רשלנות רפואית היא תחום כולל במשפט המתייחס למגוון ענפי רפואה, כמו אורתופדיה או רפואת שיניים. ואולם קיים תחום אפל במיוחד, שנדמה כי ההכרעה בו כלל אינה שייכת לשופט בשר ודם: רשלנות רפואית בלידה, וספציפית תביעת הורים בעילה של "הולדה בעוולה". משמעות תביעה זו היא למעשה אמירת ההורים כי מוטב היה לו האם הייתה מבצעת הפלה, וחוסכת מהילד שלה חיי צער בשל המחלה הקשה ממנה הוא סובל.

על מנת להבין כיצד מתבצע בפועל ההליך המשפטי הרגיש והטעון הזה, הזמנו לאולפן את עו"ד ירון מויאל, העוסק ברשלנות רפואית. תחילה הוא מיידע אותנו שכמו בשאר תחומי הרשלנות הרפואית, גם בתחום ההיריון והלידה שאלת המפתח היא האם הייתה לאורך מעקב ההיריון חריגה לרעה מהפרקטיקה הרפואית המקובלת, שמגבשת את יסוד הרשלנות ומבססת את יכולת ההורים לתבוע.

דוגמה מובהקת לרשלנות רפואית המאפשרת לתבוע על "הולדה בעוולה" היא אי ביצוע סקירת מערכות בשלב מעקב ההיריון, שהוביל להולדת תינוק עם מום גנטי. בנסיבות אלה יכולים ההורים, שעולמם חרב עליהם, לטעון כי אם היו יודעים על המום והשלכותיו הקשות מבעוד מועד – היו בוחרים לבצע הפסקת היריון ולחסוך מילדם את חיי הצער והסבל שנגזרו עליו, וכן לחסוך מההורים את עוגמת הנפש, הייסורים והלילות ללא שינה שבגידול ילד עם צרכים מיוחדים.

אלא שקיים קושי תפיסתי לפסוק פיצוי להורים לילד שנולד עם מום, בעיקר נוכח שלוש סיבות: האחת, לא בכל האוכלוסיות מתקיים קשר סיבתי ברור בין גילוי המום לבין ההחלטה לבצע הפלה. אצל חוגים שמרניים הפלה נתפסת כצעד קיצוני ואף אסור. יתרה מכך, דיני הנזיקין נועדו בבסיסם להשיב את המצב לקדמותו, ואיולו כאן כבר נולד הילד וברור שאי אפשר להחזיר אותו לרחם אמו – אז מה בדיוק מגלם הפיצוי?

תהייה נוספת קשורה לדברים שציינו בהתחלה: כיצד שופט בשר ודם יכול להכריע אם בנסיבות קונקרטיות היה עדיף לתינוק מסוים שלא היה נולד? שאלות אלו ואחרות נדונו בהרחבה בפודקאסט, ואנו בטוחים כי תמצאו את התשובות עליהן מעניינות ביותר.

האזנה נעימה >>

עו"ד ירון מויאל עוסק ברשלנות רפואית

עו"דקאסט – הפודקאסט המשפטי של קהילת עורכי הדין

הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין

פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.