23%, וחברת מועצת העיר, ענבר הוכברג, עם 9%.

ברוידא משמש כראש עיריית רעננה משנת 2018, ומזה כשנתיים פועל ללא רוב במועצת העיר. לפני חודש אנה פוזמנטיר, מספר 2 של ברוידא וחברת סיעתו, עזבה אותו והצטרפה לרשימה של קריסטל. בשל סירובו של ברוידא להתראיין לכתבה, לניתוח עמדותיו בנושאי תכנון ובנייה נסתמך על מעשיו, וראיונות לתקשורת.

ברוידא משמש כיו"ר ועדת רמ"י במרכז השלטון המקומי החל מנובמבר בשנה שעברה, במסגרת זאת האשים את רמ"י בעליית מחירי הדיור. בראיונות ל-ynet ולמקומות נוספים האשים את שיטת המרבה במחיר במכרזים כגורמת לעלייה במחירי הדיור, ובמקום זאת הוא קורא לעבור למכרזים של הממעט במחיר. רמ"י מצידה טוענת שברוידא מסרב לשווק קרקעות בעיר ופוגע בתושבים. הנה כמה מהפעילויות והתוכניות שלו בפרמטרים שונים.

חזון לצעירים בעיר
ב-2020 גיבשה העירייה תחת ברוידא תוכנית מעל 1,700 יחידות דיור קטנות לצעירים בעשור הקרוב, ובנוסף חיוב של 20%-30% מהבנייה החדשה לדירות קטנות. כמו כן ב-2021 קרא למשרד השיכון ולרמ"י להגדיר את מתחם רעננה צפון כמתחם להשכרה ארוכת טווח של דירה להשכיר. בתקופתו יצאו לדרך הבנייה והשיווק של שכונת המאה הכוללת 1500 דירות בתשעה בניינים, שלושה מהם מיועדים להשכרה ארוכת טווח.

 קצב בנייה
על פי נתוני הלמ"ס, ברעננה החלו להיבנות בתשעת החודשים הראשונים של 2023 - 570 דירות חדשות. לעומת 643 בתקופה המקבילה בשנה שעברה. ב-2022 דורגה במקום ה-22 בהתחלות הבנייה. במרץ השנה אושרה למתן תוקף תוכנית רעננה מערב, הכוללת 6,000 דירות ו-50 אלף מ"ר תעסוקה,

שטחי תעסוקה ומסחר
מבדיקה של מרכז הנדל"ן, חל זינוק בבנייה לשטחי מסחר ברעננה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2022 – כך עולה מניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס),שבוצע על ידי אלדר שיווק. בתקופה זו החלו להיבנות כ-450 אלף מ"ר למסחר, המלמדים על קצב שנתי של 600 אלף מ"ר, לעומת 434 אלף מ"ר למסחר שהחלו להיבנות ב-2021 כולה, ולעומת ממוצע שנתי של 485 אלף מ"ר לשנה בעשור האחרון. אז הסביר מהנדס העיר חיים מלמן, כי "מבחינת רעננה העיר הולכת וגדלה, מתפתחת, ונבנות שכונות חדשות. מגיע גם הצורך לספק שטחים מסחריים לתושבים". בנוסף בדצמבר 22 אישה עיריית רעננה תוספת 15 אלף מ"ר לאזור התעסוקה הצפוני.

תחבורה ותשתיות
ברוידא מתנגד לתוכנית משרד התחבורה להקצות נתיב תחבורה ציבורית ברחוב אחוזה המרכזי בעיר, מחשש שהדבר יפגע בתנועת הרכב הפרטי ובמסחר. עקב כך, משרד התחבורה עצר את התקציב לרעננה לפרויקט "בשל גרירת רגליים". ברוידא מצידו כינה את התנהגות משרד התחבורה סחטנית. בנוסף יחד עם רשויות נוספות הביע התנגדות למתווה המטרו.

בתחום האנרגיה עיריית רעננה היא אחת מהרשויות שנבחרו בקול קורא להציג תוכנית להתמודדות עם משבר האקלים והציגה באוגוסט 2021 תוכנית להתמודדות עם המשבר ופליטת גזי החממה הכוללת בנייה ירוקה, תחבורה לא ממונעת ואנרגיה בת-קיימא.

