415.5 מיליון שקל, זה הסכום שהוטל על אזרחים ישראלים כקנסות בגין בנייה לא חוקית ושימושים חורגים מאז סוף 2018. כך עולה מנתוני הרשות לאכיפה במקרקעין, שהועברו בעקבות בקשת חופש מידע של עו"ד ד"ר קייס נאסר, שותף וראש תחום תכנון ובניה במשרד פירון בחיפה. מדובר ב-2015 קנסות שהוטלו מדצמבר 2018 ועד 2024. הוגשו 420 בקשות לביטול קנס, מתוכן התקבלו 110, נדחו 198 והשאר עדיין בתהליך. בנוסף, הוגשו 288 בקשות להישפט, וכתוצאה מכך נגזרו קנסות בשווי 18.8 מיליון שקל.
לפי נאסר, כ-70% מהקנסות הוטלו על בעלי מבנים במגזר הערבי. הערכה זו מבוססת על נתונים מנהליים שהתקבלו בשנת 2021 מהרשות לאכיפה במקרקעין. נאסר מציין ש"הנתונים מדאיגים מאוד. הטלת קנסות מנהליים בסכומים גבוהים ללא הליך משפטי פוגעת בזכויות יסוד של האזרחים. בנוסף, הנתונים אינם משקפים את שיעור הריבית והפיגורים שהצטברו על הקנסות".
נאסר טוען שחלק ניכר מהקנסות ניתנו בגין עבירות של "שימושים חורגים" כמו בנייה על שטח חקלאי או הפעלת עסק במקום לא מתאים. "אין הוכחה שאכיפה דרסטית זו הובילה לסגירת עסקים כאשר לבעליהם אין פתרונות חלופיים. הטלת הקנסות בצורה זו פוגעת בפרנסת אלפי משפחות", אומר נאסר.
חוק קמיניץ, תיקון 116 לחוק התכנון והבנייה שנכנס לתוקף ב-2017, נועד למנוע בנייה לא חוקית ולשפר את האכיפה בתחום. בעקבות פעילות הוועדה להסדרת הבנייה הבלתי חוקית בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, ארז קמיניץ, אושר התיקון לאחר מספר שינויים. תיקון זה הביא לירידה משמעותית בעבירות הבנייה.
עם זאת, החוק עורר מחלוקות פוליטיות ונטען כי הוא פוגע בעיקר בחברה הערבית, שבה הבנייה הבלתי חוקית נפוצה בשל חוסר אישור תוכניות חדשות ביישובים הלא יהודיים. מסיבה זו, מפלגת רע"מ דרשה להקפיא את החוק במסגרת כניסתה לקואליציה בימי "ממשלת השינוי".
עיקר התיקון כולל הגברת האכיפה והחמרת הענישה על בנייה לא חוקית ללא משפט. החוק מרחיב את סמכויות המפקחים, כולל שימוש בצווים מנהליים להפסקת בנייה, הריסת תוספות ובניינים, והגברת האכיפה על נכסים המוגדרים כתשתיות לאומיות. סכומי הקנסות עלו לקנס ראשוני של עד 300 אלף שקל.
הרשות לאכיפה במקרקעין, לשעבר היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה, פועלת בארבעה מחוזות: צפון, מרכז, ירושלים ודרום. מטרתה להיאבק בעבירות תכנון ובנייה ולעצור בנייה בלתי חוקית, בעיקר בשטחים פתוחים ושטחים לפיתוח. הרשות פעלה תחת משרד האוצר, ובממשלה האחרונה עברה לאחריות המשרד לביטחון לאומי בראשות השר איתמר בן גביר.
נכתב על ידי כתבי מרכז הנדל''ן