ממש אוטוטו ישתנה, שוב, התו הירוק. כזכור, בכדי לעודד התחסנות ולבלום את התחלואה, נקבעה רשימת בתי עסק המחויבים לפעול על פי תו הירוק שמשמעותו היא התחסנות בשתי מנות חיסון נגד קורונה או הצגת בדיקה שלילית שבוצעה עד 24 שעות לפני הכניסה למקום. אבל, מהשבוע הבא, יישלל התו הירוק ממי שלא התחסן במנת הבוסטר ויהיה עליו לבצע בדיקה יומית לצורך כניסה לאותם מקומות בילוי.

הכוונה בתו הייתה למנוע הדבקה במקומות בילוי כדוגמת מסעדות, בתי מלון, בתי קולנוע, תיאטרון וכן חדרי כושר. אז נקבע תוקפה של תעודת ההתחסנות עד סוף דצמבר, אלא שלאחרונה, בחודש שעבר, בניסיון לעודד את הציבור להתחסן בחיסון השלישי, הוחלט כי תוקפה של תעודת ההתחסנות תקוצר עד לסוף אוקטובר.

הנפגעים העיקריים מהמהלך הם שוב ציבור העצמאים שיחווה, שוב, ירידה חדה בהכנסותיו.

ראש הממשלה בנט מתהדר בכך שאין סגר. טכנית זה נכון אולם בכך שאנשים רבים לא הולכים לבתי העסק (מבחירה או לא) היא פגיעה בעסקים. מי שלא רוצה להתחסן מוכן לשלם את המחיר ומי שלא התחסן עדיין אך יעשה זאת – יחזור לאותם עסקים בהמשך. בכל מקרה, תהיה תקופת מה של ירידה במחזוריהם של אלפי עסקים.

רוני הרש (צילום: דניאל יחזקאל)
צילום: דניאל יחזקאל

מסקר של לשכת ארגוני העצמאים (לה"ב) עולה כי מגבלות התו הסגול והירוק פוגעות בתוצר המקומי הגולמי של ישראל בכ-230.75 מיליון שקל בשבוע (כלומר, מוחקות למשק קרוב למיליארד שקלים בחודש).
על פי הסקירה , כ-9.6 אחוזים מהעסקים (56,423 עסקים) סופגים פגיעה של עד 5 אחוזים בהכנסותיהם. כ-4.6 אחוזים מהעסקים (27,036 עסקים) נפגעים בעד 10 אחוזים מהכנסותיהם.

ומה לגבי הקיץ? אתם זוכרים? צריך תו ירוק לכל דבר ולכל אחד. לכן, הדבר הפשוט ביותר היה לא לעשות כלום. כך, מלונות רבים, צימרים, בריכות ואטרקציות עמדו שוממים או, לכל הפחות, עם הרבה פחות מבקרים ממה שציפו להם. עונת הקיץ היא שיאה של שנת הפעילות הכלכלית שלהם ופגיעה כלכלית קשה  בחודשים אלה, לא משאירה להם שולי רווח לשאר השנה שבה, באופן טבעי, יש פחות מבקרים יגרמו לסגירתם.

מנרה (צילום: אורלי גנוסר)
הבריכות חוו פגיעה של 20-30 אחוזים בהכנסות הקיץ | צילום: אורלי גנוסר

גם כאן, לא היה נראה שנערכה חשיבה והבנה של המשמעות המיידית של תו ירוק לילדים לכל האטרקציות וההורים – הצביעו ברגליים ונמנעו מלהגיע. כמה נמנעו מלהגיע? בדיקה של חברת המידע העסקי Coface BDi ודה מרקר שנערכה בתקופת הקיץ והקיפה כמה עשרות בריכות ברחבי הארץ, גילתה כי חלה ירידה ב- 20-30 אחוזים בכניסות לבריכות ביחס לתקופה שלפני המגפה. מדובר בירידה של כ-68 אחוזים ביחס לשנה שגרתית טרום משבר הקורונה.

בנוסף, שוב עולה סוגיית חוסר האמון בממשלה. חוסר האמון גרם למשבר חריף בין ציבור העצמאים לממשלה הקודמת ,אך גם ממשלה זו לא נותנת את התחושה שהיא הולכת בדרך שקופה ועניינית.

רק לאחרונה נחשף שר הבריאות בהקלטה בה הודה השר שהתו הירוק נועד, במקרים מסוימים, להפעיל לחץ על מתנגדי החיסונים, ואינו מבוסס תמיד על מניע אפידמיולוגי. אמירה זו עוררה זעם עצום בקרב המסעדנים ובעלי הבריכות שהרגישו שהם אלה שאמורים לתרום לכך שחברות התרופות ירוויחו על חשבונם.

כינוס חירום של העצמאים והעסקים הקטנים  (צילום: n12)
כינוס חירום של העצמאים והעסקים הקטנים | צילום: n12

מה אנחנו, העצמאים, צריכים להרגיש עם האמירה הזו שהופכת אותנו, בעלי העסקים, לכלי שרת במלחמתה של המדינה?
 
צריך לזכור שבעולם אין בוסטר. כמעט בכל מדינות מערב אירופה שבהן יש מקבילה לתו ירוק, בדיקת קורונה שלילית בתוקף מספיקה כדי לאפשר כניסה למקומות הכפופים לתו. כלומר, מה שטוב לעולם בהחלט יכול להיות גם טוב לנו. 

הממשלה צריכה להבין שבמלחמה נגד סרבני החיסונים לא העצמאים הם אלה שצריכים לשלם את המחיר. ההגבלות על הלא-מתחסנים פוגעות באופן ישיר באלפי עסקים שונים שאין להם עניין ודבר בתחום.לא מאוחר מדי לחשוב על אסטרטגיה אחרת.

רוני הרש הוא יועץ אסטרטגי לארגוני עצמאים ובעלים של "הרש תקשורת ואסטרטגיה"