חניה
מבחינת תקני חניה רעננה נותנת תקני חניה דיפרנציאליים של 1.3 לדירות של עד 75 מ"ר, ושתי חניות מעל 120 מ"ר.

מרכז הנדלן - בחירות ברעננה (צילום: shutterstock)
צילום: shutterstock

שטחים ירוקים
על פי פרסומי העירייה, ברעננה מאות דונמים של שטחי ציבור ירוקים לגינות ציבוריות, חורשות, מגרשי משחקים ופינות נוי וירק, 18 מ"ר של שטח ירוק לתושב. ברעננה אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בהסכם עם עיריית רעננה ב-2019 הקמת פארק הנופש המטרופוליני הגדול בשרון של 6,820 דונם, שמתחלק בין שטחי צפון רעננה וחלקים ממועצת חוף השרון.

התחדשות עירונית
ביוני השנה אישרה הוועדה המחוזית את תוכנית ההתחדשות הבניינית של רעננה,המאשרת פרוקטי הריסה ובנייה בלבד עד 9 קומות ומוסיפה 13 אלף יחידות דיור לעיר.

בירוקרטיה והיתרים
ביולי 2022  הציגה עיריית רעננה תוכנית לקיצור משמעותי של זמני הוצאת היתר בנייה בעיר, מ-40 חודשים לכ-20 בלבד. אך אין עדיין נתונים אם עמדה ביעדים. בנוסף על פי מחקר אתר מדלן שפורסם במרץ 23, בשנת 2022 הורידה רעננה את הזמן להוצאת היתר בנייה עבור פרויקט תמ"א 38 בכמעט שליש, והוא עמד על שלוש שנים ושלושה חודשים (לעומת 2021, אז עמד הזמן הממוצע על ארבע שנים ושמונה חודשים). 

"לבנות 1,800 דירות של שני חדרים. המוצר הזה לא קיים פה" 

ניר קריסטל הוא כאמור המועמד המוביל אחרי ברוידא, הוא עשר שנים חבר מועצת העיר, מתוכן שנתיים כיהן כסגנו של ברוידא, וכן חבר בוועדת התכנון והבנייה המקומית.

מה החזון שלך לעיר בעשרים השנה הקרובות?
"כבר היום כל התוכניות העתידיות נמצאות בצנרת. העיר ב-2050 תמנה 150 אלף תושבים, ואף ראש עירייה לא הולך להשפיע על המצב הזה. המדינה מחפשת עוד קומה. מדינת ישראל ב-2050 תמנה 18 מיליון תושבים".

איך אתה מתכוון להשאיר את הצעירים?
"יש מוצר אחד שמאוד חסר ברעננה, ובגללו הצעירים בורחים וגם קשישים. ברעננה חסרות דירות קטנות. רעננה תמיד בנתה דירות גדולות כדי להביא אוכלוסייה חזקה. שכחנו שהאוכלוסייה החדשה  מולידה ילדים, נכדים וחלקם נינים, וכיוון שלא בנו לדירות לצעירים הם ברחו מפה,  עוברים לתל אביב לדירת 45 מ"ר, משלמים מעל 6,000 שקל לחורבה אבל לפחות יש להם דירה קטנה. אני אייצר 1,800 דירות של 60 מטר כולל הממ"ד, בשכירות לטווח ארוך בחמישה מתחמים. היום ראש העיר מדבר על דירות קטנות של 92 מ"ר פלוס ממ"ד. זו לא דירה קטנה".

"נקים מתחמי בילוי. שלא קיימים ברעננה. צעירים רוצים דיור, תעסוקה, תחבורה ובילוי. ואני רוצה הכול נגיש. כשהם עוברים לתל אביב, יש להם קורקינט או תחבורה ציבורית, תעסוקה ואיפה לבלות.  אז אני הולך לפתוח חמישה מתחמי בילוי בעיר, אפתח תחבורה ציבורית עם משרד התחבורה, שאטלים עירוניים במימון עיריית רעננה, אני תוך 3 שנים גומר לרשת את העיר בנתיבי אופניים, אני זה שיזמתי את השבילים בעיר ואקדם תוכניות בעתיד. ברגע שאתן לצעירים את כל אלו, יהיה להם מעניין בעיר". 

