ביקור תמים אצל רופא המשפחה יכול להסתיים במתן טיפול ראוי, אבל גם יכול להיגמר חלילה בקטסטרופה אם הרופא פספס אבחנה קריטית, לא נתן לחולה תרופה נכונה או לא הפנה אותו לבדיקה רלוונטית. המאפיין שמייחד רופאי משפחה לעומת עמיתיו, הוא היותו "המתריע בשער" אליו מתנקזות כל התלונות של המטופל, כשעליו מוטלת האחריות הכבדה לנתב אותן למחוזות הנכונים. האם זה משליך על מידת אחריותו ברשלנות רפואית?
לצורך בירור הסוגיה כבדת המשקל הזו, שנוגעת לכולנו, ערכנו בפודקאסט שיחה עם עו"ד מירב אשל, המתמחה ברשלנות רפואית. כבר בתחילת הריאיון היא מאשרת שבתי המשפט אכן מתייחסים באופן שונה, בהיבטי רשלנות רפואית, לרופאי משפחה לעומת אחרים. כך, בפסיקה הוגדר תפקידם של רופאי המשפחה כ"בוררי המוץ מן התבן", כשהכוונה היא שעליהם לדעת מה בדיוק עובר על המטופלים שלפניהם ולהעניק להם טיפול בהתאם, תוך הפנייתם במידת הצורך לבדיקה או ייעוץ אצל רופא אחר.
בגדול, רשלנות רפואית בקרב רופאי משפחה עשויה ללבוש שלוש צורות: האחת, אי אבחנה מחלה, בין היתר בשל העדר ידע רפואי עדכני. כך למשל, רופא שנותן "על אוטומט" אקמול או אנטיביוטיקה למטופלים שלו, אף שהחולה הקונקרטי שלפניו סובל ממשהו רציני הדורש הפנייה דחופה לבדיקת סי.טי, עשוי להיחשב רשלן.
דוגמה נוספת לרשלנות רפואית בקרב רופאי משפחה היא אדישותם כלפי מטופלים בעלי היסטוריה רפואית בעייתית. הציפייה היא שרופא המשפחה "יגדיל ראש" ויזמין מטופל שסובל ממחלה מתמשכת כלשהי, כמו סוכרת, לביקורים מזדמנים אצלו, על מנת לוודא שאין הידרדרות במצבו הרפואי ולשלוח אותו במידת הצורך לבדיקות.
ה"לבוש" השלישי של רשלנות רפואית הייחודית לרפואת משפחה, הוא אי ביצוע מעקב שוטף בנוגע לתוצאות בדיקות אליהן נשלח המטופל. במלים אחרות, אין זה מספיק שהרופא יאבחן באופן מדויק את המחלה (שלב 1) ויפנה לבדיקה הרלוונטית (שלב 2) על מנת שלא להיחשב רשלן, אלא עליו גם לעקוב בקפידה אחרי פענוח הבדיקות כדי לוודא שהן תקינות.
האזינו לפרק המלא של עו"דקאסט >>
- ב- Spotify
- ב- YouTube Music
- ב- Apple
עו"ד מירב אשל עוסקת ברשלנות רפואית
עו"דקאסט – הפודקאסט המשפטי של קהילת עורכי הדין
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.