תוכנית מחיר למשתכן נולדה כתוכנית לרכישת דירות מוזלות, שנועדה לסייע לרוכשי דירה ראשונה. אלא שמחקר חדש של בנק ישראל מעלה כעת כי יכולתם הכלכלית של מי שהסתייעו בתוכנית גבוהה מזו של רוכש הדירה הממוצע. ההכנסה השנתית של משק בית בקרב רוכשי מחיר למשתכן בשנים 2019-2016 עמדה על 189 אלף שקלים, לעומת 177.8 אלף שקלים הכנסה שנתית של רוכשי דירה ראשונה במחירי השוק. בקרב הפוטנציאל של כלל רוכשי הדירה הראשונה, ההכנסה עומדת על 118.58 אלף שקלים בשנה, לעומת 106 אלף שקלים בשנים 2015-2012 - טרם חלה תוכנית מחיר למשתכן ודומותיה.
את המחקר ערכה ד"ר דארין וייסמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל. במחקר נבחנה השפעת המדיניות שנקטה הממשלה בתחום הבנייה וסבסוד הדירות (מחיר למשתכן), בקרב משקי הבית שקודם לא היתה בבעלותם דירה. בחלקו הראשון של המחקר נבחנו המאפיינים הכלכליים־חברתיים של רוכשי דירה לראשונה בשנים 2016-2019 לעומת השנים 2012-2015, בטרם חלה תוכנית מחיר למשתכן ודומותיה. בין הקריטריונים נבחנו הגיל, המצב המשפחתי וההכנסה, וכן מאפייני הדירות שנרכשו.
בין השנים 2016-2019, נעשתה הבחנה בין רוכשי דירה לראשונה במסגרת "מחיר למשתכן" לבין הרוכשים ב"שוק החופשי". בחלקו השני של המחקר נבחנו התמורות שחלו בסיכוי של משקי בית מקבוצות שונות לרכוש דירה לראשונה בשנים 2016-2019 לעומת השנים 2012-2015. ומה הממצאים של המחקר כולו?
הסיכוי של משפחות צעירות לרכוש דירה עלה ב-2016-2019
המחקר התאפשר הודות לקובץ נתונים ייחודי, המאפשר לבחון בפעם הראשונה את מאפייני רוכשי הדירות במסגרת מחיר למשתכן. הבחינה נעשית על בסיס מדגם מייצג של אוכלוסיית השכירים בישראל. בין היתר נמצא שהרוכשים בשוק החופשי בשנים 2016-2019, היו דומים במאפייניהם לרוכשים בשנים 2012–2015 בקריטריוני של גיל (30.4), שיעור המשפחות עם ילדים (67% בממוצע) והכנסה שנתית (177-163 אלף שקל).
עם זאת, מאפייני הרוכשים במסגרת "מחיר למשתכן" היו שונים במידה מסוימת מאלה שרכשו דירה לראשונה בשוק החופשי: שיעור הזוגות הנשואים והמשפחות עם ילדים היה גבוה יותר ביחס לרוכשים בשוק החופשי, עם 77% לעומת 68%. גם מבחינת גיל אין הבדלים ניכרים בין רוכשי מחיר למשתכן, שגילם הממוצע הוא 31.12.
תוצאות הניתוח מצביעות על כך שבשנים 2016-2019 עלה הסיכוי של משפחות צעירות, ובפרט אלו עם ילדים, לרכוש דירה לראשונה, בין היתר בשל זכאותן של משפחות אלה לרכוש דירות במסגרת התוכנית. כמו כן, נמצא שההסתברות לרכוש דירה ראשונה עלתה בקרב כל חמישוני ההכנסה, אך הסיכוי של החמישונים הגבוהים עלה ביותר. המשמעות: התרחב הפער בסיכוי לרכוש דירה בין החמישון העליון לבין שאר החמישונים, ובפרט זה התחתון.
כאשר מתמקדים רק במשקי הבית שלא קנו דירה במסגרת מחיר למשתכן בשנים 2016-2019, אם מכיוון שלא זכו בהגרלה או מכיוון שלא ניגשו לכזו, נמצא שהסיכוי לרכוש דירה נותר יציב ביחס לשנים 2012-2015. יתרה מכך, הסיכוי של משקי בית אלה לרכוש דירה בשוק החופשי בפריפריה אף עלה עבור חמישוני ההכנסה הנמוכים.
אפשר להסיק מכך שהרחבת ההיצע שהתרחשה בשנים 2016-2019 הייתה משמעותית בהשוואה לשנים 2012-2015, ולכן הסיכוי של מי שלא זכו בהגרלות "מחיר למשתכן" לרכוש דירה לא נפגע. מכך, מסכמים במחקר, שמירה על רמה גבוהה של היצע הבנייה, כפי שהיה למשל בשנים 2022-2021, חשובה לקיום נגישות דיור לכלל האוכלוסיה: הן לאלו הזכאים לסבסוד והן לאלו שלא, וגם עבור אלו שלא זכו בהגרלות.
נכתב על ידי כתבי מרכז הנדל"ן.