האם הבנייה בעיר בקצב מספק?
"הבנייה לא בקצב מספק כי אין דירות קטנות. רוב הקרקעות ברעננה הן פרטיות. אני לא יכול לייצר מחיר למשתכן כי אין לי קרקעות המינהל, וראש העיר לא שולט במחיר למטר. במה אני שולט? במה שאני מאפשר לבנות במסגרת תוכנית המתאר, לכן אני הולך לבנות דירות קטנות ועירוב שימושים. בשניים מתוך חמשת המתחמים שדיברתי עליהם יהיו עירוב שימושים, גם משרדים וגם מסחר". 

האם נדרשים יותר שטחי תעסוקה ומסחר?
"אני מתכוון להאיץ את התוכניות ולהוציא אותן לפועל. יש לנו כמה אזורי תעשייה, הצפוני שחסרים בו מסעדות, בתי קפה וברים ושירותים לחברות, וכיוון שהמקום הזה עלוב זה משפיע על קצב כניסת חברות. אני הולך להביא חברות בתחום המדיקל ולתת הנחה בארנונה למסעדות ובתי וקפה ולשפץ את התשתיות, כי המדרכות שבורות ואין תאורה נורמלית בלילה ואין כאן תשתיות שמכבדות חברות. כל עוד העירייה לא מפתחת את התשתיות העירוניות בראש ובראשונה, אז אזור התעשייה לא אטרקטיבי להרבה חברות. אני הולך לייצר שאטלים מהרכבת לאזור התעשייה בשיתוף החברות ולחבר את תחנות הרכבת לכאן בנתיבי אופניים. 

"באופן יזום אני מתחיל ללכת על מתחמים מסחריים ישנים, כמו וילה רמה, בניין סולל בונה - שאני מתכוון להוריד אותו ולהקים שם ארבעה מגדלים של 15 קומות עם קומת מסחר פונה לרחוב ושלוש קומות משרדים ותעסוקה וכל היתר דירות קטנות. באזור התעשייה אני מתכוון לסגור שני מתחמים בלילה לתנועה ולהפוך למדרחובים עם אבטחה ואני מאפשר לבלות באזור התעסוקה. כשיש אזור תוסס 24 שעות אנשים אומרים שזה אזור שאני רוצה לעבוד בו. היום העירייה מחכה שחברות ייכנסו ולא עושה שום דבר".

מה אתה מתכוון לקדם בתחום התחבורה והתשתיות?
"ראש העיר הנוכחי זרק מכאן את משרד התחבורה, שהגיע להשקיע 137 מיליון שקל בתחבורה ציבורית לרעננה ולייצר נתיב מהיר על אחוזה. המשרד נענה ל-90% מהדרישות שלנו. וראש העיר לא הסכים לפרויקט בעיר. התוכנית שלי היא שברחובות אחוזה וויצמן יהיו אוטובוסים של 50 מקומות שייסעו הלוך וחזור בין תחנות הרכבת, בכל הרחובות שיוצאים צפונה ודרומה מאחוזה יפעלו מיניבוסים חשמליים של בין 9 ל-19 מקומות והם ייצרו רישות שלם של כל העיר.

"כבר אחרי הבחירות אני מתכוון להפעיל שאטלים בחינם לתושבי העיר. יש לנו בעיה כי חסרים מקומות חניה ליד תחנת הרכבת. יש לנו 247 מקומות חניה ליד רכבת מערב, רבע מהצורך, וברכבת דרום אפס מקומות חניה. אז אנשים לא מגיעים לרכבת. הפריסה החדשה של התחבורה הציבורית עם משרד התחבורה תיקח שנה, לכן עד אז אני מתכוון להפעיל שאטלים על רחוב אחוזה ורחוב ויצמן אל ומתוך תחנות רכבת. זה יפעל בכל שעות השיא"

"לאנרגיה מתחדשת יש לי תוכנית גדולה בפני עצמה. זה הולך לשטחים שמצפון ליד המט"ש, יש לנו יכולת להרים הרבה דברים כדי לייצר אנרגיה סולארית, נתקין גם על גגות בתי ספר ומתקנים עירוניים. התוכנית כוללת גם חניות לרכבים חשמליים". 

מה המדיניות שלך כלפי רכבים פרטיים?
"התחלנו כבר לשנות את תקן החניה, אנחנו מורידים אותו בהדרגה בהתאם לגודל הדירות, מעל 120 מטר 2 חניות, דירה של 60 מ"ר -  0.65. במקביל אני צריך לייצר פתרונות תחבורה אלטרנטיביים, כמו תחבורה ציבורית יעילה. ברגע שראש העיר סילק את משרד התחבורה, הוא השאיר אותנו משועבדים לרכב הפרטי. רק 20% מתושבי רעננה נוסעים באוטובוסים. 70% משטחי רעננה לא מרושתים בתחבורה ציבורית".

