אנחנו חיים בעידן שבו המידע זמין לנו כל העת ובזמן אמת. אירועים שמתרחשים בקצה השני של העולם מגיעים אלינו בלייב, המיידיות והזמינות מובנות מאליהן, אך כמובן שלא תמיד היה כך. בשנותיה הראשונות של המדינה, כשהיישוב היהודי היה בחיתוליו והמרכז העסקי היה רובו ככולו בתל אביב, הדברים היו מורכבים יותר. דוגמה מוחשית לכך אפשר לראות בדרך שבה התנהלו חשבונות הבנק באותם ימים.
ממצאים מארכיון בנק לאומי, שהוקם תחת השם "בנק אנגלו פלשתינה" לפני יותר מ-120 שנה והיה המרכז הפיננסי היחיד עד שנות ה-50, מספק הצצה אל המציאות של פעם. לקוח שרצה לפתוח חשבון היה צריך לגשת לסניף ולקבל "פנקס חשבון קרדיטורי", או בקיצור חח"ק. הפנקס, שמעט דומה לדרכון של ימינו, היה נושא את שם בעל החשבון באותו הבנק ואת מספר החשבון של הלקוח. הדפים חולקו לטבלאות עם תאריך ועמודות למילוי פעולות של בעל החשבון – לזכות או לחובה.
"כשלקוח היה מגיע אל פקיד הבנק כדי להפקיד או למשוך כסף, היו נדרשים אישורים של כמה פקידים על הפעולה. הבנקאי היה רושם בפנקס החשבון את התנועה ובמקביל רושם אצלו ברשומות הבנק את אותה תנועה", מספר אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית בבנק לאומי ,"בסוף כל יום אחר הצהריים, הבנקאים בכל סניף ברחבי הארץ היו אוספים את כל הרשומות של כל התנועות שבוצעו באותו היום אל ארגזים. את הארגזים היה אוספים נהגים ברכבים ייעודים ומעבירים אותם אל 'מרכזי הבנקאות', שלרוב באותה תקופה היו ממוקמים במרכז תל אביב".
מאות פקידים איישו את מרכזי הבנקאות, והיו מגיעים אל משמרתם אחר הצהריים. כל פקיד היה מקבל את הארגזים של הסניף שעליו הוא אחראי, ותפקידו היה לשקלל את התנועות בכל חשבון עבור כל לקוח, כלומר לחשב ידנית את ריבית החובה ולקזז אותה או לחלופין להוסיף לחשבון את ריבית הזכות ועוד. לאחר שעות הלילה הארוכות בסיום אלפי חישובים, היו מחזירים את הרשומות המעודכנות אל הארגזים, ולפנות בוקר היו הנהגים מחלקים אותם בחזרה לעשרות הסניפים כדי שהמידע יהיה זמין עבור לקוחות שהיו מבקשים לדעת את היתרה העדכנית בחשבונם ביום למחרת.
בנקומט, 1970 - הכספומט הראשון
"להלוואות או לפיקדונות היו פנקסים נפרדים ייעודיים. על חזית כל פנקס היו מצוינים פרטי הלקוח ואת תנאי ההלוואה או הפיקדון שעליהם סוכם, ואלה היו מחושבים בכל רבעון", מספר בן-חיים, "באותן שנים הכול נעשה ידנית. בשנות ה-70 נכנסו המחשבים הראשונים לישראל, אך מחשב אז היה בגודל של חדר שלם, והחישובים בו נעשו לאט יותר מעבודה ידנית של בנקאים מיומנים. רק שנים לאחר מכן עם ההתפתחויות הטכנולוגיות נהפכו החשבונות לדיגיטליים".
1970 היתה גם השנה שבה הותקנה המכונה הראשונה למשיכת מזומנים בישראל. המכונה הותקנה בדצמבר בסניף לאומי בדיזנגוף ונקראה אז "בנקומט". באוגוסט 1971 הותקן מכשיר נוסף במרכז הכרמל בחיפה ולאחר מכן הותקנו מכשירים נוספים במרכזי הערים ובנמל התעופה בן גוריון.
בשנות ה-80 וה-90 חשבונות הבנק כבר היו ממוחשבים לחלוטין והמידע היה זמין עבור הלקוחות בעמדות מידע מרכזיות או דרך פקידי הבנק. אך עבור פעולות מורכבות כמו פתיחת חשבון, לקיחת הלוואה, הפקדה לפיקדון ועוד היה נדרש לגשת לסניף ולבצע את הפעולות מול בנקאי.
"מעבר להכנסת הכספומט הראשון, היינו גם הראשונים לעלות עם אפליקציה לניהול החשבון לפני יותר מעשור", אומר בן-חיים, "מאז התקדמנו משמעותית וכיום 90 אחוז מהפעולות נעשות מרחוק ובדיגיטל, אם באפליקציה, באתר, טלפונית בשיחה עם בנקאי ואפילו בפגישות זום עם בנקאי עבור פעולות מורכבות יותר. אין ספק כי השנים האחרונות היו מקפצה יוצאת דופן בדיגיטציה, שנות הקורונה האיצו את התהליכים האלה אף יותר ואנחנו צפויים לראות בשנים הקרובות חידושים טכנולוגיים נוספים שישדרגו את השירות והמוצרים הפיננסיים, חלקם מבוססי בינה מלאכותית".
