״תפקידו הוא לדאוג לאנשים עם קורת גג יציבה וראוייה, לא לדירה בבעלותם״, כך אמר מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, אביעד פרידמן, בראיון לגלובס. תחת משבר הדיור מהקשים שידענו, הזמנו את פרידמן להתארח ב״סודות הנדל״ן״ כדי להבין למה בדיוק הכוונה.
״קודם כל אנחנו מדברים על קורת גג יציבה וראויה כי אני חושב שאדם צריך לדעת גם כשהוא נכנס לדירה בשכירות שהוא יכול לגור שם הרבה שנים בלי להיות במציאות הישראלית שכל שנה הוא צריך להחליף מגורים ושבעלת הבית או בעל הבית מחליטים להעלות את שכר הדירה או להוציא אותו״, הוא מסביר.
ישראל, בינתיים, השוותה את עצמה לנתוני ה-OECD עם חלוקה דומה יחסית של 70% בעלי נכסים ו-30% שוכרים. הבעיה טמונה בכך שבמדינות ה-OECD יש שוק של דיור להשכרה לטווח ארוך, וזהו מוצר חלופי לבעלות, בעוד בישראל היקף שוק השכירות לטווח ארוך כמעט ואינו מורגש.
חוזרים לעולם ההגרלות
פרידמן מבטיח שזהו תחום שבמשרד הבינוי והשיכון נעשים מאמצים לתת מענה הולם, אבל זהו אינו הכלי היחיד כדי לקרב את הציבור לקורת גג ראויה, ובמקרה הזה בבעלותם: ״אנחנו נמצאים בדיוק מעט לפני שאנחנו חוזרים לעולם ההגרלות ודירות בהנחה אחרי ששנתיים לא היו.״
לא מדובר הפעם רק במחיר למשתכן, אלא גם תכנית מחיר מטרה ומחיר מופחת. פרידמן מעיד כי הפתרון של כחלון היה לא רע, רק שהיו כמה דברים שצריך לתקן בדרך, ובהחלט לא מסכים שהתכנית כשלה. ״כחלון הצליח כי הגיעו עשרות אלפי אנשים״, הוא אומר בתכנית, ״תמיד אנשים העדיפו לגור באזורים עם ביקוש גבוה, והבעיה העיקרית בתכנית של כחלון שהיא הייתה מאד לא שיוויונית. אחד היה יכול לזכות בקרית גת והשני בגליל ים.״
הפעם, לא יהיה גליל ים במחיר מטרה, וגם לא תל-אביב, עם הנחה מקסימלית של 300 אלף שקלים. לדברי פרידמן, כלל לא ישתתפו אזורים שבהם שווי המטר הרבוע לדירה עולה על 20 אלף ש״ח. המטרה: לטשטש את גבולות גדרה-חדרה.
באשר לחשש שעולה שזוכי ההגרלות יהפכו למשקיעים פוטנציאליים, תוך רכישת הדירה לאחר הזכייה, השכרתה ומחיה בשכירות באזור המרכז, פרידמן משוכנע שזה לא יהיה העתיד.
״לשמחתנו 70% מהזוכים במבצעים בדיור למשתכן וכד׳ גרים בדירה שהם קנו, בכרמיאל למשל - 84% מהזוכים״, הוא אומר, ״מי שיודע לקנות לילד שלו דירה בתל אביב - שיקנה, אבל אני כמדינה צריך לתת קורת גג לא בתל-אביב וגם לא במרכז ירושלים.״
״חלק מהקבלנים והיזמים שהניחו הצעות עשו זאת בחוסר זהירות בגלל שבמשך שנתיים לא שיווקו קרקעות״
פרידמן מביט קדימה, עם יעד שאפתני לשיווק 84 אלף דירות בשנה הקרובה. למרות האתגר של הגדלת ההיצע באמצעות שיווק ושחרור הקרקעות מרשות מקרקעי ישראל, הוא לא ממהר לפזר הבטחות על ירידת מחירים. ״מחירי הדיור הם לא רק נושא של קרקע ומכרזים״, הוא מסביר, ״יש מרכיב של תשומות בנייה שבזה הרבה יותר קשה לגעת ועליות המחירים של המלט, החצץ, הברזל זה בכל העולם. בנמלים יש הובלה שתקועה, וכן הלאה.״ לדבריו, תשומות ועבודות הבנייה בחלק מהאזורים בארץ מגיעים אף ל-40%-50% מהעלויות.
אחראים נוספים, לעניות דעתו של פרידמן, הם מחירי הסגירה, שבפעמים רבות נסגרים במחיר גבוה משמעותית מהערכת השמאי הממשלתי: ״אני חושב שחלק מהקבלנים והיזמים שהניחו הצעות עשו זאת בחוסר זהירות בגלל שבמשך שנתיים לא שיווקו קרקעות.״
ובזמן הזה שקבלן, שחייב קרקע ומסתפק במה שיש, מסביר פרידמן: ״קבלן מפעיל מערכת, יש לו עובדים, כלים, הוא קנה ׳באגר׳ במיליון שקל, הוא לא יכול להשאיר אותו לא עובד, אז הוא קונה קרקע; הבנקים מתדלקים את השוק הזה, חלקם לדעתי לא בוחנים בזהירות הראויה.״
לסיום, פרידמן כן מוכן להתחייב על דבר אחד: הקרקעות - ישתחררו. ״אנחנו עם יישום, תעקבו אחרי המכרזים״, והוסיף באופטימיות: ״תראו כמה הגרלות יהיו השנה. אני אדם תחרותי, ואנחנו צריכים לשבור את השיאים של ההגרלות בשנה אחת יותר ממה שהיה אי פעם.״