מרכז הנדלן - בחירות ברעננה (צילום: shutterstock)
צילום: shutterstock

יש מספיק מוסדות חינוך וציבור ברעננה?
"לא. אני מתכוון לקחת עוד שטחים חומים ואני מתכוון לעשות תוכנית מחודשת צופה עתיד עשר שנים קדימה, יש לי מחסור במבני תנועות נוער, המבנים הקיימים מפוצצים, חלקם מאוד ישנים. יש לי חוסר בהתפתחות גנים עתידית ובתי ספר. אני מתכוון לעשות תוכנית רב שנתית. אם אני הולך לבנות, אני הולך להכניס עוד ילדים. כנגזרת מתוכנית הבנייה החדשה אני צריך לעשות תוכנית למבני הציבור החסרים. חסרים גם מבני תרבות. האולם הכי גדול ברעננה זה 440 מקומות ביד לבנים. עיר של 100 אלף תושבים, זו בושה וחרפה", הוא מוסיף. 

יש מספיק שטחים ירוקים ברעננה?
"יש מספיק שטחים ירוקים והם יישמרו. זה חלק מהייחוד של רעננה. לכן באתי לשם. כן חסרים לי במקומות ספציפיים לדוגמה ברסקו, כשתעלה לגובה אוכל לייצר שם שטחים ירוקים. קריית שרת כנ"ל".

מהי הדרך המועדפת להתחדשות עירונית?
"אני נגד התחדשות בניינית ובעד התחדשות מתחמית. היום עיריית רעננה פסיבית, היא מחכה שבעל הזכויות יגיד לה 'רוצה אני', ואז אומרת לו כן או לא. אני אקים בינואר 24 מינהלת התחדשות עירונית . יש היום אדם וחצי שקוראים לו מינהלת. אני מתכוון להקים מינהלת כמו שצריך להתחדשות עירונית. מעבר לזה אני מקים חברה כלכלית, שהולכת לעסוק בכל הבנייה הציבורית.

"המינהלת להתחדשות עירונית הולכת לאסוף את כל הבעלים בשטחים שאנחנו רוצים לחדש, מתחם מתחם הולכת לזמן אותם, להסביר מה הזכויות ואיך להוציא לפועל והעירייה היא השושבין. שמונה שנים לא נבנתה דירה אחת באחוזה וגם אז נבנה בניין אחד. עכשיו העירייה מחכה שבעלי הדירות יבואו, זה כמובן לא קורה. העירייה צריכה לזמן את בעלי הנכסים להראות להם תכנון שהעירייה מתכוונת לתכנן. המינהלת תוציא אל הפועל גם את התכנון".

מה התוכניות שלך להקל על הבירוקרטיה והמחסור בכוח אדם?
"אני מתכוון לפתוח את כל החסמים הבירוקרטיים. אני אלוף בזה. ניהלתי שיווק ושירות לקוחות בכללית, ארגון פי אלף בירוקרטי עם רגולציה פי אלף יותר קשה.  יש בעיה אמיתית שאני לא יכול לפתור, בתנאים שאני יכול להציע למהנדסים ביחס למגזר הפרטי. יש הרבה דברים משלימים שאני יכול לייצר להם, לפשט להם הליכי עבודה, לסדר להם את המבנה הארגוני, לבנות תהליכי עבודה שיקלו עליהם, ליצור עוד תוספות כוח אדם איפה שיש צווארי בקבוק, עוד בודקי תוכניות, שיפור בפיקוח על הבנייה. בעצם זה שאני מוציא חלק מזה, אני מוריד את העומס על אגף ההנדסה".

מה הדבר הכי חשוב לקדם בעשר שנים הקרובות בתחום התכנון והבנייה?
"לבנות 1,800 דירות של שני חדרים. המוצר הזה לא קיים פה. הדבר הנוסף - עירוב השימושים. אני צריך לייצר עיר שבה תושב יוכל לקבל כל מה שצריך 15 דקות מהבית".

נכתב על ידי כתבי מרכז הנדל"ן.