חוק חובת המכרזים קובע כי אם המדינה, על זרועותיה השונות, מבקשת להתקשר עם גוף פרטי בחוזה לביצוע עסקה או עבודה, או לרכישת שירותים כאלה ואחרים, עליה לעשות זאת באמצעות מכרז פומבי "הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו". בתוך כך הסעיף אוסר על עורך המכרז להפלות מציעים שונים מחמת מוגבלות, מין, נטיה מינית, גיל וכיוצא באלה.
למרות זאת, מעניין לדעת כי אותו חוק שאוסר על הפליה מתיר באותה נשימה להעניק העדפה במכרז לאוכלוסיות מסוימות שנתפסות כמוחלשות, לפחות בהיבט העסקי. כך למשל, החוק מורה להעדיף הצעה מטעם עסק הנמצא בבעלות אישה, ככל שהיא אינה איכותית פחות מהצעה זהה אשר הוגשה מטעם עסק "גברי".
דוגמה נוספת היא מתן העדפה להצעות של עסקים זעירים ובינוניים, על פני כאלה מטעם תאגידי ענק. עו"ד יצחק וכטל, המתמחה במשפט מינהלי ודיני מכרזים, מסביר שההעדפה כאן מתבטאת בחובת עורך המכרז לבחון כיצד יוכל לבצע את ההתקשרות עם העסק הבינוני או הזעיר, מבלי שהדבר יפגע בתוצר הסופי.
עורך המכרז התנה מראש את ההתקשרות בתנאים לא ריאליים עבור עסקים קטנים, כמו מחזור עסקאות של מיליוני שקלים? ככל שמדובר בתנאים שאינם ממין העניין (כגון שהמכרז הינו לביצוע עבודה פשוטה אשר אינה דורשת ניסיון רב) יוכל בעל העסק הקטן, מכוח ההעדפה המתקנת לטובתו, לתקוף את המכרז ובסופו של יום אף להביא לשינויו.
גם יצרנים ישראלים זוכים למתן עדיפות מכוח החוק, שמתבטאת באימוץ הצעתם חרף היותה יקרה יותר בהשוואה לעמיתיהם היבואנים. אלא שכאן קיימת אי בהירות ביחס למה נחשב "ייצור ישראלי" – אם עיקר הייצור נעשה בחו"ל ורק ה"פינישים" של המוצר בוצעו בישראל, עדיין מוצדק לתת עדיפות?
לסיום, וברוח המלחמה, החוק מתחשב גם במציעים מאזורים גאוגרפיים הסמוכים לגבולות מסוכנים כגון לבנון או רצועת עזה. בהקשר של הדרום הוחלט כי העדיפות תינתן רק ליישובים הנמצאים במרחק של 7 ק"מ – ואפילו לא סנטימטר אחד יותר – מהרצועה.
האם זה מוצדק, והאם בעקבות "חרבות ברזל" והשלכותיה המציאות בהיבט הזה הולכת להשתנות?
האזינו לפרק המלא של עו"דקאסט >>
עו"ד יצחק וכטל עוסק בדיני מכרזים והתקשרויות
עו"דקאסט – הפודקאסט המשפטי של קהילת עורכי הדין
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין. בהכנת הכתבה השתתפו צוות העורכים של אתר פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל. הוא מכיל מידע כולל ומגוון בתחום המשפט. האתר מופעל באמצעות חברת "פסק דין אתרי משפט בע"מ". המידע מסופק לשירות ציבור הגולשים לשימוש פרטי ולא-מסחרי בלבד. האתר והמידע המופיע בו מוגנים על ידי חוקי זכויות יוצרים של מדינת ישראל, אמנות בינלאומיות וחוקי זכויות יוצרים של מדינות אחרות.